מקור וקרדיט :
Schuck, S., Aubusson, P. & Buchanan, J.(2008 ). Enhancing teacher education practice through professional learning conversations, European Journal of Teacher Education, 31(2), 215-227.
מילות מפתח: התפתחות מקצועית של מורי מורים
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
המאמר דן בערך של צפיית עמיתים המלווה בשיחות מקצועיות לפיתוח המקצועי של מורי מורים. הכותבים מנתחים את התנסויות הלמידה שלהם, מבארים מה אתגר אותם בתהליך ובמה תפישותיהם שונות או דומות. לדעתם אמון וקשרים מקצועיים הוא המרכיב החיוני ביותר של תהליך הלמידה. המאמר מאיר את החשיבות של היבטים קוגניטיביים-רגשיים ואישיים-מקצועיים(Day & Leitch, 2001 ) של חיי מורי מורים בתמיכה בלמידתם תוך שילוב של תצפית עמיתים ושיחות מקצועיות מתמשכות.
מורי מורים פועלים בזירה פוליטית פגיעה שבה רפורמות מצויות במחלוקת והחלטות מדיניות מתקבלות מחוץ להקשר של הכשרת מורים(Bullough, 2000). מורי המורים גם חווים את הדגש הקיים היום על יעילות ועל הצורך לעניין את הצרכנים בשוק גלובלי. אולם, הדרישה הגוברת לאחריותיות אינהבהכרח מקדמת את איכות ההוראה(Shuck, Gordon, & Buchanan,2008 ). בנוסף, יוזמות של התפתחות מקצועית של מורי מורים שבהן הם עובדים יחד ולחוד לקידום ההוראה נאבקות על הכרה.
לדעת הכותבים ארבעה התחומים, הקוגניטיבי-רגשי והאישי-מקצועי צריכם להיות חלק מלמידה והמתפתחות של מורי מורים. הנחת היסוד שלהם הן שרווחה רגשית וקשרים אישיים מרכזיים לשיפור ההוראה. הם רואים בשיחות למידה דרך מרכזית לקיום משא ומתן בין מורים על מהות ההוראה.
החוקרים מראים את חשיבות השיחות שקיימו, את הערך של חקר ההבנות שלהם באמצעות פיתוח מודעות לכך וזה לזה בקהיליית עמיתים(Olson & Craig,2001).
החוקרים טוענים שמחקר-עצמי של מורי מורים עשוי לתרום להתפתחות מקצועית של מורה המורים יותר מדרישות של אחריותיות הבאות מבחוץ. המחקר העצמי מספק אמצעים להתמקד בהוראה ולשקול דרכים לקידום המתכשרים(Loughran,2002). יש בו היבט רפלקטיבי חזק וכן – תמיכה של חברים ביקורתיים (Schuck & Russel,2005).
שיחות מקצועיות נתפשות זה מכבר כחלק מרכזי בלמידה (למשל,Feiman-Nemser,2001) בעיקר בהקשר של קהיליות למידה. במחקר זה יש התייחסות מיוחדת לכבוד הדדי, נטילת סכנות, החלטה/מחויבות לשיפור ושיח מקצועי מתקדם כמרכיבים מרכזיים בתהליך. באופן אירוני בניית קהילייה כזו במסגרות חינוכיות התבררה, למרות מעלותיה כקשה להקמה (Grossman, et al., 2001
Pomson, 2005). תצפיות עמיתים, שהן בסיס לשיחות על הפרקטיקה, מוצגות אף הן כבעלות יתרון בתהליכי למידה מקצועית (Hammersley-Fletcher & Orsmond, 2005).
השאלות שבמרכז מחקר זה היו: 1) מהם המרכיבים החיוניים המסייעים למורי המורים להבין כל אחד את ההוראה של רעהו?;2)אילו אתגרים עולים מניסיונות הבנה אלה?; 3)במה תצפית עמיתים ושיחות מקצועיות מחזקות את ההבנות על ההוראה? כל החוקרים הם מורי מורים.
ארבעה נושאים שהחוקרים התייחסו אליהם ועלו מניתוח התצפיות והשיחות:
א. הצבת אתגרים לגבי תפישות של הוראה טובה,
ב. היבטים של ההוראה שלגביהם עלו ספקות,
ג. נקודות שוני בהוראה שעלו מתוך התצפיות,
ד. נקודות דמיון בהוראה שעוררו עניין או דאגה בקרב הצופה.
המאמר כולל ציטוטים ודוגמאות.
רפלקציה על ההתנסות(תצפית ושיחות)
- ההתנסות איתגרה את דרכי ההוראה הנלקחות כמובנות מאליהן, והכריחה את החוקרים לחזור ולבחון את הידע הסמוי שלהם ולהציב סימני שאלה על הדרכים בהן פעלו.
- בכל התנסות שיש בה ביטוי לזולת כחבר ביקורתי מתקיים מתח בין הכבוד ההדדי וחוסר הרצון לפגוע בקשרים האישיים, בין פיתוח אמון המבוסס על קבלה עיוורת של האחר, ובין קיום עימות בדבר פרשנות של הפרקטיקה.
- ההתנסות מציבה את מורה המורים כלומד, ובכך יש התמודדות עם הסכנה שהמורה יראה עצמו תמיד כבעל סמכות הידע. ההתנסות הייתה גם חשיפה שדרשה מידה של אמון הדדי וביטחון עצמי.
- ההתנסות זימנה למשתתפים ביקורת גם על עצמם כצופים בהוראה של אחרים. הם גילו כי הצופה מביא לצפייה את עמדותיו כלפי הוראה ויישומה. הבחינה של הנצפה נעשית במונחים של התאמתו לעמדת הצופה, ומכאן – על מורה המורים הצופה בסטודנטים המתכשרים להוראה.
- הרפלקציה הביקורתית שעלתה בהתנסות שנבדקה לא צמחה רק מתצפיות העמיתים, אלא גם מהשיחות המקצועיות שהתלוו עליהן. השאלה היא עד כמה רפלקציה זו תרמה למעשה ההוראה היומיומי.
בתהליך המחקר העצמי מקומו של "האחר" הוא מרכזי (Lighthall,2004). תרומה זו מתבטאת לא
רק בתפקידו כחבר ביקורתי אלא גם בהזדמנות שהתנסות מסוג זה נותנת לכל השותפים, צופים ונצפים, לדיון ולבחינה של הנחות ודעות בשאלה מהי הוראה טובה ולניתוח דרכי ההוראה שהכול מתנסים בהן.
צפייה באחרים מלמדים היא התנסות למידה הן לצופה והן לנצפה. תצפית עמיתים יוצרת התנסות ממשית חיונית ומשותפת כקרש קפיצה לשיח מקצועי ולהצבת שאלות מהותיות בפני עצמנו ובפני עמיתינו.
ביבליוגרפיה
Aubusson, P.F., et al., (2007). Action learning in teacher learning community formation: informative or transformative? Teacher Development 11,133-148.
Bullough, R. (2000). Teacher education reform as a story of possibility: lessons learned, lessons forgotten – The American Council on Education's Commission on Teacher Education, Teaching and Teacher Education, 16, 131-145.
Day, C., & Leitch, R. (2001). Teachers' and teacher educators' lives: the role of emotion, Teaching and Teacher Education, 17, 403-415.
Feiman-Nemser, S. (2001). From preparation to practice: designing a continuum to strengthen and sustain teaching, Teachers College Record, 103, 1013-1055.
Grossman, P., Wineburg, S., & Woolworth, S. (2001). Toward a theory of teacher community, Teachers College Record, 103, 942-1012.
Hammersley-Fletcher, L., & Orsmond, P. (2005). Reflecting on reflective practice within peer observation, Studies in Higher Education, 30, 213-224.
Lighthall, F. (2004). Fundamental features and approaches of the S-Step enterprise, in: J. Loughran et al., (Eds.) International handbook of self-study of teaching and teacher education practices, Dordrecht: Kluwer Academic Publishers, 193-246
Loughran, J. (2002). Understanding self-study of teacher education practices, in: J. Loughran & T. Russell (Eds.), Improving teacher education practices through self-study, London: Routledge Falmer, 239-248.
Olson, M., & Craig, C. (2001). Opportunities and challenges in the development of teachers' knowledge: the development of narrative authority through knowledge communities, Teaching and Teacher Education, 17, 667-684.
Pomson, A.M. (2005). One classroom at a time? Teacher isolation and community viewed through the prism of the particular, Teachers College Record, 107, 783-802.
Schuck, S., & Russell, T. (2005). Self-study, critical friendship and the complexities of teacher education, Studying Teacher Education, 1, 107-121.
Shuck, S. Gordon, S., & Buchanan, J. (2008). What are we missing here? Problematising wisdoms on teaching quality and professionalism in higher education, Teaching in Higher Education Journal.
