קטסטרופות ומערך שיעור ציור בבית ספר יסודי למען חינוך למוסריות בסין

Dong, X., Chen, F., & Xu, L. (2020). Catastrophes and primary school drawing course design for moral education in China. Educational Philosophy & Theory, 52(13), 1421–1433. https://10.1080/00131857.2020.1790354

עיקרי הדברים:

● ציור יכול לשמש כמערך שיעור יעיל לחינוך למוסריות, כאשר מעבר להנאה הצרופה בפעולת הציור בכוחו לחשוף את ערכיהם ותפיסת עולמם של התלמידים, לדון לעומק בסוגיות מוסריות ולהפגין אמפתיה

● אם ממשלה סבורה כי המוסריות והמורל החברתיים נשחקו לפני אירוע משברי ופגעו בכושר ההתמודדות הלאומי, היא צפויה להחדיר ערכים מוסריים לתוכנית הלימודים של מערכת החינוך

● לאחר יציאתה של האומה מהמצב המשברי, שיעור ציור יכול לשמש כרגע בו תלמידים מביעים רגשות וחששות, מתארים את הבעיות עמם הם מתמודדים עם בעיות וחותרים לפתרון בעיות

● שיעור הציור אינו משמש רק כאקט אומנותי להעשרת הדמיון, אלא ככר פורה להצעת רעיונות ויוזמות לפתרונות עתידיים

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר בחינוך

חינוך למוסריות

חינוך למוסריות (Moral education) נחשב לגישה פדגוגית אשר מקודמת במערכת החינוך בסין ומוטמעת בקורסי חובה בתוכנית הלימודים. במובנו הרחב, החינוך למוסריות נתפס כפדגוגיה המעודדת חשיבה מוסרית, מדינית ואידיאולוגית, כמו גם אתיקה בינאישית, אחריות חברתית, מודעות סביבתית וערכים פוליטיים. חינוך למוסריות יכול להכין את תלמידי ההווה למורכבויות חברתיות והלאומיות המצפות להם בחיים האמיתיים. בד בבד, תוכנית לימודים כזו משרישה בתלמידים ערכי מסורת ותרבות ומבהירה את תרומתם הפוטנציאלית לפיתוח הלאומי ולבניין האומה (Ministry of Education, 2017).

זיכרונות קטסטרופליים וחינוך למוסריות

הזיכרון האנושי נתפס כמשתנה חשוב בחקר קטסטרופות. שכן, חוקרים, מדענים וכלי תקשורת מגלים עניין רב בזיכרונות טראומתיים של שורדי מלחמות, אסונות טבע, טרור, פשע, אלימות ומחלות סופניות. זאת, משום שלזיכרון חלק משמעותי בהבניית ובתפיסת העתיד של האדם והחברה. לזיכרונות טראומתיים אף יש כוח ללכד קהילות, להבנות זהויות ולחזק תחושת שייכות לאדמה, לארץ, לאומה ולמדינה (Dawney, 2019).

ברמת המאקרו, זיכרונות של טראומה הם, במידה רבה, הבניית מציאות של ממשלה, תקשורת וציבור. כך, למשל, במהלך ולאחר אסונות קולקטיביים התקשורת מקרינה כמויות בלתי נדלות של אמפתיה לקבוצת ה"אנחנו" ומוזיאונים מוקמים מתוך מטרה להתאבל ולהנציח את הנופלים ולזכור ולהזכיר את האסון. אתרי הזיכרון הללו עתידים לעורר עניין רב ולעבור תהליכים של מיתולוגיזציה לאורך עשרות ואף מאות השנים (Recuber, 2016).

זיכרון אסונות ומערכת החינוך

זיכרונות טראומתיים של אומה עתידים להשפיע ישירות על מערכת החינוך. לאחר אירועים המכים באומה, בוחנת הממשלה את ההתמודדות האזרחית. אם הממשלה סבורה כי המוסריות והמורל החברתיים נשחקו לפני האירוע המשברי ופגעו בכושר ההתמודדות הלאומי, היא צפויה להחדיר ערכים מוסריים לתוכנית הלימודים של מערכת החינוך ולהבנות את האירועים ככאלו שבכוחם לתרום, בסופו של דבר, לחוסן המדיני ולביטחון הציבור. לדוגמה, בשיעורי היסטוריה בסלובניה, מונטנגרו וסלובניה נלמדות מלחמות העבר מתוך קונטקסט פטריוטי ולאומני ומתוך מטרה לחזק את האמפתיה לקהילה, לגבש זהות לאומית וללכד את העם. לחילופין, לאחר רעידת האדמה הקטלנית במישור קאנטו ב-1923, ממשלת סין דרשה מבתי הספר היסודיים ללמד סיפורים על רעידות אדמה ואסונות טבע כדי להחדירם לתודעה מגיל צעיר (Trost, 2019).

רקע

המחקר נערך במחוז דרום-מערב סין, שם הרעישו כ-30 רעידות אדמה ב-30 השנים האחרונות. מטבע הדברים, ממשלת סין משקיעה רבות במדיניות, רגולציה ואסטרטגיות להתמודדות עם אסונות טבע בבתי ספר. כך, למשל, בבתי הספר שלטי ומרחבי פינוי והתלמידים מסיירים במקומות מוכי-אסון ושומעים הרצאות מפי ניצולי אסונות שמתארים אובדן, עוז-רוח ותקווה. מעבר לכך, הגם ששיעורי החינוך למוסריות הינם בגדר חובה, לבית הספר ולמורים ניתן חופש פעולה באופן הוצאתם לפועל.

מתודולוגיה

צוות המחקר צפה בשיעור ציור של 34 תלמידי כיתה ה', שמוגדר כקורס להטמעת חינוך למוסריות, ובד בבד ראיין עוזרי הוראה, מורים ומנהלים בבית ספר בסין. נושא השיעור היה "אני ארכיטקט לעתיד" והתלמידים דנו בחשיבות של תכנון אדריכלי והתבקשו לצייר את בנייני העתיד, תוך התחשבות בשיקולים, כגון: בטיחות, זיהום סביבתי, חסכון באנרגיה, אסונות טבע וחדשנות. בתוך כך, התלמידים הפיקו מספר ציורים יוצאי דופן ומעניינים אשר נותחו לעומק, וביניהם:

1. בניין מתחת למים;
2. בניין שיכול לצוף במים;
3. בניין שמרחף בשמים;
4. בית ספר בצורת ציפור אשר מסוגל להתרומם ולעוף במקרה של רעידת אדמה;
5. גן שעשועים על ענן;
6. שכונות שלמות בהן בכל בניין חדר שמיועד לחסרי-בית ומרפאה.

ממצאים וניתוח

קהילת בית הספר חלקה זיכרון טראומתי של רעידות אדמה ולכן צריכה הייתה להשתתף במערכי שיעור העוסקים בתוכניות מונעות ובהתמגנות. מכאן, שיעור הציור האדריכלי לא רק שימש כפעולה להעשרת הדמיון. אלא, ככר פורה להצעת רעיונות ויוזמות לפתרונות עתידיים. לשון אחרת, גם אם ציורי התלמידים לא יומרו לפרויקטים אדריכליים ממשלתיים, הם מגבירים את תחושת המסוגלות עצמית, מעצימים את תחושת השייכות ומהווים צעד משמעותי קדימה בשיקום מערכת יחסים עם הטבע.

שיעור הציור שימש כמערך יעיל לחינוך למוסריות. מעבר להנאה הצרופה בפעולת הציור, חלק מן התלמידים חשף את ערכיו ותפיסת עולמו, דן לעומק בסוגיות מוסריות והפגין רגישות. למרות שלרעידות האדמה השפעה שלילית על התלמידים, במקום לפחד מהן או לשנוא את הטבע, אפשר וכדאי להתמודד עם הזיכרונות הטראומתיים בצורה רציונלית ומודעת. כך, התלמידים מציעים רעיונות יוצאי-דופן, פרו-סביבתיים ויפים לעין שמבטאים הרמוניה עם הטבע, שלכאורה פגע בקהילתם.

דיון

לאחר יציאתה של האומה מהמצב המשברי, שיעור הציור היווה רגע בו התלמידים הביעו רגשות וחששות, תיארו את הבעיות עמם התמודדו וחתרו לפתרון בעיות. למעשה, בעזרת תיווך המורה, חלק מהתלמידים הפגינו אכפתיות אמיתית ומוסריות כלפי סביבתם וקהילתם.

לסיום, התלמידים הצעירים, בין אם חוו באופן ישיר רעידת אדמה ובין אם לאו, סופגים את הזיכרונות הטראומתיים בבית, בשכונה, בקהילה או בתקשורת. אולם, יחדיו, הם מספרים נרטיב של טרגדיה חברתית ובאמצעותה יוצרים זהות, מפתחים מוסר, מגבשים אידאולוגיה וחותרים לעתיד טוב יותר.

רשימת המקורות

Dawney, L. (2019). Affective war: Wounded bodies as political technologies. Body & Society, 25 (3), 49 – 72. https://10.1177/1357034X19856428

Ministry of Education. (2017). Guide to moral education in primary and secondary schools. Ministry of Education of the People's Republic of China. Retrieved January 18, 2020, from: http://www.moe.gov.cn/srcsite/A06/s3325/201709/t20170904%5f313128.html

Recuber, T. (2016). Consuming catastrophe: Mass culture in America's decade of disaster. Temple University Press

Trošt, T. (2019). Remembering the good: Constructing the nation through joyful memories in school textbooks in the former Yugoslavia. Memory Studies, 12 (1), 27 – 45. https://10.1177/1750698018811986