פיתוח כישורי הכוונה עצמית בלמידה כחלק ממטרות תכניות הלימודים החדשות

מקור: דו"ח ועדת דברת, חוברת נספחים, 2004

תכניות הלימודים החדשות והסטנדרטים מדגישים את הצורך בפיתוח כישורי הכוונה עצמית של הלומד בתהליך למידתו ומדגישות את הצורך בהשתתפות פעילה של התלמיד בתהליך למידתו על מנת שיפתח את חשיבתו ואת יכולתו להפיק משמעות מתהליך זה. התבוננות עצמית, שיפוט עצמי ותגובה עצמית עשויים להביא להצלחה רבה יותר בתהליך הלמידה ואף להגביר היבטים מוטיבציוניים של התלמיד. רוב התיאורטיקנים סוברים כי יכולת ההכוונה העצמית בלמידה מתפתחת בשנות בית הספר היסודי ודורשת הקדשת זמן ומאמצים רבים על מנת להופכה לאטרקטיבית ללומד. אסטרטגיות למידה קוגניטיביות, אסטרטגיות למידה מטה קוגניטיביות, אסטרטגיות של ניהול משאבים, ולצדן אוריינטציות מוטיבציוניות הנם מרכיבים של מבנה "הכוונה עצמית בלמידה"

פיתוח כישורי הכוונה עצמית בלמידה הופכים לגרעין מחייב כל מורה ולומד ואף מופיעים בחוזר מנכ"ל ובתכניות הלימודים הרשמיות.

חוזר מנכ"ל תש"ס / 7 (ב) מחודש מרס 2000 דן במבנה הלימודים, עקרונות ההוראה וארגון מערכת השעות בבית הספר היסודי. בחוזר זה  נמצא  מטרות כדוגמת:

1.2: דמות הלומד שמערכת החינוך היסודי תחתור לעיצובה

 א.   לומד המתאפיין בסקרנות ובהתעניינות אינטלקטואלית שמקורן ברצון להבין נושאים שונים ומגוונים והמסוגל לאתר בכוחות עצמו את המידע ואת הכלים לסיפוק הסקרנות והעניין שלו.

ב.   לומד העוסק בתחומי העניין האמיתיים שלו על פי בחירתו.

ג.    לומד בעל מודעות עצמית, היכול להגדיר ולתכנון מטרות אישיות וחברתיות ולתרום למימושן והיודע ומסוגל לקחת תפקידים ולקבל אחריות.

תכנית הליבה ותכנית הלימודים הרחבה המופיעה בסילבוס, זו המתפרסמת על ידי האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במזכירות הפדגוגית, משרד החינוך,  הנן תכניות המחייבות את המורים. תכניות אלה מציגות הנחות יסוד באשר למקצועות אותם יש ללמד, מפרטות את מטרות ההוראה בתחומים השונים, את העקרונות הפדגוגיים הרצויים לאימוץ בדרך ההוראה, הלמידה וההערכה ומפרטות את מפרט התכנים הרצוי להילמד בתחום, תוך מתן מרחב רב ליוזמות פדגוגיות של המורים השונים בבתי הספר השונים.

תכנית הלימודים החדשה במולדת חברה ואזרחות לכיתות ב-ד (תשס"ג) שיצאה על ידי האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, נכתבה בין השאר "כתוצאה משינויים בתפיסות פדגוגיות, דידקטיות ומשינויים שחלו בגישות לתכנון לימודים הנגזרים מהמחקר הפסיכו-חינוכי המעודכן...."(עמ' 8).

בין מטרות התכנית, המאורגנות סביב עשרה מוקדי עניין, נמצא גם את מוקד המיומנויות והכישורים. במוקד זה מפורטות מטרות הקשורות בפיתוח הכוונה עצמית של הלומדים בלמידתם. לצורך הדגמה להלן שלש מטרות מתוך רשימת המטרות המפורטות:

10.1 התלמידים יפתחו כישורים של לומדים בעלי הכוונה עצמית, בעלי יזמה וסקרנות, המסוגלים להבנות ידע באמצעות חקר תופעות, דיון בסוגיות, התמודדות עם בעיות בסביבה האנושית ובסביבה הפיזית וניסיון לפתור אותן. תוך התייחסות רפלקטיבית לתהליכי הלמידה ולתוצריה.

10.5 ירכשו כישורי למידה וחשיבה, הנדרשים להבניית ידע חדש.

            א. עיבוד מידע שנאסף/זיהוי/מיון/ארגון מיזוג, השוואה, ניתוח נתונים והצלבת נתונים, 

               בחינת אמינות, ...

            ב. פתרון בעיות, זיהוי בעיה, ניסוחה  והצגתה, העלאת חלופות לפתרון, בחינת

               חלופות...

            ג.  נקיטת עמדה מנומקת: קביעת סדרי עדיפות, זיהוי רצונות ומגבלות...

            ד. חשיבה רב-כיוונית, פיתוח יכולת לראות בעיה או תופעה על כל היבטיה...

10.7 יטפחו כישורים הנוגעים להכרת עצמם, ליכולותיהם כלומדים. פיתוח יכולת אישית ביחס למשימה נתונה, הערכת קשיים צפויים, בקשת עזרה וסיוע, מודעות לאסטרטגיית הלמידה שלהם ולהתאמתה לביצוע פעיות נדרשת...

בעקרונות המנחים לבניית תכנית הלמודים הארצית והבית ספרית נמצא מבין שמונה העקרונות המפורטים בתכנית הנ"ל גם את עקרון הלימוד האקטיבי (עמ' 32). עיקרון זה, על פי מפתחי התכנית, מכוון להבניית ידע אישי של הלומדים הן בלמידה פרטנית והן במסגרת למידה שיתופית-קבוצתית.

החלק השלישי של תכנית לימודים זו דן  בהערכה משולבת בהוראה-למידה. על פי תפיסתם של מפתחי התכנית, מקומה של הערכה בתכנית זו משולבת בהוראה-למידה ונגזרת מהמטרות, מהעקרונות, ממבנה תכנית הלימודים, מאבני היסוד שהוגדרו בה מהכישורים והמיומנויות הנדרשים.

ההערכה היא חלק אינטגראלי מתהליכי ההוראה-למידה. הערכה מתייחסת בתכנית זו להערכה פנימית- בית ספרית וממצאיה מהווים בסיס לשינוי תכניות ההוראה- למידה על מנת לקדם את הלומדים השונים בהישגיהם על פי הנדרש בתכנית. מפתחי התכנית ממליצים להשתמש במגוון כלים חלופיים להערכה קיימים וכאלה שיפותחו על ידי המורים במהלך עבודתם. בין הכלים המוצעים מופיעה גם הערכה למיפוי ולהערכת כישורי הכוונה עצמית ללמידה בדרך החקר (בירנבוים, 1997), בצד משימות ביצוע, מאגרי משימות מבחן, תלקיט, כלי להערכת התנהגויות לימודיות ושיעורי בית. לדעת מפתחי התכנית ההערכה במסגרת תכנית לימודים זו מהווה חלק מטיפוח תרבות ההערכה בבית הספר.  תפיסה זו כפי שמוצגת בתכנית שחלקיה פורטו לעיל, מנחה את המורה לטפח כישורי הכוונה עצמית בלמידתו של הלומד ומזמינה את המורים לאמץ לעצמם את הגישה והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית.

מקריאת מפרט התכנים המובא בתכנית נוכל ללמוד על ההמלצות ליישום הגישה המטפחת הכוונה עצמית בלמידה באינטגרציה לתוכן הנלמד. לדוגמה, בציר: אנחנו אזרחים במדינת ישראל, ציר הכולל שש מודולות, נוכל למצוא במודולה א: אני וזולתי מפרט תכנים המלווים בשאלות מרכזיות לעיבוד התכנים:  " מהי דרך קבלת החלטות בקבוצה?" (עמ' 89), או- "מה ניתן לעשות כדי שכולם יוכלו לממש את זכויותיהם? (ברמה האישית- באמצעות כללים ונורמות) בבחינת "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" (ברמה הציבורית- בחקיקה, ביישום החוקים ובאכיפתם)."  או במודולה ג: כיצד אפשר להתמודד עם בעיות וסוגיות שנגזרות ממחלוקות בין אוכלוסיות שונות? נושא 2 במודולה זו הוא : "באיזה אופן מתמודדים עם הבעיות ועם הסוגיות ופותרים אותן?"

הצגת תכנים אלה לא מובאים למורים כרשימת תכנים סתמית אלא כאפשרות לחקר בעיות ותופעות שבצד העיסוק בתכנים המרכיבים אותן יש לפתח ולטפח בלומד את כישורי ההכוונה העצמית בלמידתו על מנת שיוכל להבנות ידע משמעותי מתהליך החקירה והדיון אליו הוא מזומן להצטרף במהלך הלמידה בכיתה.

בתכנית הלימודים החדשה בחינוך לשוני עברית- שפה, ספרות ותרבות לבית הספר היסודי (תשס"ג) נוכל למצוא מטרות הקשורות בתפקיד המורים ומטרות הקשורות באחריות התלמידים. בהיבט תפקיד המורים נמצא בין השאר את המטרות:

"ליצור מצבים מגוונים של יחסי גומלין בין תלמידים לבין הטקסטים; לזהות סיטואציות המזמנות טיפוח כשירויות לשוניות ולטפל בסוגיות שצצות, טיפול נקודתי או מתמשך, על פי הצורך. בהיבט אחריות הלומדים נמצא בין שאר התחומים : "להעריך את יכולתם ואת יכולת זולתם על ידי הבאת ראיות להתקדמותם בתהליך הלמידה ואחריותם לתת ולקבל סיוע וביקרות." (עמ' 14). וגם:

להעריך את יכולתם ואת יכולת זולתם על ידי הבאת ראיות להתקדמותם בתהליך. לתת ולקבל סיוע וביקורת"

בתכנית זו נמצא גם פירוט של סטנדרטים נדרשים בחינוך הלשוני. הישגים אלה נגזרים מהמטרות והתכנים שבתכנית והם חלק בלתי נפרד ממנה. הישג מספר 5 לדוגמה מגדיר את הנדרש מהלומדים בתחום הפקת מידע ולמידה מטקסטים כתובים מסוגים שונים בתחומי דעת שונים. הישג זה בדומה להישגים האחרים המופיעים במסמך, מפורט באמצעות ציוני דרך על פני שלוש רמות התמחות על פי דרגות הכיתה שבבית הספר היסודי (עמ' 88).  בפירוט ציוני הדרך על פי דרגות ההתמחות נוכל למצוא בסטנדרט זה, בין השאר, כישורים לדליית מידע רלוונטי לנושא הנלמד ממקור מידע אחד לפחות (עד סוף כיתה ב) וממספר מקורות בהתאם למטרות הלימודיות (עד סוף כיתה ו), הערכת אמינותו של המידע לפי סוג המקור, לפי זהות הכותב ולפי תאריך הפרסום (עד סוף כיתה ו), גיבוש אמדה אישית מנומקת על הטקסט (עד סוף כיתה ד) ועוד.

היבטים אלה נגזרים מכישורי הכוונה עצמית בלמידה וכוללים- כישורים בתחום הקוגנטיבי, מטה קוגנטיבי, כישורי ניהול משאבים והיבטים מוטיבציוניים

תכנית הלימודים במקרא למערכת החינוך הממלכתית מגן הילדים עד כיתה י"ב, (אגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, תשס"ג), מציבה אף היא מטרות בזיקה לפיתוח המכוונות העצמית בלמידה של הלומדים. בין שאר מטרות התכנית נוכל למצוא -

מטרה מספר 3: טיפוח היכולת להתמודד עם ריבוי דעות שונות ועם ערכים משתנים במקרא

מטרה מספר 7: פיתוח מיומנויות הנדרשות לעיון עצמאי במקרא ולהבנת הכתוב על משמעויותיו.

עקרונות הוראת המקצוע מנחים את המורים בין השאר למתן דגש על חקר וגילוי, הכוונת התלמידים להעלאת שאלות ולחיפוש תשובות אפשריות נוכח פערי מידע בכתובים ונוכח ההכרה כי לשאלות רבות בלימוד המקרא אין תשובה חד- משמעית ועוד (עמ' 11).

בהיבט נוסף, התכנית מספקת למורים קווים מנחים לתכנון ההוראה בכיתה ובבית הספר שבבסיסם: ידיעת התוכן, העמקה, הרחבה והעשרת התכנים הנלמדים, לימוד המקרא כחלק מפיתוח האוריינות, שילוב האמנויות בהוראת המקרא, שילוב למידה מחוץ לכותלי בית הספר במהלך ההוראה, והתאמת דרכי ההוראה- הלמידה וההערכה לאוכלוסיית הלומדים.  פרק שלם בתכנית מוקדש לדרכי הערכה ובדיקה (עמ' 96). פרק זה מכיל המלצות לדרכי הערכה חלופיות ונכתב על פי עקרונות ההערכה לשם למידה (הל"ל) . הפרק כולל מגוון הצעות לשימוש בכלי הערכה כמו מטלות ביצוע, יומני תיעוד הלמידה, תלקיטים, עבודות ומבחנים שיקדמו את הלומדים בלמידתם.

אם נבדוק את מגוון תכניות הלימודים נגלה שבכולן ישנן מטרות מפורשות ולעיתים משתמעות   לפתוח כישורי הכוונה עצמית של הלומדים בלמידתם. 

להלן מבחר דוגמאות של מטרות הלקוחות מתכניות הלימודים הנ"ל ומחוזרי מנכ"ל:

דוגמאות למטרות מתחום פיתוח הכוונה עצמית בלמידה המופיעות בתכניות הלימודים השונות

מורים צריכים ללמוד לעומקם כישורי הכוונה עצמית בלמידה, להתנסות בהם ואף לסגלם לעצמם כלומדים בוגרים, על מנת שיוכלו להביא את תלמידיהם לידי שליטה ויכולת מיטבית ולפתחם כבעלי הכוונה עצמית בלמידה.