פתיחת שנת הלימודים: הודו למורה כי טוב

המאמר מאושש את דעתי. דוגמת מופת ולא רק בשל הטמעת הפרקטיקה עצמה אלה במכלול. לא רק למידה חויתית אלה ממש מתן כלים לקשיבות, ריכוז ורוגע, פיתוח מודעות עצמית וכפי שמעידים המורים גם פיתוח אמפטיה וחמלה. הגישה הוליסטית ומאפשרת לתלמיד לבטא עצמו לא רק בזמן תרגול אלה גם לאחריו. מאד התחברתי לרעיון לפיו הילדים מנהלים "יומן הקשב", כלי המפתח מודעות ומאפשר ביטוי גם בציור וגם במלל לבחירת התלמיד. התוצאה בשטח היא העדות הטובה ביותר לחשיבות הדבר כמו עדות הילד ש "בטוח לדבר" .
אני תקווה שיטמיעו השיטה במוסדות החינוך.

המאמר קולע לגישתי. קשיבות בעיני הוא כלי מרכזי בכל תחומי החיים ובוודאי בחינוך. קשיבות הינה דבר שניתן לתרגול ופיתוח ועדיף מגיל צעיר. בהטמעת הפרקטיקה שבית הספר מציע לתלמידו יש עולם שלם, לא רק "שפת קשב" במובן של התרגול אלה גם ניהול יומן קשב בדרך שמתאימה לתלמיד (ציור או כתיבה), למידה חוויתית של שעה שבועית שהתוצאות שלה מרשימות. היא מכוונת לרוגע, ריכוז ומודעות עצמית אך כפי שנראה גם מפתחת אמפטיה לאחר, ביטחון אצל התלמידים " אני פתוח לדבר" ומעשירה את עולמם ביכולת לבטא ולהתבטא.
אני בתקווה וברצון ששיטה זו תאומץ כמתודה במערכת החינוך.