צמיחה מקצועית של מורים חונכים בשותפות בין מכללה לבין בתי ספר

מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
 
 
הגורמים העיקריים המשפיעים על התפיסות של המורים החונכים את תפקידם ואת התפתחותם המקצועית הם: זיכרונות שלהם כסטודנטים שהיו להם מורים מאמנים, מנהיגות המנהל/ת, והיחסים האישיים עם המדפי"ם שלהם במכללה. כדי שה-PDS יהפוך למרחב משמעותי התורם לצמיחה מקצועית הציעו המורים החונכים כי יש: (א) להקצות זמן ללמידה בתוך ומחוץ לבית הספר, לעתים ללא הסטודנטים להוראה; (ב) לשתף ב-PDS חברי סגל מתחומי התמחות נוספים במכללה, שישתפו את המורים החונכים בתחומי המומחיות שלהם; (ג) לקיים קבוצות מיקוד קטנות לכל החונכים לפחות פעם בשנה בהן ניתן לקיים שיח אינטימי ואמיתי; (ד) לאפשר למורים חונכים ותיקים לקחת שנת חופשה מתפקיד זה.

זוהה במחקר ניגוד בין נקודת מבט "אישית" ונקודת מבט "קולקטיבית" לגבי התפתחות מקצועית. קשה יותר למורים החונכים להכיר ב"מה אני מקבל מזה" מאשר לתאר "מה אנו, בית הספר, משיגים ממערך השותפות". למעשה, הם מאשרים את הצמיחה המקצועית שלהם כקבוצה יותר מאשר כפרטים. באופן כללי, היתרונות לבית הספר מה-
PDS ברורים להם יותר מאשר היתרונות להם עצמם. עם זאת, המחקר עולים מספר מימדי התפתחות מקצועית ואישית, כגון: שיפור יכולות דידקטיות, פיתוח כישורי מתן משוב ורפלקציה, חדשנות בדרכי הוראה-למידה, ועבודה בקהילות לומדות. ככלל, נראה כי נקודת המבט שלהם לגבי התפתחות מקצועית צרה ופונקציונאלית יותר מזו העולה מן הספרות המקצועית.

חשיבות המחקר
כדי שרעיון ה-PDS יתפתח ויהפוך לבר קיימא אנו חייבים לטפל בנושא ההתפתחות המקצועית של מורים חונכים בצורה יותר מורכבת ובתשומת-לב רבה יותר. ההנחה שה-PDS הוא מסגרת רצויה וסביבה מבטיחה להתפתחות המקצועית של מורים חונכים צריכה להיתמך גם על ידי ממצאים אמפיריים. המחקר הנוכחי מסייע להבין מדוע מורים חונכים ב-PDS לא פותחים עצמם בקלות לצמיחה מקצועית ומה ניתן לעשות על מנת שיתרחש שינוי המאפשר את התפתחותם המקצועית. ההיקף הרחב של המחקר, המידע הרב שהוא מציע והתובנות שהוא מעלה יכולים להוות בסיס ליישום המסקנות בהקשרים אחרים ומגוונים.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya