רגשות של מתמחות ערביות-ישראליות: פיתוח זהות מקצועית בתרבות מורכבת

Hayik, R. & Weiner-Levy, N. (2019). Prospective Arab teachers' emotions as mirrors to their identities and culture. Teaching and Teacher Education, 85, 36-44

עיקרי הדברים:

● רגשות מורים יכולים לשקף את דאגותיהם ושאיפותיהם ולשמש כראי לבחינת תהליכי הפיתוח של זהותם המקצועית

●  המציאות החברתית-פוליטית המורכבת בה נתונות מתמחות ערביות-ישראליות באו לידי ביטוי דרך יחס מועדף לתלמידי משפחות מיוחסות, אפליה מגדרית ודיכוי נשי

●  סיפורי מתמחות להוראת אנגלית שיקפו אפליית נשים, דומיננטיות פטריארכלית ואף פגיעה מינית

●  דווקא מתוך מקום של כאב, סבל והשפלה, הצליחו המתמחות להוביל שינויים ולחנך לערכים

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

חוויותיהם של מורים ערבים בבתי ספר יהודיים בישראל

מדיניות החינוך במצרים בתקופות של שינויים פוליטיים 2011-1954

מאמר זה עוסק בהבניית זהות מקצועית של מתמחות ערביות-ישראליות להוראת אנגלית ושופך אור על סיפורים אישיים והיבטים סוציו-תרבותיים שמרכיבים, משנים או מפתחים זהויות מקצועיות. 15 מתמחות להוראת אנגלית שהשתתפו בראיונות עומק וכתיבת יומנים מראות כיצד רגשות, אירועים משמעותיים מעברן ומסורת הגמונית משפיעים על זהותן המקצועית. לא פחות חשוב הן מוכיחות כיצד אכזבה, דיכוי, צער וכאב יכולים להזדקק לכדי השראה, סיפוק עצמי ותעצומות נפש.

זהות מקצועית ורגשות

רגשות של מורים יכולים לשקף את דאגותיהם ושאיפותיהם ולשמש כראי לבחינת תהליכי הפיתוח של זהותם המקצועית. משרת המורה נחשבת למאתגרת ביותר. שכן, המורים עלולים להתייצב בפני חוויות שליליות ונאלצים לשלוט ברגשותיהם כדי לענות על דרישות התפקיד. כך, מבחינה מסוימת, תרומתו של מחקר זה היא ביצירת מרחב בטוח לחלוק רגשות שליליים כמנגנון הכרחי לוויסות הרגשי הדרוש למקצוע (Golombek & Doran, 2014; Hochschild, 1983).

רגשות קשורים במישרין לזהות, למוטיבציה ולסמכות עליהן בנויה דמותם של מורי השפה של ימינו (Dougles Fir Group, 2016). המחקר נשען על תיאוריה פוסט-מבנית של רגשות וגורס כי הסיפורים האישיים של מורי האנגלית הערבים-ישראלים, על מורכבותם החברתית-תרבותית-לאומית, יכולים לספק הצצה לאופנים בהם הם מעצבים את זהותם (Wolff & De Costa, 2017).

מתודולוגיה

15 מתמחות ערביות-מוסלמיות (בגילאי 23-20) להוראת אנגלית במכללה בצפון הארץ השתתפו בראיונות עומק וכתבו יומנים רפלקטיביים לאורך שנת הלימודים 2017-2016. שתי השאלות המרכזיות שהופנו למרואיינות הן:

■ כיצד האתגרים הרגשיים שחווית השפיעו על זהותך המקצועית?

■ האם רגשותייך תרמו להתנגדות לשיח, לערכים ו\או לתרבות ההגמונית?

מתן הטבות ופוליטיקה מקומית

אחד הנרטיבים הבולטים ביותר היה מתן יחס מועדף לתלמידים המגיעים ממשפחות מיוחסות או מקורבות לבעלי השררה. כדוגמה בולטת, תלמידה התפרעה במהלך השיעור והמורה סאנה העירה לה. לתדהמתה, המנהל ביקש ממנה להתנצל בפני התלמידה ואף איים לפטר אותה משום שהיא הייתה אחייניתו.

השפעות של מציאות פוליטית מורכבת חלחלו לאקלים הבית ספרי ובאו לידי ביטוי במספר מקרים נוספים. המורה בארה תיארה כיצד מנהל בית הספר, שבו היא התמחתה יחד עם עמיתה, התנהג בצורה מפלה על רקע ייחוסה המשפחתי. בכפר בו גדלה ישנן שתי חמולות יריבות המתחרות זו בזו בבחירות לרשות המקומית. מאחר שהיא השתייכה לאחת החמולות והמנהל נמנה עם השנייה, הוא התייחס אליה בטינה ועוינות.

באירוע אחר, המתמחה שא'אם דרשה מתלמיד כיתה ה' להפסיק לשחק עם צעצוע (ספינר) במהלך השיעור. לאחר שהוא סירב בתוקף, היא זימנה את המחנכת שלו שביטלה אותה, ואף הזהירה אותה, באומרה: "אל תדברי עם התלמיד הזה, אבא שלו היה סגן ראש העיר". אפילו מנהל בית הספר זימן אותה למשרדה ונזף בה על כך שהעזה להעיר לאותו תלמיד.

אפליה על בסיס מגדרי

הנרטיבים שתיארו המתמחות שפכו אור על היבטים מגדריים מסורתיים, פטריארכליים ומיושנים אשר מפלים לרעה נשים בחברה הערבית-ישראלית וכופים עליהם לציית לדברי הגברים.

המתמחה סיהם, למשל, סיפרה שגדלה במשפחה שמרנית ביותר שמנעה ממנה להתפתח באופן עצמאי, ניפצה את חלומה ללמוד לנגן על כלי נגינה ואף הביאה אותה לכדי דיכאון קשה וניסיון התאבדות. גם נורה, שגדלה עם שלושה אחים ובמשפחה מרובת בנים, חשה כבולה במגבלות ובמוסכמות חברתיות. משפחתה של נורה ציפתה ממנה לפנות להוראה, משום שזה "המקצוע הכי טוב לנשים". בשני המקרים האלו, רגשות של כניעה, חוסר צדק ואפליה מינית תועלו לשאיפה לחנך תלמידים באופן אמפתי, שוויוני ומודרני.

דיכוי נשים בחברה הערבית

בחברה הערבית, נשים נתפסות כאשמות בלעדיות כאשר ילדים נפצעים, אפילו אם זו אינה אשמתן. בהקשר זה, המתמחה סאנה שיתפה: "בילדותי, בערב חורפי אבי ישב בסלון ואמי הגישה לו תה חם – ומיד ניגשה לטפל בתינוק בחדר השני. אני ישבתי על אבי והתה הרותח נשפך עלי. אבי צרח על אמי, קילל אותה והאשימה. עד היום יש לי כוויות על הצוואר, הכתף ובית השחי וזיכרונות צורבים מאותו לילה".

במקביל, סאנה סיפרה כי נתקלה בתלמיד בעייתי ובלתי-ממושמע. לדעתה, שורשי הבעיות הנפשיות של התלמיד נבעו מדפוס חוזר בקרב זוגות בחברה הערבית. בגיל צעיר אם התלמיד הואשמה (שלא בצדק) בבגידה באביה והיא גורשה מביתה ולא זכתה לגדל את הילד, בזמן שהאב התחתן עם אחרת. חמור מכך, תלמידת כיתה ו' סיפרה לסאנה שהוטרדה מינית על ידי גבר בן 28 בבריכה. בשל החשש מתגובת משפחתה, הילדה התחננה שסאנה לא תחשוף את סודה והודתה כי משפחתה "לא אוהבת בנות" כי הן "מביישות את כבוד המשפחה".

העובדה שהמתמחות הזדהו עם הכאב, הסבל וההשפלה הקשים בהם מצויים ילדים וילדות ערביים, הובילה אותן לשאוף להוביל שינויים ולהשריש ערכים חדשים.

השפעת התרבות על הבניית זהות המקצועית של המתמחות

קונפליקטים חברתיים-תרבותיים הציפו רגשות חזקים ועיצבו, במידה רבה, את אופיין וזהותן המקצועית של המתמחות. הן ביקשו לקדם ערכים דמוקרטיים, שוויוניים, פמיניסטיים ולהתריע מפני נורמות פטריארכליות ומינויי קרובים. גדולתן של המתמחות טמונה בכך שהרגשות השליליים שהתעוררו בהן הניעו והעצימו אותן.

מנגד, חלק מהמתמחות נמנעו מלהקים צעקה ובחרו להתיישר עם הנורמות המסורתיות. בהקשר זה, נשאלת השאלה: מדוע החליטו שלא להתנגד? כיצד יתכן שמינויי קרובים הטרידו רק חלק מהמתמחות?

כתשובה לכך, נדמה שהבחירה בין להחליט למחות נגד השיח ההגמוני לבין התיישרות עם הסטטוס קוו, תלויה במידה רבה בקונוטציות שחוסרי-שוויון מעוררים. לעיתים, מצוי האינדיבידואל בקונפליקט פנימי עז שמאלץ אותו מבחינה נפשית או מוראלית לקחת עמדה ולהגיב באופן שיעניק לו שוויון-נפש. ברקהוייזן (Barkhuizen, 2016) טוען כי על מורי שפה לא רק ללמד חומר או מיומנויות לשוניות. אלא, עליהם להבין שהם סוכני תרבות המסוגלים להציג בפני התלמידים ערכים תרבותיים ומודרניים.

לסיום, יש לקוות כי מתמחות ומורות שנחשפות לחוסר שוויון ירגישו שהן יכולות לפעול, להשפיע ולשנות את המציאות. האם הן יצליחו לאתגר ולהכניע את הכוחות ההגמונים? או, האם הן יאלצו לשתוק, להרכין ראש ולהיכנע? כך או כך, בשדה ההוראה או מחוץ לו, שינויים נעשים על ידי אינדיבידואלים אמיצים שאינם מוכנים לעמוד מנגד.

*מאמר זה נכתב במסגרת תוכנית הפוסט דוקטורט במכון מופ"ת

רשימת המקורות

Barkhuizen, G. (2016). Narrative approaches to exploring language, identity and power in language teacher education. RELC Journal, 47(1), 25-42

Douglas Fir Group. (2016). A transdisciplinary framework for SLA in a multilingual world. The Modern Language Journal, 100, 19-47

Golombek, P., & Doran, M. (2014). Unifying cognition, emotion, and activity in language teacher professional development. Teaching and Teacher Education, 39, 102-111

Hochschild, A. R. (1983). The managed heart: Commercialization of human feeling. Berkeley, CA: University of California Press.