פרויקט מיוחד ליום המורה: השנה הראשונה שלו במערכת החינוך שברה אותו לגמרי, והוא בכלל היה המורה

מורד, ג' (2019). "השנה הראשונה שלו במערכת החינוך שברה אותו לגמרי, והוא בכלל היה המורה". ynet

גיא מורד חלק את חוויותיו וניסיונו כמורה חדש במערכת החינוך בצורה גלויה ואמיצה. אלה רשמיו ותובנותיו העיקריים על בתי הספר בישראל, על המצב בכיתות ועל התלמידים:

לרשימה המלאה

לקריאה נוספת

הרעש וההפרעות בכיתה

שילוב של רחשי דיבור, צחוק, צרחות וגרירת כיסאות ושולחנות יוצר נהמה קבועה בכיתה. פטריות שיח אוטונומיות מתחילות להתפשט כמה דקות לאחר תחילת השיעור, ופה ושם ניתן להבחין בבוהק מסך של טלפון סלולרי שידיים מיומנות מעבירות בזריזות מהתיק אל השולחן. תלמידים רבים נוטלים לעצמם את החירות לקום ממקומם כדי לזרוק מיני פסולת מסתורית לפח, לשוחח ולהעביר חפצים זה לזה. לפעמים הרעש בכיתה נעשה מחריש אוזניים, והם מתעלמים מקיומו של המורה.

יחס התלמידים לכתיבה

למשרד החינוך יש משנה סדורה וברורה לגבי כתיבה של פסקת טיעון, המסתכמת לכלל נוסחה בת חמישה שלבים. ציות לנוסחה בשילוב עם ניסוח סביר מבטיחים הצלחה במבחן. כמעט כל התלמידים פוחדים פחד מוות מכתיבה ובמיוחד מכתיבה חופשית. הם נאחזים בנוסחה שהתווה בשבילם משרד החינוך כבגלגל הצלה. תלמידים רבים אינם מבינים מדוע בכלל עליהם ללמוד כתיבה בעידן היו-טיוב.

כדאי לעודד את התלמידים לחרוג מהנוסחה המקובעת ולחפש עבורם דרכים לחבר בין פעולת הכתיבה להנאה. כך למשל, בבחירת הנושא ניתן לבקש מכם לכתוב על כל מה שמעצבן אותם – כולל בית הספר עצמו.

יחס התלמידים ללימודי לשון

ההבדלים בין פועל לשם-פועל ושם-פעולה לא מעניינים את התלמידים. אבל הם חייבים ללמוד אותם כי יש להם מבחני מיצ"ב ובית הספר לא יכול להרשות לעצמו להיכשל בהם. כך למשל, אחד התלמידים אמר: "'חמישה נמרים' ולא 'חמש נמרים' – זה ממש אידיוטי. אני לא יודע מי קבע את הכללים המטופשים האלה. כולם הרי רגילים שבעברית בשביל נקבה מוסיפים ה'. אני מוסיף ה' לנמר כדי שיהיה נמרה, אז למה כשאני מוסיף ה' למספר זה בשביל הזכר? בשביל לבלבל אותנו בכוונה? וחוץ מזה כמעט לכל מי שאני מכיר 'חמש נמרים' נשמע הכי טוב. העיקר שמבינים למה אני מתכוון, לא? למי אכפת בכלל מהשטויות האלה. באנגלית סופרים באותה הצורה גם לבן וגם לבת. למה רק בעברית מציקים? למה? אחר כך מתפלאים שאין לנו כוח לזה. אני שונא את אלה שמעירים לי. מסבירים לנו שמי שמדבר לא נכון פוגע בסיכויים שלו להצליח בכל מיני מקומות עבודה מסודרים או במסגרות רשמיות. אבל יש הרבה מקומות שאם תגיד עשר אלף שקל תקבל יותר כבוד".

שימוש בעזרים טכנולוגיים בהוראה

כדי לפתות את התלמידים להתמודד עם חומר הלימוד צריך לפעמים להשתמש בכל תעלולי הווידיאו והסאונד שקיימים ברשת. כל מורה יודע היום שגירויי וידאו תזזיתיים הם הדרך היעילה ביותר למקד את תשומת הלב. יו-טיוב הוא בהחלט השמרטף המועדף עבור לא מעט מורים כשהזמנים קשים. כמו לשים את פעוטות מול הטלוויזיה כדי שההורה יוכל לנשום קצת למרות שהוא יודע שמהר מאוד הוא יתחיל להרגיש אשם.

הקושי ללמד כיתה הטרוגנית

כמעט בלתי אפשרי ליצור סביבה לימודית יעילה בכיתה הטרוגנית של למעלה משלושים בני עשרה קופצניים. גרעין התלמידים המכונים בשפה מכובסת "תוססים" שואב לעברו כבר בשלב מוקדם את כל אנרגיית השיעור על חשבון אלה שהיו מוכנים לשתף פעולה.

(חוסר) האפקטיביות של השעות החמישית והשישית

הזמן מציית לחוקיות שונה כשעומדים מול כיתה. מהשעה החמישית ואילך זה כבר זמן מבוזבז. התלמידים והמורים כאחד כבר לא יעילים, מה שיוצר ביניהם למרבה האירוניה מעין אחווה סמויה. לתלמידים אין יותר כוח להרעיש ולהפריע ורובם מרוחים על השולחנות במצב קטטוני, וגם המורים מנמיכים את רף הדרישות האקדמיות והמשמעתיות. לכולם בשלב הזה יש אינטרס משותף: להגיע לסוף היום במינימום סבל.

טלפונים סלולריים

בכל הכיתות יש קושי גדול להפריד את התלמידים מהסמארטפונים שלהם ולו לזמן קצר. לפעמים, חצי דקה לאחר שהם מתבקשים להכניס את האייפון לתיק, הוא מוצא את דרכו בחזרה אל השולחן כאשר התלמיד ספוג בתכניו ברמת ניתוק עילאית. זו אחת הסוגיות הבוערות ביותר בכל בתי הספר. אצל רוב התלמידים מתעוררת מצוקה אמיתית כשהם נדרשים להיפרד מהמכשיר שלמציאות קיומו נולדו. קשה מנשוא בשבילם היא המחשבה שהתרחשה שם פעילות כלשהי הנוגעת להם בלי שהיו עדים לה. הם מתייחסים אל המכשיר כאל שלוחה של גופם וכשער למרחב העיקרי שבו שוהה ופועלת תודעתם.