שילוב התקשוב בהוראה- דרך חיים או מעמסה?
מילות מפתח:
דרכי הוראה
מורים
סביבות למידה מתוקשבות
סביבות למידה עתירות טכנולוגיה
שילוב אינטרנט בהוראה
שילוב מחשב בהוראה
סיכמה וכתבה : נעמי דני
לאורך השנים עומדת השאלה- סוגיה "האם שילוב המחשב בהוראה הינו דרך חיים אשר מפתחת תהליכי הוראה- למידה בכתה או שהיא מהווה מעמסה ועול מיותרים ?" (בעיקר על המורה).
על מנת לנסות לענות על שאלה זו, ערכו תמר ענבל-שמיר ו- יעל קלי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון מחקר ובו בדקו מה "מפעיל" ומניע מורים לפתח ולהפעיל פעילויות מתוקשבות, בהנחה שבחינת הגורמים המשפיעים הם המפתח לעידוד מורים לשימוש בפעילויות מתוקשבות.
המחקר בדק את טווח העשייה המתוקשבת בארץ תוך בחינת השקפותיהם הפדגוגיות של המורים על עשייה זו, כאשר במחקר השתתפו שתי קבוצות- האחת של מורים המתחילים דרכם בשימושי מחשב בהוראה, והאחרת של מורים הנחשבים מובילי תקשוב.
התוצאות, באופן כללי, הראו כי רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי–ספר, מממשת פדגוגיות- קונסטרוקטיביסטיות. באופן מפורט יותר, המתייחס לשתי הקבוצות התברר כי נעשתה עשייה תקשובית ברמה גבוהה יותר בקרב המורים המובילים במימדים: "ניצול הערך הטכנולוגי" "רמת חשיבה נדרשת", "קירוב התכנים לעולמו של הלומד", ו"הכוונה לתוצרים עשירים" מאשר בקב' המורים המתחילים. הממדים של "למידה שיתופית" ו"הערכה שזורה" יושמו במידה מועטה בפעילויות שתי הקבוצות.
מהמחקר עולה גם כי לשתי הקבוצות יש אוסף תפיסות דומה בנוגע לצורך בשילוב התקשוב אם כי קיים שוני בשני היבטים של העניין- א. מיקום התקשוב בהוראה היומיומית ב. התקשוב ככלי לדיאלוג. היבטים אלו עומדים בבסיס השוני בין שתי הקבוצות.
בעוד המורים המובילים רואים בתקשוב חלק אינטגראלי מההוראה היומיומית ומשתמשים בו לדיאלוג שוטף עם התל', רואים המורים המתחילים בכך עול הנוסף על עבודתם השוטפת ומשתמשים בדיאלוג בגבולות הזמן והמרחב של הכתה.
המובילים למעשה מובילים בכל המימדים שנבחנו באופן משמעותי וההבדל הבולט ביותר הינו מימד "ניצול הערך הטכנולוגי".
הפעילויות שפותחו ע"י המורים המתחילים אופיינו בעיקר כדפי עבודה מתוקשבים בעלי אפיון הוראה מסורתי, ואילו פעילויות המורים המובילים אופיינו בהתייחסות לטכנולוגיה כתומכת בביצוע פעילויות, מעשירה את התכנים בייצוגים ויזואליים ובמגוון קישורים רלוונטיים להוראה. הלומד אקטיבי ומשתתף בדיאלוג מתוקשב.
לאורך השנים עומדת השאלה- סוגיה "האם שילוב המחשב בהוראה הינו דרך חיים אשר מפתחת תהליכי הוראה- למידה בכתה או שהיא מהווה מעמסה ועול מיותרים ?" (בעיקר על המורה).
על מנת לנסות לענות על שאלה זו, ערכו תמר ענבל-שמיר ו- יעל קלי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון מחקר ובו בדקו מה "מפעיל" ומניע מורים לפתח ולהפעיל פעילויות מתוקשבות, בהנחה שבחינת הגורמים המשפיעים הם המפתח לעידוד מורים לשימוש בפעילויות מתוקשבות.
המחקר בדק את טווח העשייה המתוקשבת בארץ תוך בחינת השקפותיהם הפדגוגיות של המורים על עשייה זו, כאשר במחקר השתתפו שתי קבוצות- האחת של מורים המתחילים דרכם בשימושי מחשב בהוראה, והאחרת של מורים הנחשבים מובילי תקשוב.
התוצאות, באופן כללי, הראו כי רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי–ספר, מממשת פדגוגיות- קונסטרוקטיביסטיות. באופן מפורט יותר, המתייחס לשתי הקבוצות התברר כי נעשתה עשייה תקשובית ברמה גבוהה יותר בקרב המורים המובילים במימדים: "ניצול הערך הטכנולוגי" "רמת חשיבה נדרשת", "קירוב התכנים לעולמו של הלומד", ו"הכוונה לתוצרים עשירים" מאשר בקב' המורים המתחילים. הממדים של "למידה שיתופית" ו"הערכה שזורה" יושמו במידה מועטה בפעילויות שתי הקבוצות.
מהמחקר עולה גם כי לשתי הקבוצות יש אוסף תפיסות דומה בנוגע לצורך בשילוב התקשוב אם כי קיים שוני בשני היבטים של העניין- א. מיקום התקשוב בהוראה היומיומית ב. התקשוב ככלי לדיאלוג. היבטים אלו עומדים בבסיס השוני בין שתי הקבוצות.
בעוד המורים המובילים רואים בתקשוב חלק אינטגראלי מההוראה היומיומית ומשתמשים בו לדיאלוג שוטף עם התל', רואים המורים המתחילים בכך עול הנוסף על עבודתם השוטפת ומשתמשים בדיאלוג בגבולות הזמן והמרחב של הכתה.
המובילים למעשה מובילים בכל המימדים שנבחנו באופן משמעותי וההבדל הבולט ביותר הינו מימד "ניצול הערך הטכנולוגי".
הפעילויות שפותחו ע"י המורים המתחילים אופיינו בעיקר כדפי עבודה מתוקשבים בעלי אפיון הוראה מסורתי, ואילו פעילויות המורים המובילים אופיינו בהתייחסות לטכנולוגיה כתומכת בביצוע פעילויות, מעשירה את התכנים בייצוגים ויזואליים ובמגוון קישורים רלוונטיים להוראה. הלומד אקטיבי ומשתתף בדיאלוג מתוקשב.
לדעת נעמי דני , אחד המרכיבים החשובים הקיים בבסיס השוני בין שתי הקבוצות הינו גורם הזמן והמרחב. כאשר מורה אינו "משוגע לדבר" הוא רואה בשילוב המחשב עול לא פשוט מפני שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם התפיסה לפיה עבודת המורה צריכה להתקיים ולהתבסס עיקרה על זמנו בתוך כתלי ביה"ס ולהביא כמה שפחות עבודה לתחום חייו הפרטיים אחה"צ.
כמו כן, לפי דעתה, מלבד מימד ניצול הערך הטכנולוגי, ההבדל בין המתחילים למובילים בשאר המדדים אינו כה משמעותי כפי שכותבים החוקרים כי למשל ברמת חשיבה נדרשת, מידת שיתופיות והכוונה לתוצר עשיר ההפרש בין המתחילים למובילים הוא 0.4, שבעיניה אינו כה גדול.
עם זאת, הכוונה והכשרה נכונים עשויים לפתח מוטיבציה גבוהה יותר בקרב המורים המתחילים.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya