קליטת מורים מתחילים סובבת לעולם

Wong, H.K., Britton, T., & Ganser, T. (2005). What the world can teach us about new teacher induction, Phi Delta Kappan, January, 2005

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: מורים מתחילים, תוכניות קליטה

המאמר סוקר את הדרכים שבהן חמש מדינות – שווייץ, יפן, צרפת, ניו-זילנד וסין(שנחאי) - קולטות מורים מתחילים במיוחד במדעים ובמתמטיקה ומעצבות את כניסתם למקצוע. בכל המדינות מוקדשים תקציבים נכבדים לתוכניות הקליטה, יש שילוב של משאבי תמיכה שונים, התוכניות הן בדרך כלל דו-שנתיות ונעשה מאמץ לטפל בנושא מעבר לשלב של הישרדות בלבד.

הגדרה - לפי החוקרים קליטה/ כניסה למקצוע (induction) היא צורה מאורגנת וכוללנית של פיתוח סגל הכוללת הרבה אנשים והרבה מרכיבים והמתמשכת לאורך 2 – 5 השנים הראשונות להוראה. חונכות היא חלק חשוב בתהליך זה.

שוויץ- שלב הקליטה נתפס כהמשך של שלב ההכשרה. המתכשרים להוראה עובדים בשיתופיות בתקופת ההתנסות המעשית ברשת של שלושה. התהליך ממשיך בעבודה של קבוצות של מורים מתחילים (כשישה) וכוללת תצפיות הדדיות בכיתות של מורים ותיקים ובכיתות של המתחילים. המורים המתחילים נתפשים מיד כמקצוענים והקליטה מתמקדת בפיתוח אישי ומקצועי. תוכניות ההכשרה הקיימות כוללות: קבוצות התנסות- רשת תמיכה במורים מתחילים העובדים בבתי ספר שונים כדי לחזק אותם כפותרי בעיות אפקטיביים; הערכה עצמית של שנת ההוראה הראשונה המשקפת את הגישה של התפתחות כוללת כאדם וכמורה; ייעוץ – חונכות לכל מורה מתחיל בנפרד או בקבוצות כחובה החלה על כולם; קורסים- יש קורסי חובה וקורסי רשות, חלקם מתוכננים מראש וחלקם מזדמנים וקצרים, הובלה- תוכניות קליטה מובלות ע"י חונכים המהווים צוות מקצועי מוביל של כל פעילויות הקליטה. לעתים הם משוחררים מחלק מחובות ההוראה שלהם לצורך זה, וכן ניתן להם תגמול כספי על כך. יש גם תמיכה והכשרה מקצועיות לחונכים עצמם ע"י צוות מרכזי.

סין (שנחאי) – בליבת תרבות ההוראה ובה תוכניות הקליטה מתקיימים שלושה דפוסי עבודה קבוצתית: קבוצות לתכנון משותף שבהן מתחילים וותיקים מעורבים בדיון ובניתוח שיעורים שונים; קבוצות מחקר–הוראה שבהן המורה המתחיל שותף לקבוצה היוצרת פורום לדיון בדרכי הוראה, צופה בשמונה שיעורים בסמסטר לפחות ודנה בנצפה. השיחות מסייעות למתחילים לרכוש שפה ולאמץ נורמות משותפות ובכך להתפתח מקצועית; תחרויות הוראה מחוזיות במטרה להניע את המורים המתחילים להתפתח בהוראה, לזהות ולהביע הוקרה להישגים יוצאי דופן, ולתעד אותם בארכיון לשימוש עתידי.

תהליך הקליטה כולל הזדמנויות ופעילויות למידה רבות ברמות מחוז ובית-ספר ובהן: טקסי קבלת פנים בבית הספר, סדנאות וקורסים ברמת המחוז, קו חם מחוזי לשאלות בתחומי הדעת השונים, גמולים לעבודה מצטיינת של מורים וחונכים מצטיינים, ועוד.

ניו-זילנד – תוכניות הקליטה נקראות תוכנית ליעוץ ולהדרכה ונתפסות כשלב ראשון בהתפתחות המקצועית המתמדת של המורה. כל מורה מתחיל מקבל 20% משעות המשרה פנויות להשתתפות בתוכנית. המורים המתחילים נדרשים לתיעוד התמיכה וההדרכה בשתי שנות העבודה הראשונות לקראת קבלת רישוי קבוע. מתקיימות פגישת מחוזיות למורים מבתי ספר שונים, שבהן יש החלפת מידע והתנסויות ראשוניות. בבתי הספר יש צוות קולט שבו מתאם, ראשי מגמות, מורים עמיתים ומורים אחרים זאת בשונה של מהחונכות המקובלת של אחד על אחד. צפייה בשיעורים היא פעילות ליבה בתוכנית ומתבצעת בדרכים שונות.

יפן – ביפן הוראה היא מקצוע בעל סטטוס גבוה. מורים מתחילים עובדים בעומס מופחת עם חונכים שהם המרכזיים בתוכניות הקליטה. בבית-הספר – כל המורים המתחילים מלמדים כמה שיעורי הדגמה שבהם צופים מפקחים, חונכים, מנהל ומורים אחרים. שיעור כזה נקרא "חקר שיעור" שהיא שיטה מסורתית ביפן לשיפור ההוראה. ההוראה נתפסת כפעילות ציבורית, פתוחה לצפייה, לביקורת ולדיון. המורים המתחילים מקבלים הזדמנויות רבות לצפות בעמיתים בבית ספרם ובבתי-ספר אחרים ובמורים החונכים המדריכים אותם. בסיום התוכנית כל מורה מתחיל צריך למסור "מחקר פעולה" מסכם המבוסס על חקר שיעור בכיתה. אין ציון או הערכה, החומר נשמר לשימוש של מורים שונים. מחוץ לבית הספר –השתלמויות עירוניות/מחוזיות במרכזים להתפתחות מקצועית ולייעוץ ממומחים בתחומי דעת שונים.

צרפת – בצרפת מתקיימות תוכניות קליטה למורים מתחילים בחטיבה העליונה. הם נקראים סטז'רים ומלווים ע"י יועצים פדגוגיים מטעם הפיקוח. המורים מוכוונים להתקדם בכוחות עצמם, לצפות זה בזה ולפנות בעת הצורך ליועצים. פעילויות קליטה עשויות לכלול: הכנת מערכי שיעורים, הוראתם וציינון עבודות התלמידים, הדרכת קבוצות קטנות של תלמידים, צפייה בהוראה של היועץ הפדגוגי ודיון בשיעורים, עבודה על היבטי הוראה שונים במכון אוניברסיטאי המיוחד להכשרה ולהתפתחות מקצועית (IUFM ) ועוד .

המורים מתכשרים ומתמחים בו זמנית במסגרות חינוכיות שונות והתהליך מצריך גמישות והסתגלות. הדגש הוא על עבודת הסטז'רים עם מורים שונים בתהליך המספק להם התנסויות וקשר עם הרבה אנשים בתפקידים שונים במערכת. בעבודה במכון הנ"ל נוצר מעין "שבט" של המתחילים שעוסקים באותו תחום דעת או באותה התמחות, משתפים בהתנסויות, בדרכי הוראה, בכלים שונים ויוצרים שפה משותפת.

קווי דמיון שניתן לציין בין תוכניות הקליטה בארצות השונות הנ"ל : 1) הגישות לקליטה מובנות, כוללות וקפדניות, יש הגדרות תפקיד ברורות ודרכי מעקב מסודרות; 2) תוכניות הקליטה מתמקדות בלמידה מקצועית ובצמיחה של המורים במערכת מסודרת ובמגוון של שיטות לצמיחה והתפתחות; 3) שלב הקליטה נתפס כשלב אחד בתוך רצף ההתפתחות המקצועית של מורה לאורך הנתיבה המקצועית שלו.