קהילות אטלס

מקור: Be Smart ביה"ס להוראה מרחוק של האוניברסיטה העברית בירושלים

מודל "קהילות אטלס" ("Atlas Communities”) הוקם בשנת 1992 בארה"ב והנו פרויקט משותף של ארבעה ארגונים: "הקואליציה לבתי-ספר חיוניים" (" ("Coalition for the Essential Schools, "התוכנית לפיתוח החינוך" ("Educational Development Program"), "התכנית לפיתוח בתי-ספר" ("School Development Program"), ו"פרויקט אפס" של אוניברסיטת הרווארד ("Project Zero" at "Harvard University"). מודל זה משלב בין הרעיונות השונים של כל ארגון (שוויון הזדמנויות, בית הספר כקהילה, ריבוי אינטליגנציות ו -“pathways") לשם יצירת מודל ייחודי ומקיף. המודל תומך בבתי ספר מגן חובה ועד תיכון, המעונינים להפוך ל"קהילות לימוד דמוקרטיות".

המודל שם דגש מיוחד על יצירת "pathways" – מעבר רציף מבתי הספר היסודיים, דרך חטיבות הביניים, אל התיכון. "דרך סלולה" זו קיימת באופן ממשי וסמלי (בית הספר היסודי, חטיבת הביניים והתיכון של כל "pathway" נמצאים כולם באותו קמפוס) וכל תלמיד עובר בה לאורך כל שנות לימודיו, מגן חובה ועד לסיום כיתה י"ב. כל "דרך" כזו מלווה ע"י קהילה אקדמית - המורכבת מאנשי החינוך של בית הספר, אנשי הקהילה והורי התלמידים - הפועלת לבנות תכניות לימוד והערכה אישיות לתלמידים. תכניות אלה עומדות בסטנדרטים מחוזיים וממשלתיים. מטרת התכניות האישיות היא להעלות את ביצועי התלמידים, ליצור תכניות לימוד אינטר-דיסיפלינריות ולעבור מסביבת למידה בירוקרטית אל ה"חזון האותנטי של החינוך", קרי קהילת לומדים. כל קהילה אקדמית שכזו קובעת סטנדרטים משלה ולכן אין שני pathways זהים לחלוטין.

תאור המודל

ATLAS פירושו: Authentic Teaching Learning and Assessment for all Students. המודל הוקם ב 1992 כפרויקט משותף של ארבעה ארגונים חינוכיים גדולים. המודל שואב מידע מכל מקימיו ומאחדם לתיאוריה אחת:

· Coalition for Essential Schools (CES) בראשות Theodore Sizer. סייזר רואה בקשרים רופפים עם הקהילה כבעיה המרכזית בחינוך והוא מנסה לחזקם תוך נטרול ההיבט הבירוקרטי בחינוך.

· Educational Development Program בראשות Janet Whitla. וויטלה עוסקת בהתפתחות מקצועית ובתוכניות לימוד במטרה להביא את בית הספר לעמוד ביעילות רבה יותר בדרישות החברה. לטענתה:

"We serve as something of an idea factory, encouraging new thinking and experimental attitudes. EDC acts as a catalyst enabling people to use new knowledge, ask essential questions, analyze, and integrate information across disciplines or domains of practice, play with ideas and put them together in creative ways."

· Project Zero (HPZ) בראשות Howard Gardner. גארדנר מתמקד בריבוי אינטליגנציות ובלמידת נושאים שונים בהקשרים שונים. גישה זו רואה את מקור בעיית החינוך בחוסר פיתוח כישורים נדרשים בדיסיפלינות ובפרופסיות שונות. חיזוק הקשרים עם הקהילה והסרת המגבלות הבירוקרטיות על בית הספר, לפיכך, לא יפתרו את בעיית החינוך. לשם כך יש לשנות את תכנית ואת חוויית הלימוד.  

· School Development Program (SDP) בראשות James Comer. קומר מתמקד במעורבות המשפחות והקהילה בחינוך, בעיקר בבתי ספר יסודיים. הגישה טוענת כי הבעייתיות של בית הספר נובעת מקשרים חלשים בין הקהילה לבית הספר.

עוד על המקימים ב: http://www.atlascommunities.org

 עקרונות ATLAS:

 מודל רפורמה זה נועד לתלמידים מגן חובה ועד סיום התיכון. הוא משרת את כלל התלמידים, מכל שכבות וסוגי האוכלוסייה. מרכיב מרכזי במודל הוא יצירת "pathway": קשר ישיר בין בית הספר היסודי דרך חטיבת הביניים אל התיכון. בתי הספר השונים מאוחדים למעין בית ספר אחד גדול ונחשבים למעין קמפוסים שונים של אותו בית ספר. המטרה היא ליצור מסלול חינוכי רציף לתלמיד, מגן חובה ועד סיום התיכון, במהלכו יוצרים לתלמיד תכנית לימוד אישית ועוקבים אחר התפתחותו במהלך השנים. בכל pathway קהילות אקדמיות של מורים, מנהלים ואנשי קהילה מתכננות יחד את תכניות הלימוד ואת אופני הלימוד בכל "קמפוס", על פי סטנדרטים מחוזיים/ממשלתיים/ספציפיים לכל pathway. בכל pathway מגדירים מחדש את הדרישות מ"בוגר תיכון" ועל סמך הגדרה זו, מפתחים סטנדרטי ביצוע לכל כיתה. תכניות הלימוד בכל pathway נועדו להעלות את ביצועי התלמידים וליצור "קהילות לומדים".

הקמת ה-pathway נעשתה כדי להכניס ממד של רציפות לסביבת הלימודים הקיימת, שנתפסה בקרב מקימי המודל כבירוקרטית ומקוטעת. סביבה זו נתפסת ככזו שאינה מאפשרת לבתי ספר לדחוף את התלמידים להישגים גבוהים. דרך ה-pathway השיגו מקימי המודל שני הישגים: הראשון - בתי הספר שוחררו ממגבלות ממשלתיות ובירוקרטיות שונות. השני – חזרה אל ה"חזון האותנטי של החינוך" באמצעות שינוי תרבות בית הספר והדגשת נושאי לימוד המשקפים יכולות שונות.

 למודל מרכיבים נוספים הלקוחים מהארגונים השונים המרכיבים אותו:

תכניות לימוד: מרכיב זה גובש עפ"י רעיון "Teaching for Understanding" של גרדנר:

1. מטרות למידה ברורות מגן חובה ועד לתיכון.
2.  התמקדות של כל שלב במעט נושאים חשובים – הדגשת עומק ואיכות על פני כמות.
3.  פיתוח תכניות לימוד אותנטיות.
4. ייחוס חומר הלימוד לנושאים רלוונטיים מחיי היומיום.
5.  התייחסות להבדלים בין-אישיים בקרב התלמידים, תוך שמירה על סטנדרט כללי.

הוראה: דגש על הוראה פרסונאלית ושיתופית, של ההורים, המורים ואנשי הקהילה. סגנון ההוראה מותאם לכל תלמיד על פי קצב ההתקדמות שלו. הכיתות מכילות מספר קטן של תלמידים ומאפשרות לתת יחס אישי יותר לתלמיד.

הערכה: ההערכות "אותנטיות" ומבוססות על ביצועי התלמידים והדגמת הישגיהם. הדגמות אלו נעשות לרוב בסיום התיכון, בתצוגות פומביות. ההערכות נעשות על פי סטנדרטים של המדינה/מחוז/pathway. מקימי המודל ממליצים על טווח רחב של הערכות מסוגים שונים: מבחנים סטנדרטיים, מבחנים שחוברו על ידי המורה ובית הספר, הצגות ופרויקטים קהילתיים.

לוח זמנים: מקימי המודל טוענים כי ATLAS הנו מודל המציע מסגרת עבודה ולא מרשם בעל חוקים נוקשים. כיוון שכך, לא קיימת אסטרטגיה מסוימת לקביעת לוח הזמנים של בית הספר. יחד עם זאת הם כן ממליצים על עבודה קבוצתית משותפת של המורים ותכנון זמן גמיש עבור התלמידים.

שינוי ארגוני/תמיכה אדמיניסטרטיבית: כל בית ספר ו-pathway מקים SPMT (School Planning and Management Team). ה-SPMT משמש כקטליזאטור לפיתוח מקצועי ולשינויים בלמידה, בהוראה ובהערכה. בנוסף ל-SPMT, בכל בית ספר בו מיושם המודל מוקם צוות של מורים, הורים ואנשים מהקהילה שאחראי על אספקטים שונים בחינוך: פיקוח על תקציב בית הספר, תכנון לוח הזמנים, קשר עם הקהילה ועוד. מקימי המודל מציעים שבית הספר ינוהל באופן שיתופי על ידי בית הספר והקהילה.

התפתחות מקצועית: המורים מפתחים תכניות לפיתוח מקצועי, אסטרטגיות הוראה, ומחקר בכוחות עצמם. בצורה כזו מקבלים המורים לגיטימציה ליצור תכניות לימוד אישיות ומעמיקות עבור התלמידים. העבודה נעשית לרוב בקבוצות לימוד של המורים ותוך כדי שיתוף פעולה ביניהם.

מעורבות הקהילה: זהו נושא מרכזי במודל. לטענת מפתחיו המודל לא יכול להיות מיושם ללא תמיכת ההורים והקהילה. ATLAS מעודד מעורבות בנושאים כמו: הערכה, ניהול וקבלת החלטות דרך יצירת צוותים משותפים של אנשי החינוך והקהילה (School Leadership Team).

טכנולוגיה: בכל כיתה קיימים מחשבים כעזר להוראה האישית של התלמיד. המחשבים גם עוזרים בחיזוק הקשר בין בתי הספר השייכים לאותו pathway ובין בית הספר והקהילה.

לסיכום: ATLAS שונה מהמודלים האחרים בכך שהוא עוזר לבית הספר למצות את הפוטנציאל המוסדי והפרסונאלי שלו תוך יצירת "קהילות לומדים" של אנשי חינוך וחברי קהילה. רק דרך עבודה פרטית ומשותפת של גורמים שונים, התלמיד יוכל להגיע להישגים ראויים להערכה.

סיכום העקרונות הכללים של ATLAS:

1. הוראה אותנטית ומעמיקה מתמקדת בהבנה ומצריכה עבודה מאתגרת.
2. הוראה ולמידה אפקטיביות מאופיינות ע"י תהליך של תכנון, פעולה ובחינת התוצאות.
3. מתן חשיבות לקשרים חברתיים משום שלמידה היא פעולה חברתית.
4. תרבות הלמידה של בית הספר נוצרת משיתוף בניהול, בתקשורת ובמחויבות.
5. חברי ATLAS וה-pathways רואים את עצמם כחלק מקהילת לומדים גדולה יותר.

מטרות המודל

 המודל מנסה ליצור סביבת לימודים רציפה המורכבת מ"קהילות של לומדים", כנגד סביבה חינוכית בירוקרטית ומקוטעת. להשגת סביבה כזו יש לשנות את תרבות בית הספר ולקדם ביצועים אישיים/מוסדיים רצויים.

 כל בית ספר המיישם את מודל ATLAS שם לו למטרה להעלות את הישגי התלמידים (הוראה ולמידה), להעריכם בכלים שונים (הערכה), להעשיר את המורים (פיתוח מקצועי), לערב את ההורים ואת הקהילה (קהילת לומדים) ולארגן מחדש את המבנים הפנימיים של בית הספר כדי שיתמכו במטרות אלה (הנהלה וקבלת החלטות). המטרות באופן יותר פרטני:

1.    שיפור למידה בקרב התלמידים.
2.    סיפוק צרכי תלמידים בקבוצות סיכון.
3.    ליצור תפיסה חיובית של החינוך בקרב התלמידים.
4.    הגדלת השוויון בהזדמנויות לחינוך.
5.    הוראה הממוקדת בתלמיד.
6.    ארגון מחדש של בית הספר.
7.    העלאת מעורבות המשפחות והקהילה בחינוך.
8.    הרחבת השירותים החברתיים.
9.    העשרת תכנית הלימודים.
10.   הגדרה מחדש של יחסי המורים ויחסי מורה-תלמיד.
11.   הרחבת תפקיד המורה מעבר להוראה בכיתה.

יישום המודל

יישום ATLAS בבית הספר מצריך הערכות מוקדמת ומחויבות מצד ה-pathways כולו ליישום המודל. כדי לעזור לבית הספר להגיע להחלטה, מפתחי המודל מציעים שלב קדם-יישומי של כחמישה חודשים שנקרא “charting the course”. שלב זה מיושם בשנה שלפני יישום המודל, אולם יש גם בתי ספר ששילבו אותו במהלך שנת היישום הראשונה. השלב הקדם-יישומי נועד כדי לעודד את בית הספר לבחון את ביצועיו בעבר ולבחון אם ATLAS יכול לענות על צרכיו הנוכחיים והעתידיים. צוות של כ-15 איש, המורכב מהורים ממורים ומאנשי קהילה, יהיה זה שיבחן את המודל ויחליט אם ליישמו בבית הספר. הצוות נוכח בסמינרים ובמפגשים שבועיים, כדי להרכיב תמונת מצב של בית הספר ורמת הישגיו. תמונת המצב הזו תקבע את סדרי העדיפויות של בית הספר ואת האסטרטגיות לרפורמה. הצוות נפגש עם צוות של ATLAS להחליט על המשך/סיום יישום המודל ולתכנן את שלבי היישום המלאים. צוות ATLAS נפגש בשלב מאוחר יותר גם עם סגל בית הספר על מנת לפתח מטרות יישומיות, המשקפות את מטרות המחוז/בית הספר/pathway. מטרות אלו כוללות בדרך כלל שיפור הישגי התלמידים והערכות הישגיהם.

תהליך היישום נמשך לפחות שלוש שנים. בית ספר הזקוק לפרק זמן גדול יותר, יכול להיעזר במימון נוסף ממענקים או מקורות אחרים. לטענת המפתחים יישום המודל מצריך שינוי ארגוני ותרבותי של בית הספר, יחד עם שינוי עמדותיהם והתנהגותם של מורי בית הספר, של ההורים ושל אנשי הקהילה המעורבים.

מחקרים מצאו שוני ביישום המרכיבים השונים של המודל. מרכיבים כמו ביסוס קבוצות לימוד ויצירת צוותים בבית הספר, יושמו בשלב מוקדם של התהליך, בעוד שתהליך העברת אחריות על קבלת ההחלטות אל ה "school leadership team" התרחש בשלב מאוחר יותר. מרכיבים אחרים, כמו שינויים בהוראה, יושמו באופן לא אחיד בבתי ספר שונים.

ל-ATLAS יכולת להוסיף עד 15 pathways מדי שנה. מעת ההצטרפות, בתי הספר של כל pathway מלווים ע"י "מפתח" (Site Developer) שעוזר להם לפתח מטרות פעולה שנתיות. ה"מפתח" עובד בצמוד לסגל בית הספר ולסגל המחוזי, עוזר להם לזהות נכסים וצרכים, מארגן פעולות של פיתוח טכנולוגי ומבטיח את יישום המסגרת הרעיונית של ATLAS.

 "אני מאמין" חינוכי-תרבותי

מודל ATLAS מורכב מארבעה ארגונים שונים ומכיל היבטים מכל אחד מהם.

היבט בולט ב-ATLAS, קיומה של למידה שיתופית בקרב קהילת לומדים אינטגרטיבית, נובע מהSDP. הלמידה, לפי המודל, נתפסת כפעילות חברתית. מעורבות קהילתית בחינוך הנו נושא שנחקר רבות. מחקרים מצאו שמעורבות קהילתית מעלה את הישגי התלמיד ויוצרת אצלו עמדות חיוביות יותר כלפי החינוך. נמצא אף מתאם שלילי בין מעורבות ההורים לבין בעיות משמעת. לסקירה ספרותית קצרה על יחסי בית ספר משפחה:www.ncrel.org/sdrs/pidata/pi0ltrev.htm

הדגשת הפן החברתי של החינוך מרמזת על ראייה חברתית כללית יותר. האדם לא נתפס כיחידה בודדת אלא בהקשר חברתי רחב יותר. ATLAS (בהשפעת CES) רואה בבירוקרטיה את הסיבה לבעיות הקיימות בחינוך ומדגישה את מעורבות הקהילה כתנאי ליישום והצלחת המודל. כלומר, רק דרך יחסים שיתופיים ופרודוקטיביים למען טובת הכלל, ניתן יהיה לטפל בבעיות החינוך.

בהקשר חשיבות הקשרים בין בתי הספר לקהילה, ניתן להתייחס למאמרו של Gary Wehlage, (www.ncrel.org/cscd/pubs/lead21/2-1n.htm) ששואב מג'יימס קולמן את המושג "הון חברתי" (social capital). קולמן, מייצג מודל הבחירה הרציונאלית, טוען שהאדם הוא כמו "מחשבון אנושי" - עסוק בחישובי עלות ותועלת בפעילויות חברתיות, מתוך רצון למקסם את רווחיו. קולמן מדבר על שלושה סוגי הון הניתנים להמרה בשווקים אישיים וארגוניים שונים:

·   הון כספי: כסף.
·   הון אנושי: ידע, כישורי האדם, השכלה וניסיון.
·   הון חברתי: איכות הקשרים בין אנשים. הון זה מצוי בתווך שבין אנשים – הוא תכונה של המבנה החברתי.

 בהקשר של הון חברתי, Wehlage טוען:

“Unlike the other two forms of capital, social capital is not possessed in the way that knowledge or money is possessed. Social capital adheres in the set of relationships among people -- and those relationships are productive to the extent that they are based on a common set of expectations, a set of shared values, and a sense of trust among people. Where social capital is weak, there are conflicting values and a significant lack of trust."

לטענת Wehlage למרות חשיבות ההון האנושי, ההון החברתי הוא החשוב כי ללא אמון וקשרים בסיסיים בין אנשים וגופים מסוימים ייווצרו חוסר אמון, ערכים סותרים וקונפליקטים. אם נקביל זאת למקרה שלנו: ללא קשרים מבוססים בין בתי הספר לקהילה, ייווצר מצב של חוסר שיתוף פעולה, לא יהיו מטרות או פילוסופיה משותפת ומאחדת. במצב כזה, לטענת מקימי המודל, ATLAS לא תוכל להתקיים. כלומר, למרות שATLAS לא מבוסס על עקרונותיו של קולמן או על מושג "ההון האנושי" ניתן לראות כי עקרונות המושג מתבטאים היטב במודל.

מעבר לכך שהאדם במודל מצטייר כייצור חברתי, ישנם דגשים נוספים במודל התורמים ליצירת טבע אדם מסוים. מ"פרויקט אפס" באוניברסיטת הרווארד מצטיירת הנחה על קיום מרכיב אישיותי-קוגניטיבי ייחודי לכל אדם. פרויקט זה מתבסס על תיאורית "ריבוי האינטליגנציות" של גרדנר. גרדנר מציע כי קיימים שבעה סוגי אינטליגנציות שונות באדם: אינטליגנציה מוסיקלית, תנועתית, לוגית, לשונית, מרחבית, בין-אישית ותוך-אישית (intrapersonal). ריבוי האינטליגנציות קורא תיגר על הרעיון של קיומה של יכולת למידה קוגניטיבית אחידה ויציבה בקרב כל האנשים.

 כשהתפרסמה לראשונה תיאורית ריבוי האינטליגנציות אמר גרדנר:

“Had I simply noted that human beings possess different talents, this claim would have been uncontroversial- and my book would have gone unnoticed. But I made a deliberate decision to write about “multiple intelligences”: “multiple” to stress an unknown number of separate human capacities ranging from musical intelligence to the intelligence involved in understanding oneself; “intelligences” to underscore that these capacities were as fundamental as those historically captured within the IQ test”.

הנחות אלו הביאו את גרדנר ואחרים לדגול בשיטות הערכה שונות בקרב התלמידים ולא במבחן אחיד וסטנדרטי, על מנת שכל תלמיד יוכל לבטא ולממש את הפוטנציאל שלו על סמך כישוריו האינדיבידואליים.

מה-EDC ניתן להסיק הנחה נוספת על האדם: האדם הוא יצור דינאמי הנמצא באינטראקציה מתמדת עם הסביבה המשתנה סביבו. ה-EDC שואף לשנות את תכניות הלימוד בהתאם לשינויים המתרחשים בחברה, דרך פיתוח חומרים ומשאבים חדשים למורים ותוך שימוש בטכנולוגיות קיימות.

לסיכום: נראה כי שילוב הפרספקטיבות השונות ב ATLAS מצייר אדם מאוד מסוים: דינמי, חברתי, הפועל על סביבתו, ייחודי ובעל מגוון רחב של כישורים.

ו...כמה זה עולה? http://www2.edc.org/atlas/pathway.asp

עלות יישום המודל בשנתו הראשונה היא 98, 000$. סכום זה כולל בתוכו תמיכה טכנית ופיתוח מקצועי, השתלמויות, חומרים ושכר ה-pathway coordinator. אם ה-pathway coordinator שייך לסגל בית הספר, העלות יורדת ל90, 000$. שכר מיישמי ATLAS תלוי במספר בתי הספר במחוז בו המודל מיושם. אם שלושה בתי ספר מצטרפים ל-ATLAS, על כל בית ספר לשלם:

בשנה הראשונה: 50, 000$

בשנה השנייה: 51, 700$

בשנה השלישית: 53, 300$

 העלות עבור כל בית ספר תרד ככל שיגדל מספר בתי הספר מכל מחוז המצטרפים ל-ATLAS. הטבלה להלן מפרטת מחירים אלו עבור שנים 1998-1999:

בנוסף לעלויות לעיל, pathways שייבחרו לעבור את השלב הקדם-יישומי, יחויבו בעלויות נוספות.

תוצאות

 ATLAS חדשה בשטח (1992) אך לארבעת מרכיביה עבר ארוך ומכובד והם מיושמים בבתי ספר ברחבי ארצות הברית.

  ·  Coalition for the Essential Schools, נוצר בשנת 1984 וקיים כבר בלמעלה מאלף וחמש מאות בתי-ספר.

  ·  Project Zero, קיים כבר משנת 1967.

  ·  School Development Program פועל משנת 1968.

  ·   Educational Development Program פועל כבר 35 שנה בנושאים כמו שיפור בית הספר.

ATLAS מיושם ב-63 בתי ספר (14 pathways). ברוב בתי הספר נתגלה שיפור בהישגי התלמידים כעבור ארבעה חודשים מזמן יישום המודל. השיפור התבטא במספר מישורים: סביבת ההוראה והלמידה השתנתה באופן דרמטי, וההורים והקהילה הפכו לחלק אינטגראלי מבית הספר. בנוסף, ATLAS הבנה תחושת שייכות ויכולות הנהגה שמבטיחים את המשך השיפור לאורך זמן.

מבחינת הישגי התלמידים מוצאים עלייה ניכרת בציונים במבחנים סטנדרטיים בכל pathway. כך למשל במרילנד עלו ציוני התלמידים ב 13% תוך שנתיים ובווירג'יניה הייתה עלייה של 15% במבחני הבעה ומדע של כיתות י"א. במחוז נורפולק (Norfolk, VA) בתי הספר מדווחים על שינוי בעמדות כלפי בית הספר, בית הספר נתפס כבית ספר אחד גדול המשתרע על פני שלושה קמפוסים. כלומר, בתי הספר השונים נתפסים כרצף אחד ולא מוסדות שונים ו"מקוטעים". ראייה לכך היא שיתוף פעולה בין מנהלי ומורי בתי הספר השונים, הנפגשים דרך קבע על מנת לדון בנושאים משותפים ולהיוועץ עם עמיתיהם. בתי ספר התיכוניים במחוז שינו את דרישות השיעורים והאריכו אותם כדי למנוע נשירה של תלמידים. בחטיבות הביניים ירדו בעיות המשמעת ב-15%. לאורך כל ה-pathway הצטמצם הקף הנשירה ועלתה הנוכחות.

 ספרות ביקורתית

Hatch (1998) דן במאמרו על משקלו של הרקע התיאורטי ביצירת רפורמות חינוכיות. הוא מתייחס ליצירת ATLAS ומבקר את המודל בטענה כי קיומם של פערים רבים, שנבעו משוני תיאורטי בין הפרספקטיבות השונות, עוררו בעיות בתכנון ויישום המודל. לטענתו, פערים אלו הובילו למחלוקות בנושאים עיקריים בנוגע לרפורמה, אופי תכנית הלימודים וההתפתחות הארגונית בבית הספר. פערים אלו אף הקשו על קבלת החלטות ועבודה שיתופית. באופן אירוני, דווקא הערכים המרכזיים שהמודל מטיף להם, לא יושמו בהצלחה במודל עצמו על ידי תומכיו.

קרא את מאמרו ב:

Hatch, T. 1998. “The Differences in Theory that matter in the Practice of School Improvement”. American Educational Research Journal 35 (1): pp 3-31.

 במאמר חדש יותר עומד Hatch על הפרדוקס הנעוץ ביצירת רפורמה מקיפה, כאשר הגוף היוזם, ה- NAS, עומד עם סטופר לבחינת מהירות היישום והשיפור המהיר בהישגי הלומדים במבחנים סטנדרטיים. לקריאת המאמר לחץ בחלון הניווט.

Why Should Schools Be Learning Communities? "

www.ncrel.org/sdrs/areas/rpl_esys/famcomm.htm

עדויות אישיות:

http://www.aasa.org/issues_and_insights/district_organization/Reform/Appendix/letter8.htm