קהיליות מעשה של מורי-מורים: יותר מתרבות של שיתופיות

Patton, K & Parker, M.  (2014). Teacher education communities of practice: More than a culture of collaboration, Teaching and Teacher Education67, 351-360

המאמר סוכם ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

התפתחות מקצועית של מורי מורים - - למידה מקצועית של מורי-מורים המחויבים הן לפרקטיקה והן לידע ומחקר דורשת תמיכה והתפתחות מקצועית (Gallagher et al., 2011). תפקיד מורה-המורים הוא רב פנים ולכן חשוב שמחקרים יכילו ויקיפו מורכבות זו במונחים של בחינת זהויות, דרכי עבודה, רקעים, מעברים, אתגרים, כישורים אישיים והקשרים של מורי מורים ((Kosnik et al., 2015. עם זאת התפתחות מקצועית ממוקדת תוכן ייחודי למורי-מורים עדיין נדירה (Berry, 2009); גם המחקר בנושא אינו רב (Murray, 2016).  כדי לטפל בתנאי העבודה הייחודיים של מורי-מורים והציפיות הייחודיות מהם, התפתחות מקצועית צריכה להיות מומשגת בצורה ברורה, מיושמת מתוך מחשבה ומבוצעת בצורה משמעותית כך שתתמוך בצמיחה ובשינוי. הספרות העוסקת בחינוך גופני משקפת העדר יחסי של מחקר עכשווי על התפתחות מקצועיים של מורי-מורים בתחום זה (Graber et al., 2015M, McAvoy et al., 2015). הכשרת מורים לחנ"ג  תוארה לרוב כמקצוע שולי, דבר שגרם לתחושת בידוד שכן יש רק מעט מורי-מורים בכל מוסד הכשרה.

למאמר המלא:

למידה בקהיליות מעשה - מקובל לחשוב שהשתתפות בקהיליית מעשה, ברשת או בצוות מהווה אחד מהדגמים היעילים ביותר להתפתחות מקצועית (MacPhail et al., 2014), ולכן -  שלמידה בין שותפים יעילה יותר מלמידה אינדיווידואלית. השתתפות בקהיליית מעשה יוצרת מרחב לשיח אותנטי שבו המשתתפים מוצאים חיזוק ואתגר בהתנסויות ובסיפורים שונים. נקודת המוצא היא שיצירת ידע היא חברתית, מתבצעת באמצעות דיאלוג ושיחות משמעותיות המתרחשות בתוך הקהילייה. מדובר בלמידה חברתית ומצבית המתרחשת לרוב בהקשרים בלתי פורמליים בקהיליות באמצעות אינטראקציות, תקשורת, השתתפות ויצירת נגישות להקשרים שונים (Quennerstedt & Maivorsdotter, 2017).

על המחקר - מטרת המחקר הייתה לחקור הבנות של מורי-מורים לחינוך גופני כיצד השתתפות בקהיליות למידה תומכת בהתפתחותם המקצועית. אוכלוסייה: 36 מורי-מורים להכשרת מורים לחינוך גופני ממדינות שונות. מקורות הנתונים: ראיונות פורמליים ובלתי-פורמליים, רשימות שדה ואביזרים נלווים.

מה נמצא במחקר?

המאמר מתמקד בדרך שבה ההשתתפות בקהיליית מעשה תמכה בהתפתחות המקצועית של מורי המורים מנקודת מבטם ע"י חקר הדינמיקות החברתיות המשמעותיות והתהליכים החברתיים שעיצבו את ההשתתפות בה.

הניתוח העלה שני נושאי-על:

1) טוב יותר יחד מלחוד - א) מורי המורים הביעו תחושת בדידות ובידוד בתפקידם, ולא חשו מעורבות בקהילייה המקצועית;  ב) ההתנסות בקשר עם עמיתים החושבים בצורה דומה או לפחות בעלי תחומי עניין דומים שימשה מענה לבידוד המקצועי והחברתי; ג) השתתפות בקבוצת חשיבה על חינוך גופני בהכשרת המורים הייתה מרעננת "כמו הפיחה בי חיים חדשים, תשוקה והתלהבות לנסות דרכים חדשות ושונות"; ד) ההשתתפות בקהיליית מעשה חיזקה תחושות של מסוגלות- עצמית ובטחון עצמי, של למידה והישגים חדשים. ועוד.

המשתתפים שהיו במרחק גיאוגרפי גדול, בארצות שונות, הביעו אותן תחושות ביחס להשתייכות לקהילייה מקצועית פעילה.

2) סלילת הדרך: התקדמות לשיתופיות – כתוצאה מהשתתפות בקהיליית מעשה, מורי המורים שיתפו פעולה בנושאים כמו יכולות הוראה ומחקר או למידה מקצועית אישית שעניינו אותם. העשייה שלהם עוצבה ע"י דינמיקות קבוצתיות ותהליכים קבוצתיים משמעותיים, ובכך נסללה דרך לשיתופיות. הדבר כלל: א) זיהוי מוקד משותף להנעת עבודה משותפת בתחום מחקרי, הוראתי או אחר וניסון לפעול יחד על בסיס מתמשך לקרוא, לשוחח ולחקור לעמקם של דברים;  ב) פיתוח קשרים מקצועיים ואישיים כחלק חיוני להתבגרות והתגבשות הקהילייה; ג) יצירת מרחבים בטוחים וגם מאתגרים כפועל יוצא של פיתוח הקשרים. הקהילייה הפכה למקום שבו ניתן לחקור הזדמנויות חדשות בתחושה של בטחון רגשי ומתוך ביטחון להתמודד עם אתגרים, עם חולשות ורעיונות ראשוניים;  ד) מחויבות משותפת לאחרים בלטה בקרב המשתתפים. רמה בסיסית של מחויבות נתנה ביטוי לאחריותיות ללוחות זמנים, להכנת חומרים לדיון המשותף וכדו'.

לסיכום, הממצאים נתנו ביטוי להנחה שקהיליות מעשה עשויות להיות מגוונות במונחים של גודל, מיקום גיאוגרפי ומטרה בסיסית, אך כולן כוללות שלושה מרכיבים: תחום, קהילייתיות ומעשה (Wenger & Wenger-Trayner, 2015). המשתתפים במחקר זה קיימו בהצלחה משאים ומתנים וביססו אמון אמיתי וכבוד הדדי בסביבה בטוחה ותומכת שבה השותפים גילו נכונות ליטול סיכונים, להיות מעורבים בשיח מאתגר, להעמיק את הבנותיהם וליצור דרכי הוראה חדשות.

כדי שלמידה מקצועית משמעותית תתרחש נחוצים תנאים תומכים המאפשרים למורי-מורים לשתף בחופשיות בהתנסויות, עמדות ורעיונות  את עמיתיהם (Ben-Perez et al., 2010). החשיבות של פיתוח ראשוני של קשרים והאופי החברתי של הלמידה הם דרישות יסוד לדיון בנושאים משמעותיים יותר במסגרת קהיליית מעשה. מורי-המורים לחנ"ג במחקר זה אכן יצרו סביבות כאלה.

היכולת של מורי מורים להמשיג ולבצע למידה מקצועית של עצמם דורשת חזון של התפתחות מקצועית המאפשרת שותפות פעילה (Loughran, 2014). עבור מורי-המורים שבמחקר הדבר נעשה באמצעות מעורבות משמעותית בקהיליות מעשה. אין מדובר בהצעת מתכון לפעולה בכל מקום, שכן אין מתכון אחד ללמידה מקצועית. השונות בין קהיליות המעשה שנחקרו כאן נוצרה על פי השונות שבין המשתתפים שבהן ללא כל "כדור קסם". הכותבים מציעים את המאפיינים של קהיליית מעשה אפקטיבית שהוצגו לעיל כדרך אפשרית שהוכיחה עצמה כיעילה למורי המורים שהשתתפו כאן. קהיליות אלה לא רק ששברו בידוד ונורמות של תחרותיות הקיימים בהשכלה הגבוהה, אלא גם סיפקו סביבה שיתופית שבה המורים גילו מחויבות ללמידה המובילה גם לצמיחה מוסדית Brody & Hadar, 2010)).  יש לקהיליות מעשה כאלה יכולת לפתח יותר מאשר תרבות של שיתופיות ולהוות כלי להתפתחות אישית, אלא גם יכולת לקידום הכשרת מורים ומחקר על הכשרת מורים ולהובלת שינוי חינוכי.

ביבליוגרפיה

Ben-Perez, M., Kleeman, S., Reichenberg, R., & Shimoni, S.  (2010). Educators of educators: Their goals, perceptions and practices, Professional Development in Education, 36, 1–2, 111-129

Berry, A. (2009). Professional self-understanding as expertise in teaching, Teachers and Teaching: Theory and Practice, 15, 2, 305-318

Brody, D., & Hadar L., (2011). “I speak prose and I now know it.” Personal development trajectories among teacher educations in a professional development community, Teaching and Teacher Education, 27, 8, 1223-1234

Gallagher, T., Griffin, S., Parker, D.C., Kitchen, J., & Figg, C. (2011). Establishing and sustaining teacher educator professional development in a self-study community of practice: Pre-tenure teacher educators developing professionally, Teaching and Teacher Education, 27, 880-890

Graber, K., Templin, T., & Metzler, M. (2015). The state of and future of research on physical education teacher educators. Paper presented at the Society of Health and Physical Educators HETE/PETE Conference, Atlanta, GA.

Kosnik, C., Miyata, C., Cleovoulou, Y., Fletcher, T., & Menna, L. (2015). The education of teacher educators, in: T. Falkenberg (Ed.), Handbook of Canadian research in initial teacher education, Canadian Association of Teacher Education, Ottawa, ON, 207-224

Loughran, J. (2014). Professionally developing as a teacher educator, Journal of Teacher Education, 65, 4, 271-283

MacPhail, A., Patton, K., Parker, M., & Tannehill, D. (2014). Leading by example: Teacher educators' professional learning through communities of practice, Quest, 66, 39-56

McAvoy, E., MacPhail, A., & Heikinaro-Johansson P., (2015). Physical education teacher educators: A 25-year scoping review of literature, Teaching and Teacher Education, 51, 162-181

Murray, J. (2016). Chapter 16: Beginning teacher educators: Working in higher education and schools, in: J. Loughran, M.L. Hamilton (Eds.), International handbook of teacher education, vol. 2, Springer, New York, 35-70

Quennerstedt, M.,& Maivorsdotter, N. (2017).  The role of learning theory in learning to teach, in: C. Ennis (Ed.), Routledge handbook of physical education pedagogies, Routledge, London

Wenger, E., & Wenger-Trayner, B. (2015). Communities of practice. A brief introduction, Retrieved from: http://wenger-trayner.com/introduction-to-communities-of-practice