רפורמה בתכנית הלימודים ומחקרים לגבי תכנית לימודים בסין: 1922-2012

Zhang Hua. " Curriculum Studies and Curriculum Reform in China: 1922-2012"

סין המודרנית חווה שתי רפורמות חשובות בתכנית הלימודים הלאומית: רפורמת תכנית הלימודים של שנת 1922 ורפורמת תכנית הלימודים של שנת 2001.
המחקרים לגבי תכנית הלימודים נהנו מהתפתחויות משמעותיות כתוצאה משתי הרפורמות הללו.


רפורמת תכנית הלימודים של שנת 1922 וההיווצרות של מחקרי תכנית הלימודים

"תנועת ארבעה במאי" ניסתה להבנות מחדש את התרבות והחברה הסינית בהתבסס על הרעיונות של דמוקרטיה ומדע.
מתנועה זו צמחו שלוש אוריינטציות של חשיבה: ליברליזם, רדיקליזם וקונסרבטיזם, ששלטו בחברה ובחשיבה הסינית במשך 100 השנים האחרונות.

לשלוש דרכי החשיבה הללו יש עמדות שונות לגבי ההתמודדות עם התרבות הסינית המסורתית.
ליברליזם רואה את התרבות המסורתית באופן חיובי ולכן מנסה להבנות את התרבות הסינית בהתבסס על הנטיות הכלליות של התרבות העולמית . הליברליזם מסייע לתרבות הסינית להכיר במודרניזציה, בשחרור אישי ובדמוקרטיזציה חברתית.

רדיקליזם הוא עמדה ביקורתית באופן קיצוני כלפי התרבות המסורתית, והוא מסייע להתפתחות של כוחות ביקורתיים ויכולת רפלקטיבית בתרבות הסינית. והקונסרבטיזם מסייע לפיתוח ולהמשכיות של התרבות הסינית המסורתית.

שלוש דרכי החשיבה הללו השפיעו על תחום תכנית הלימודים והחינוך.

ליברליזם עורר את "תנועת הרפורמה החדשה בחינוך". רדיקליזם יצר את "החינוך המרקסיסטי או הסוציאליסטי". הקונסרבטיזם תמך "בחינוך לכל הבניה מחדש חברתית". במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים (1917-1948), הליברליזם היה הטון השולט, והקונסרבטיזם והרדיקליזם היו המשניים.

עם "התנועה לחינוך מתקדם" בארה"ב ו"התנועה לחינוך חדש" באירופה, "תנועת הרפורמה לחינוך חדש" בסין הייתה החלק החשוב של תנועת הדמוקרטיזציה החינוכית באותו זמן. ברקע התרחשה "רפורמת תכנית הלימודים של שנת 1922" שממנה צצו "מחקרי תכנית הלימודים הסינית".

בהקשר הרחב של "תנועת התרבות החדשה" ו"תנועת רפורמת החינוך החדש" ב-1 בינואר 1922, משרד החינוך של הרפובליקה של סין הנפיק את "צו הרפורמה של מערכת בית הספר". בעקבות הניסיון של ארה"ב, צו זה אימץ מערכת בית ספר חדשה: מערכת בית ספר 6-3-3" (שש שנים לבית ספר יסודי ושלוש שנים לחטיבת ביניים ולבית ספר תיכון). בינתיים, "האגודה הלאומית לחינוך" פיתחה והנפיקה את "המסגרת לסטנדרטים של תכנית לימודים חדשה עבור מערכת בתי הספר החדשה". מערכת בית הספר החדשה ותכנית הלימודים החדשה יושמו בשנת 1922. זו הייתה מערכת תכנית הלימודים המודרנית הראשונה בסין.

המחברת טוענת כי רפורמת תכנית הלימודים של שנת 1922 היא "הרפורמה של תכנית הלימודים הדמוקרטית" משום ש:
היא הניחה בסיס איתן עבור דמוקרטיזציה חינוכית בסין המודרנית.

היא תרמה רבות לקידום החברתי ולשגשוג התרבותי בסין במהלך החלק הראשון של המאה העשרים.

בנוסף, למסורת החוכמה הארוכה והמבוססת היטב של קונפוציוניזם, הדמוקרטיזציה והמודרניזציה של תכנית לימודים זו בעידן של הרפובליקה של סין מהווה משאב להתפתחות של תחום תכנית הלימודים בסין.

ההתהוות של מחקרי תכנית הלימודים ופירותיהם הראשוניים

מחקרי תכנית הלימודים הסינית נולדו ברפורמה של תכנית הלימודים בשנת 1922. תכנית הלימודים החדשה הייתה הליבה של מערכת בית הספר החדשה. כדי לפתח תכנית לימודים חדשה, מחקרי תכנית הלימודים היו צריכים להתפתח בו-זמנית.

ציון לידתם של מחקרי תכנית הלימודים הסינית הוא פרסום ספרו של Cheng Xiangfan, "מבוא לתכנית הלימודים של בית הספר היסודי" (An Introduction to the Elementary School Curriculum) בשנת 1923.

לספרו של Cheng Xiangfan יש תפקיד חשוב בהיסטוריה של תכנית הלימודים הסינית.
ברמה הפרקטית, הוא ענה על הצורך של "רפורמת תכנית הלימודים של שנת 1922", הוא ענה על השאלות הדחופות של מורי בית הספר, וקידם את הפיתוח של רפורמת תכנית הלימודים.
ברמה התיאורטית, הוא חקר בשיטתיות את העקרונות הבסיסיים של פיתוח תכנית הלימודים ושל סוגיות עיקריות אחרות הקשורות לתכנית הלימודים.

ההיעלמות של מחקרי תכנית הלימודים בסין

בשנת 1949 נוסדה רפובליקת העם של סין. הממשלה אימצה ישירות את האידיאולוגיה המרכזית ואת המערכת החברתית של ברית המועצות לשעבר.

בתחום החינוכי, "פדגוגיית קיירוב" (Kairov’s pedagogy), שהיא הנציג העיקרי של "הפדגוגיה הסובייטית", התקבלה באופן גורף בסין בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים. "פדגוגיית קיירוב" שלטה בתחום החינוכי הסיני במשך למעלה מששים שנים.

הגרסה הסינית של "פדגוגיית קיירוב" היא "אפיסטמיולוגיה מיוחדת של הוראה" (“special epistemology of instruction” (SEI) שפותחה על ידי פרופסור Wang Cesan.

לפי Wang , הידע של הילדים הוא "התנסות עקיפה", שמשמעה שהמאפיין האפיסטמיולוגי העיקרי של הילדים הוא להכיר את העולם דרך ידע של אחרים, בייחוד מחוץ לנושאים הנלמדים. כך שעבור ה"אפיסטמיולויגה מיוחדת של הוראה" ", בעקיפין ("indirectness"") הוא המאפיין החיוני של למידה, ידע והוראה בבית הספר.
מאחר והגוף של הילדים חלש ומוחותיהם נאיביים, הם לא מסוגלים להכיר את העולם ישירות ובעצמם, עליהם ללמוד את הידע הסטנדרטי שמלמדים אותם המבוגרים.

מטבעו הבסיסי של מאפיין ה"עקיפין" נובעים שני מאפיינים נוספים: " דומיננטיות" (dominance) וחינוכיות" (educativeness).
ה"דומיננטיות" של ההוראה משמעה שלמורים יש תפקיד דומיננטי והתלמידים חייבים לציית בתהליך הלימודי משום שהמורים יודעים את חומר הלימוד והתלמידים לא יודעים אותו. הקשר הבסיסי בין המורים והתלמידים הוא "דומיננטיות-ציות".

האידיאולוגיה והשקפת העולם המתקשרות בתהליך הלימודי הן השקפת עולם ומוסריות קומוניסטית, העונות על הדרישה של האידיאולוגיה המרכזית ומספקות את מטרת ההוראה. אם אנו שמים את כל המאפיינים של ההוראה בהשקפת העולם של "אפיסטמיולוגיה מיוחדת של הוראה", הם: שיטה המבוססת על הרצאה, מורים השולטים בתלמידים ללמוד ידע מוכן או "התנסות עקיפה" ויוצרים אידיאולוגיה והשקפת עולם המתאימים לצורך של האידיאולוגיה המרכזית החברתית.

מחברת מאמר זה כתבה סדרת מאמרי ביקורת נגד שיטת ה"אפיסטמיולויגה מיוחדת של הוראה".
לדעתה, ברמה הערכית, אפיסטמיולויגה מיוחדת של הוראה" היא הוראה המבוססת על שליטה. היא מכוונת לשלוט במוחות של המורים ושל התלמידים כדי שיצייתו לאידיאולוגיה ולסדר החברתי המוכן.

ברמה האפיסטמיולוגית, ה"אפיסטמיולויגה מיוחדת של הוראה" כופה ידע מוכן, מיומנויות ונורמות על המורים ועל התלמידים בשם "האמת".

ברמה המתודולוגית, "אפיסטמיולויגה מיוחדת של הוראה" מאמצת באופן אחיד את שיטת ההוראה המבוססת על הרצאה.

משנת 1949 עד 1976, סין אימצה ואכפה את המערכת החברתית המרוכזת מאוד של הסטליניזם, ספירות ציבוריות, חברות אזרחיות וחופש אינטלקטואלי נעלמו. ועל כן, מחקרי תכנית הלימודים בסין נעלמו למשך כמעט שלושים שנה לאחר 1949. מ-1949 עד 1980, בקושי ניתן למצוא בסין מאמרים או ספרים על מחקרי תכנית הלימודים.

רפורמת תכנית הלימודים של שנת 2001 והתחייה של מחקרי תכנית הלימודים

בשנת 1978, סין אימצה את "המדיניות הפתוחה ואת הרפורמה". מאז, החברה הסינית הפכה ליותר ויותר פתוחה וליברלית. כדי לפתח ספרי לימוד טובים יותר עבור תלמידי בית הספר, משרד החינוך הלאומי ייסד את "המוסד לתכנית הלימודים ולחומר הלימוד" ואת כתב העת האקדמי הראשון של תכנית הלימודים במחקרי תכנית הלימודים, שנקרא Curriculum, Teaching Materials and Method, שפורסם בשנת 1981 על ידי People’s Education Press.

בשנת 1986, סין חוקקה ויישמה את חוק חינוך חובה. החוק דרש תשע שנות חינוך חובה. סין תיקנה את מערכת תכנית הלימודים המקורית בסוף שנות השמונים של המאה העשרים.

נגחאי הובילה את הרפורמה הזו בתכנית הלימודים וניסחה את מסגרת העבודה של תכנית הלימודים עבור "התפתחות אישית".
מסגרת עבודה זו תורגמה לתכנית לימודי חובה, תכנית לימודי בחירה, ותכנית לימודים לפעילות עבור החינוך במסגרת של k-12 .
המשרד הלאומי לחינוך אימץ את מסגרת העבודה הזו והרחיב אותה לכלל המדינה בשנת 1992.

במהלך שנות התשעים של המאה העשרים, מחקרי תכנית הלימודים צמחו בהדרגה בסין. כעשרה ספרים ומספר רב של מאמרים על נושאים שקשורים לתכנית הלימודים פורסמו בתקופה זו.

בשדה החינוכי, האוטונומיה של מורי בית הספר בתכנית הלימודים ובהוראה נרכשה מחדש. העצמאות המחודשת של מחקרי תכנית הלימודים ענתה על הצורך של פרקטיקה של תכנית הלימודים.

רפורמת תכנית הלימודים של שנת 2001

ב-7 ביוני, וועדת המדינה של סין הנפיקה את "קווי ההנחיה עבור הרפורמה בתנכית הלימודים של החינוך במסגרת k-12". גרסה זו ציינה את ההתחלה של רפורמת תכנית הלימודים של שנת 2001.

הרפורמה של תכנית הלימודים בשנת 2001 התמקדה בלמידה פעילה של התלמידים;

עידוד התלמידים ללמידת חקר במקום שינון בעל-פה של החומר;

הרפורמה שינתה את מבנה תכנית הלימודים לתכנית לימודים משולבת, הכוללת לימודי חובה ולימודי בחירה; 

בניית קישורים בין תוכן תכנית הלימודים לבין חיי התלמיד, החברה המודרנית וההתפתחות של המדע והטכנולוגיה;

הערכת תכנית הלימודים השתנתה ועברה ממתן דגש יתר למבחנים לפונקציה של הערכה כקידום ההתפתחות של התלמידים, המקצועיות של המורים, ושיפור פרקטיקת ההוראה; 

בנוסף, חל שינוי בתפיסת הניהול של תכנית הלימודים. התרחש מעבר מריכוזיות היררכית למערכת ניהול מבוזרת של תכנית הלימודים הלאומית, ולתכנית לימודים מקומית, ותכנית לימודים של בית הספר כדי לקדם את יכולת ההסתגלות ואת הגמישות של תכנית הלימודים לבתי הספר המקומיים ולתלמידים.

מהו טבעה של רפורמת תכנית הלימודים 2001?

המטרות הבסיסיות של תכנית הלימודים הן לטפח אישיות עצמאית, חשיבה ליברלית, ורוח שיתופית. המאפיין של תכני תכנית הלימודים הוא הקשר בין נושאי הלימוד או הדיסציפלינות, עולם החיים, הידע של המורים, והחוויות של התלמידים. התוכן של תכנית הלימודים פתוח ומתפתח. הפילוסופיה הבסיסית וסגנונות הלמידה וההוראה הן אוטונומיה, שיתופיות וחקירה. לכן התלמידים יכולים ליצור באופן קולקטיבי ידע בכיתות ובמהלך לימודיהם בבית הספר.

בין המאפיינים המשותפים לשתי הרפורמות: רפורמת תכנית הלימודים של שנת 1922 ורפורמת תכנית הלימודים של 2001 נמצאים: דמוקרטיה חינוכית, פיתוח אישי, חינוך לחיים וביזור של ניהול תכנית הלימודים.

שתי הרפורמות הללו בתכנית הלימודים הן תוצאה של מאמצים אדירים של המחנכים הסיניים המתקדמים כדי להכיר בדמוקרטיה החינוכית והחברתית בסין.

ההתפתחות המהירה של מחקרי תכנית הלימודים

בהשוואה לענפים אחרים של מדעי החינוך, התחום של מחקרי תכנית הלימודים התפתח בצורה הדרמטית ביותר. אוניברסיטאות רבות ייסדו מחלקות של "Curriculum and Instruction" וטיפחו עשרות תלמידים לתואר שני ושלישי בתחום מחקרי תכנית הלימודים.

המחברת מכלילה את ההתפתחות בת עשר השנים של מחקרי תכנית הלימודים הסיניים לארבעה תחומי מחקר עיקריים: מחקר על הרפורמה בתכנית הלימודים, הבנת תכנית הלימודים בהתבסס על מסורות החוכמה הסינית, מחקר על תיאוריות של תכנית הלימודים הזרות ומחקר על טקסטים סינופטיים.

העתיד של מחקרי תכנית הלימודים הסיניים

ראשית, המחברת מסכמת כי  כדי לקדם את הפיתוח של לימודי תכנית הלימודים, הרפורמה בתכנית הלימודים והחברה והתרבות הסיניות, אנחנו יכולים לאמץ את העמדה של "פלורליזם אינטראקטיבי". שמשמעו שאנחנו יכולים להיות פתוחים לכל מגמה של חשיבה בחברה, ובו זמנית ליצור תנאי להמשיך את "השיחות המסובכות" ביניהם.

שנית, הדגש על מסורות החוכמה ועל ההיסטוריה האינטלקטואלית אינן המאפיין היחיד של תחום תכנית הלימודים הסינית, אבל גם צורך לנסח מחקרי תכנית לימודים סיניים במשמעותו האמיתית.

שלישית, האנשים שעוסקים בתכנית הלימודים הסינית (מלומדי תכנית הלימודים, מורי בית הספר, וקובעי מדיניות של תכנית הלימודים) צריכים להיות פתוחים לתיאוריות של תכנית הלימודים ממדינות אחרות או מאזורים אחרים.

רביעית, המלומדים של תכנית הלימודים הסינית צריכים לפתח מודעות פרקטית והתמקדות בבעיות מעשיות. התחום של מחקרי תכנית הלימודים הוא גם תיאורטי וגם פרקטי.

הסיכום נכתב ע"י מיכל זרזבסקי , מידענית ועורכת תוכן במכון מופ"ת  

מערכת פורטל מס"ע מבקשת להודות לפרופסור נעמה צבר בן-יהושע על העברת המאמר לידיעתנו , מאמר הפותח צוהר לנעשה במערכת החינוך של סין .

ראה גם ניסיונות הרפורמה במערכת החינוך בסין : בין מקומי לגלובלי, בין מסורתי למודרני

 ראה גם : Curriculum reform and ‘Quality Education’ in China: An overview

ראה גם :

Curriculum reform in China: Challenges and
Reflections


China's Recent Curriculum Reform: Progress and Problems