פיתוח זהויות מקצועיות תוך השתתפות בקהיליית מעשה היברידית

Caudle, L.A., & Moran, M.J. (2013). Developing professional identities through participation within a hybrid community of practice: Illustrating the front-line experiences of 4 pre-k mentor teachers, Action in Teacher Education, 35, 387-404.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

אחריותם של מורים מאמנים גדלה עם התרחבות רכיב ההתנסות המעשית בתוכניות ההכשרה. עבודה עם מאמנים הוכחה כמשפיעה על הנעה, התמדה במקצוע, קבלת החלטות ודרכי הוראה עם תחילת העבודה בהוראה (Everhart & Vaughn, 2005). בנוסף, לנוכח שינויים בדרישות לקבלת תואר ורישוי בהוראה, מוסדות הכשרה רבים פיתחו או הרחיבו תוכניות לגילאי לידה – גן דבר שהוביל לצורך רב יותר במורים מאמנים למתכשרים להוראה בקבוצת גיל זו.

לדעת הכותבים אימון בשלב זה שונה מאימון למתכשרים לגילאים אחרים לנוכח הבדלים הקשריים שונים, אך נדרש מחקר רב יותר בעניין. החוקרים ניסו להכשיר מאמנים ע"י בניית קהיליות מעשה של מורי מורים ומורים מאמנים לגיל המדובר כדי להתקדם "מחלוקה היררכית של חכמת מעשה לחקר משותף שלו" (Hargreaves & Fullan, 2000).

קהיליות מעשה היברידיות – מטרת המאמר הייתה לתאר כיצד משפיעה קהיליית מעשה היברידית על פיתוח הזהויות של מורים מאמנים למתכשרים להוראה בגילאי לידה-גן. במחקר השתתפו מורים מאמנים בקורס בן 12 שבועות כדי (1) ליצור הקשר (context) של חקר שיתופי הניזון מידע המעוגן בהתנסויות האותנטיות של המשתתפים, ו-(2) לפתח רפלקציה ביקורתית משותפת המצמיחה מחשבות ושאלות היוצרות הבנות חדשות. המורים המאמנים שהשתתפו במחקר זה עבדו בדרכים שונות גם בכלים מקוונים והחלו לבנות ידע משותף ואישי לגבי המשמעות של אימון מתכשרים.

שאלות המחקר היו: (1) באילו דרכים התפתחה קהיליית המעשה בדרך מקוונת ופנים אל פנים, ככל שהייתה מעורבות בבנייה ובשיתוף בידע מקומי שהתייחס לשיפור עבודת המאמן? (2) כיצד השפיעו ותרמו המשתתפים לשינויים בחשיבה, במעשה ובזהות המקצועית של כל אחד מהם?

המחקר התבצע בשיטת חקר מקרה שכלל ארבעה מורים מאמנים שהנחו מתכשרים להוראה בתוכנית הכשרה של אוניברסיטה גדולה. הכותבת הראשונה הייתה מדריכה פדגוגית בתוכנית. כלי המחקר היו ראיונות, דיונם מקוונים, יומני רשת, תיעוד פגישות חודשיות ועוד בשלושה מועדים שונים.

מה נמצא במחקר?

א) קושי לחלוק שליטה וסמכות – המאמנים היו בעלי ביטחון עצמי ביכולותיהם ובידע שלהם כמורים לגילאי לידה-גן. לעומת זאת הם לא חשו כך באשר לתפקידם כמאמנים. הם חוו קונפליקט מתפתח בשאלות מתי להתערב ומתי להימנע מהתערבות בעבודה עם המתכשרים, מה לצפות מהמתכשרים וכיצד לנווט את מאמצי הטיפוח שלהם כמאמנים. במהלך הדיונים המשותפים הם נעו, ברמה אישית ומשותפת, מקביעות חד משמעותיות להבנות מצביות והקשריות יותר והחלו לזהות ולטפל יחד באתגרים משותפים תוך גילוי הבנה של הדרך להתמודד עם התפקיד המורכב של המורה המאמן.

ב) פיתוח זהויות של מאמנים – המאמנים נתנו ביטוי להבנה שתפקיד המאמן מורכב, משפיע וניזון ממגוון של גורמים: הניסיון הקודם של כל אחד, ידע קודם, תפיסת ההדרכה הנכונה, תפיסת ההוראה ועוד. ככזה, אף שהייתה תחושה של הסכמה בדבר משמעות התפקיד, הייתה גם הכרה בשונות שבין חברי הקהילייה וגם בין כל זוג של מאמן ומתאמן.

ג) ההקשר של ההתכשרות להיות מאמן בקבוצת הגיל המדוברת – במהלך הפעילות בקהיליית המעשה החונכים פיתחו הערכה של מה שמורכב או מסובך, ושל הקשרים (connections) הפנימיים של דרכי ההדרכה של מתכשרים. הם סיימו את העבודה המשותפת מצוידים בבסיס ידע חדש שצמח במהלכה, הכירו בכך שאימון אפקטיבי הוא יחסי, מושפע מתנאים שונים, וממוצב במקום ובזמן. הכרה זו באה לידי ביטוי בנתונים הקבוצתיים והאישיים וגם עלה מהתצפיות בכיתות. המורים המאמנים סיימו את השתתפותם בקהילייה המעשה מתוך אמונה שתפקיד המאמן קשה אך מספק וכדאי.

לסיכום, הלמידה וההבנה של משמעות של אימון מתכשרים קשורה ללומד/ליודע, ואף שהיא רלוונטית למצבים מידיים יש בה גם תהליך של יצירת תיאוריה. למידה כזו הניזונה מהתנסויות ממשיות, היא האנטי-תזה של תהליכים שיש בהם מסירת ידע (top-down) ושהם ממוקדי פיתוח כישורים מקצועיים. זוהי דרך למידה שבה מודגשים הבעלות של הלומד על התהליך והידע, הדינמיות והמצביות, ויש בכך הבטחה שמאמנים יכירו את האפשרויות העומדות בפניהם בעבודה עם מתכשרים ובהתמודדות עם תפקיד קשה אך ראוי זה.

בין ההמלצות: נדרש מחקר נוסף שיבחן כיצד קהיליית מעשה המשלבת למידה מקוונת ולמידה פנים-אל-פנים תורמת לתהליכי הידע על אימון. מחקרים שיתמקדו בשינויים באימון, ושייזונו משיח משותף, יסייעו להאיר את הקשרים בין ידע המתפתח ע"י קהיליות של מאמנים וידע הצומח מתוך פרשנויות אישיות תוך עבודה בכיתות. יש גם צורך במחקרים על אתגרים ייחודיים העומדים בפני מאמנים למתכשרים להוראה בגילי לידה-גן המושפעים ממאפיינים ייחודיים לתוכניות הכשרה לגיל זה.

ביבליוגרפיה

Everhart, B., & Vaughn, M. (2005). A comparison of teaching patterns of student teachers and experienced teachers in 3 distinct settings: Implications for preparing teachers for all settings, Education, 126(2), 221-239.
Hargreaves, A., & Fullan, M. (2000). Mentoring in the new millennium, Theory into Practice, 39(1), 50-56.