קישור/יישור קו בין זהות מקצועית וזהות אישית: החלת רפלקציית ליבה בהכשרת מורים

Younghee, M.K., & Greene, W.K. (2011). Aligning professional and personal identities: applying core reflection in teacher education practice, Studying Teacher Education, 7(2), 109-119.
.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: רפלקציה, עמימות, אותנטיות

להיות מורה מורים משמעות לא רק להכשיר סטודנטים להוראה אלא גם להתכשר להיות מורה במסגרות ההכשרה(Palmer, 1998). רק לעתים רחוקות מושם, בהתפתחות מקצועית, דגש על החשיבות לכך שמורים יכירו את עצמם, יהיו מעורבים וירחיבו את מודעותם ורגישותם לעולם וילמדו "מתוך הלב והנשמה" כדי שיוכלו גם לגעת ולהבין את נשמות תלמידיהם. התייחסות לחיים הפנימיים של מורים מזמנת להם ריענון של המחויבות והתשוקה להוראה תוך מפגש עם איכויות הליבה שלהם (Korthagen,2004), עם תחושת המשמעות שבהוראה (Intrator & Kunzman, 2006), ועם האותנטיות שלהם כאינדיבידואלים (Palmer, 1998).

עיבוד איכויות פנימיות אלה והיכולת ללמיד מתוך מודעות רבה יותר מקבלת ביטוי בספרות העוסקת ברפורמה של מקצוע ההוראה והיא מוצגת כתנאי הכרחי להצלחה של התפתחות מקצועית.

המחקר המוצג במאמר משתבץ בתחום החקר המבקש להעמיק את ההבנה של התנאים שבהם מתקיימות הוראה ולמידה טרנספורמטיביות. הכוונה ללמידה ולהוראה המצמיחות את העוסקים בהן בממדים שאינם ניתנים לכימות, לבחינה במבחנים, או לארגון כסטנדרטים. לב, תשוקה וקשר(connectedness) מתקשרים לרוב עם סוג כזה של הוראה.

גישת רפלקציית הליבה (core reflection) ( Korthagen & Vasalos, 2005 )- הכוונה היא לרפלקציה המבקשת להחזיר את הפרט לקשר עם מהותו במטרה לחשוף את הפוטנציאל האנושי שלו. זוהי גישה המתבססת על תובנות מן הפסיכולוגיה, הפסיכותרפיה, מסורות חוכמה שונות והמחקר על המודעות האנושית. מודעות של מורים לאיכויות הליבה שלהם, כולל הזהויות ותחושת השליחות, משפיעה במידה רבה על הדרך שבה הם יענו על שאלות כמו: מי אני ואיך אני משקף או מבטא את מיהותי?" (Korthagen & Verkuyl, 2002). רפלקציה מסוג זה מבוססת על הקשר בין האני הפנימי של אדם לבין התנהגותו בעולם החיצוני. קישור כזה יוצר את התנאים להתנסות במצב של תפקוד אופטימלי שבו פרטים חשים תחושה של משמעות ושלמות, ומחזקים בקרבם תכונות ליבה כמו אומץ, אכפתיות או התמדה (Ofman, 2000).

מטרת המחקר, שהוא מחקר עצמי, הייתה לבחון את ההשפעה של רפלקציית ליבה על החיים המקצועיים ועל דרכי העבודה של החוקרים כמורי מורים. שאלות המחקר היו: (1) אילו תובנות ואתגרים עולים באמצעות הניסיונות ליישם עקרונות של רפלקציית ליבה בעבודת ההכשרה? (2) אילו שינויים מתרחשים בדרכי ההוראה וביחסים עם עמיתים, סטודנטים ובין החוקרים לבין עצמם? המחקר נעשה באמצעות תיעוד וניתוח של פגישות, יומנים, תקשורת מקוונת ורפלקציות של סטודנטים.

זהויות ליבה – מן הממצאים עלו ארבע תימות שהגדירו את זהויות הליבה: (א) הבנת האופי הסותר של תכונות ליבה ; (ב) עימות עם צביעות אישית; (ג) עמידה בעמימות; (ד) שימור אותנטיות בפרקטיקה היומיומית.

הבנייה מחודשת של הזהות ההוראתית – ממצאי המחקר העצמי הובילו את החוקרים להצבת סדרי עדיפות חדשים בפילוסופיות ובדרכי ההוראה שלהם. מסגרת מושגית המציגה שני קטבים בבחינה של הוראה ולמידה שימשה אותם לניתוח(Korthagen & Lagerwerf, 2008). במסגרת זו קוטב אחד מתאר מאפיינים מסורתיים והקוטב האחר – עקרונות של רפלקצית ליבה.

השינויים/המעברים המתוארים להלן נוצרו בעקבות סוג רפלקציה מעמיק זה ויש להבינם כתהליכיים ולא ככאלה שהתרחשו תוך קפיצה מקטגוריה אחת לאחרת. המעברים שעלו מן הממצאים:

יחסים בין אישיים: משמירת מרחק להתקרבות – התמקדות מכוונת ביצירת קשר מעמיק יותר עם סטודנטים; בניית קהילייה תוך התמקדות בנקודות החוזק האישיות של הסטודנטים; תחושת חוזקה קולקטיבית באמצעות יצירת אמון בקשר.
מהתמקדות בתוצר להתמקדות בתהליך – התוצרים הם עדיין בעלי חשיבות להערכת הסטודנטים, אך ניכר מעבר ברור לכיוון של הערכה, קבלה והכרה בתהליך ההתפתחותי של כל סטודנט כעדות לצמיחתו וליכולותיו.

מחיפוש תשובות לקבלת מצבים של עמימות(של מורה המורים) – החוקרים הבינו את הצורך לפגוש את הסטודנטים כשהם מוכנים להגיע, ולא כשמהורה רוצה שהם יגיעו. למידה טרנספורמטיבית דורשת העברת הפיקוח/השליטה ללומד, ודחיית הצורך של המורה לספק לו תשובות או פתרונות נכונים.

מאוריינטציה לתפקיד/לזהות המקצועית לאוריינטציה לתכונות הליבה – חיזוק ההבנה של המשמעות של הוראה של מי שאנחנו(המורים) וההשתמעויות של הדבר לגבי הדעות ופילוסופיית ההוראה שלנו. מאפיינים מרכזיים של הערכים והעבודה של מורה המורים הם: להזכיר לסטודנטים מיהם כבני אדם, לאפשר להם גילוי של תכונות המעוגנות במי שהם כמורים ולא רק כמי ש"מלאים תפקיד" של מורים, להדריך את הסטודנטים כיצד לעזור לתלמידיהם הם למצוא את תכונות הליבה שלהם.

מסקנות – ההתנסות המחקרית אפשרה למורי המורים החוקרים לבחון את ההוראה שלהם דרך עדשות היוצרות איחוד ולא הפרדה בין ה"אני" שלהם כמורי מורים לבין ה"אני" האישי. ההבנות החדשות הובילו ליישומים משמעותיים בעבודה עם הסטודנטים, בקוריקולום ובמטלות. לרפלקציה הייתה השפעה חיובית על יכולתם לקיים קשר בין המודעות שלהם לתחושת השליחות והתשוקה ללמד לבין הפוטנציאל שלהם כמורים וכבני אדם.

ביבליוגרפיה

Intrator, S., & Kunzman, R. (2006). Starting with the soul, Educational Leadership, 63(6), 38-42.
Korthagen, F., & Verkuyl, H. (2002). Do you meet your student or yourself? Reflection on professional identity as an essential component of teacher education, in: Kosnik, C. Freese, A. & Samaras, A.P.(Eds.), Making a difference in teacher education through self-study, Toronto, ON: OISE / Univ. of Toronto.
Korthagen, F. (2004). In search of the essence of a good teacher: towards a more holistic approach in teacher education, Teaching and Teacher Education, 20(1), 77-97.
Korthagen, F., & Vasalos, A. (2005). Levels in reflection: core reflection as a means to enhance professional growth, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 11(1), 47-71
Korthagen, F., & Lagerwerf, B. (2008). Learning from within: Educational development in a new era (Dutch), Soest, The Netherlands: Nelissen.
Ofman, D. (2000). Core Qualities: a gateway to human resources, Schiedam, The Netherlands: Scriptum.
Palmer, P.J. (1998). The courage to teach: exploring the inner landscape of a teacher's life, San Francisco, CA: Jossey-Bass.