מקור וקרדיט :
Larrabee, G.L., Morehead, P. (2010). Broadening views of social justice and teacher leadership: addressing LGB issues in teacher education, Issues in Teacher Education, 19(2), 37-52.
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
רקע - למורים יש תפקיד מרכזי בשיפור ההוראה, הלמידה, יחסים בית תלמידים ומורים ואקלים בית הספר (Harris,2003, York-Barr,2004). לתוכניות הכשרת המורים יש אחריות להכשיר מורים לעבוד עם כל התלמידים בכיתותיהם. מן הספרות עולה כי היחס לתלמידים בעלי מאפייני מגדר מיוחדים לא טופל בבתי הספר והיחס אליהם אף הורע (Kosciw et al., 2008). מורים רבים מסרבים לגעת בנושאים אלה, מתוך פחד או בושה (Heifetz & Linsky, 2002). לאור הממצאים האלה חקר המקרה המתואר במאמר זה מתייחס לשאלה: "אילו נושאים עולים ברפלקציות כתובות של מורים מתחילים בוגרי הכשרה לאחר הרצאת אורח בנושא חינוך, מגדר ואוכלוסיות מיוחדות בו?". המאמר מתאר ומסביר מה קרה במהלך ההרצאה ומנתח את ההשפעה של המרצה. כדי לקדם צדק חברתי ראוי שמורים יממשו את פוטנציאל המנהיגות הקיים בהם. מורים מנהיגים השואפים לחנך לצדק חברתי בעבודתם עשויים להיראות כמי שמממשים את תחושת המטרה, רפלקטיביים ומעשיים. הם מודעים לעצמם ומקבלים אחריות על למידת תלמידיהם, ואינם מושתקים ע"י סביבתם (Lambert, 2003). מנהיגים חינוכיים אלה צריכים להיות בעלי ידע על צרכים שונים של תלמידים ובהם אלה שזהותם המגדרית שונה.
"ראוי לבחון אוריינטציות מגדריות כשדנים בזכויות אדם ובצדק חברתי מפני...שצעירים רבים הופכים להיות קורבנות של אפליה ושנאה בגלל שונותם " (Bank, 2007). הכשרת מורים עשויה להיות כלי מרכזי להכנת מורים להתמודד עם סוג זה של צדק. מתכשרים להוראה מבינים ומקבלים את העובדה שתלמידים בעלי מגדר שונה ראויים לחינוך משוחרר מהצקה ואפליה(Athanases & Labaree, 2003).
גם 85% ממורים בבתי ספר תיכוניים מסכימים ש "מורים ואנשי סגל אחרים בבית הספר מחויבים להבטיח סביבת למידה בטוחה ותומכת לכל התלמידים בעלי המגדר השונה" (Harris interactive & GLSEN, 2005). אולם ההתנסויות השליליות של תלמידים אלה נמשכות (Kosciw et al., 2008).
חקר המקרה נערך באוניברסיטה והשתתפו בו המורה, שני מרצים אורחים ו-18 בוגרי הכשרה להוראה בעלי תואר שני. באירוע נשמעה הרצאה שעסקה בצדק חברתי והוראה וסקירה על מגמות במנהיגות מורים. שבוע לאחר ההרצאה הגישו הבוגרים רפלקציות עצמיות ביקורתיות, תוך התבססות על התגובות שלהם להרצאות.
יש חשיבות להתקדמות לקראת קבלה של אחריות אישית ומחויבות לבעלי מגדר שונה ולמשפחותיהם שתועדה במחקר זה. בעבר התמקדו מחקרים שונים בתגובות של מתכשרים להוראה להכלה של נושאים אלה בתוכניות הלימודים (Athanases & Labaree, 2003, Ben-Ari, 1998). מחקר זה מקדם את ההבנה בתחום על בסיס רפלקציה של בוגרים/מורים מתחילים שיש להם, בהשוואה לסטודנטים, הזדמנויות רבות יותר להכניס שינויים בכיתותיהם.
מורים חדשים עדיין מפגינים היסוס מלבלוט בהתנהגותם בבתי הספר בקרב המורים. אולם חקר מקרה זה מצביע על כך שיש כאלה הרואים את עצמם אחראים לקבל על עצמם את התפקיד החשוב ביותר של שיפור יחסי מורה-תלמיד ואקלים בית ספר, וחלקם אף נוקט צעדים ממשיים לשינוי בכיתותיהם ובדרכי עבדותם וליצור אקלים כיתה בטוח ומכיל. תלמידים ממגדר שונה בבתי ספר כאלה חשים תחושת ביטחון ושייכות לבית הספר, וסובלים פחות מרדיפות ומתקיפות. המחקר מראה תחילתה של נטייה של מורים המוכנים לבסס וליישם מדיניות של הכלה ודרכי הוראה הנענות לצורכי תלמידים שונים או חריגים.
ביבליוגרפיה
Athanases, S.Z., & Labaree, T.G. (2003). Towards a consistent stance in teaching for equity: learning to advocate for LGB youth, Teaching and Teacher Education, 19(2), 237-261.
Banks, J.A. (2007 (2007). Multicultural education: characteristics and goals, in: J. A. Banks, & C.A. McGee Banks (Eds), Multiculturalism education: issues and perspectives (6ed), Hoboken NJ: John Wiley & Sons.
Ben-Ari, A.T. (1998). An experimental attitude change: social work students and homosexuality, 36(2), 59-71.
Harris, (2003). Teacher leadership as distributed leadership: Heresy, fantasy or possibility? School Leadership and Management, 23(3), 313-324.
Harris interactive, & GLSEN, (2005). From teasing to torment: school climate in America, a survey of students and teachers, NY: GLS Education Network.
Heifetz, R., & Linsky, M. (2002). A survival guide for leaders, Harvard Business Review, 80(6), 65-74.
Kosciw, J.G., Diaz, E.M., & Greytak, E.A. (2008). 2007 national school climate survey: the experiences of LGBT youth in out nation's schools, NY: GLS Education Network.
Lambert, L. (2003). Leadership redefined: an evocative context for teacher leadership, School leadership & Management, 23(4), 421-430.
York-Barr, J. & Duke, K. (2004). What do we know about teacher leadership? Findings from two decades of scholarship, Review of Educational Research, 74(3), 255-316.
