פיתוח הפרקטיקה של הפיתוח בהכשרת מורים

מילות מפתח: הוראת חשבון הוראת מתמטיקה הכשרת מורים התפתחות מקצועית מאפייני התפתחות מקצועית מורי מורים

מקור וקרדיט:

Ball Loewenberg D., Sleep, L., Boerst, T.A., & Bass, H. (2009). Combining the development of practice and the practice development in teacher education, The Elementary School Journal, 109(5), 458-474.

מילות מפתח: התפתחות מקצועית של מורי מורים, הכשרה להוראת מתמטיקה, מורים דיסציפלינאריים בהכשרה.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר מתאר ומנתח תכנית עבודה בהכשרת מורים להוראת מתמטיקה בבית הספר היסודי שנמשכה במשך כעשור באוניברסיטה שהיוותה מקום להתפתחות של גישות להכשרת מורים בתחום, גישות המכוונות לפרקטיקה וממוקדות בתוכן.

בין התוצרים של עבודה זו ניתן למצוא תיעוד בוידיאו, מטלות הוראתיות והערכות וכן מבנים לעבודה משותפת בקורסים. חומר זה ודרכי עבודה יוצרים אוסף של מקורות לשיפור שיטתי של בסיס הידע להכשרת מורים ולפיתוח המקצועי של מורי המורים. גישה מבוססת-מעשה זו לפיתוח הקורסים בהכשרה ולהתפתחות של מורי המורים אפשרה לחוקרים, מפתחי הפרויקט, לשפר את ההוראה ולבנות ידע שימושי מעבר לשיעור המעשי או לפרטים המלמדים בו.

שתי בעיות - המאמר פותח בדיון בשתי בעיות מרכזיות בהכשרת מורים שהכותבים אתרו וניסו לטפל בהן:

1) העדר קוריקולום פרופסיונלי משותף להכשרת מורים להוראת המתמטיקה – הזדמנויות הלמידה של המתכשרים להוראה משקפות את האוריינטציות והמומחיות של מורי המורים ושל המורים המאמנים, ואת הידע והכשירויות שהם מפתחים ואינם משקפים הסכמות משותפות על ההכשרה הנדרשת. ללא שיתוף זה נוצרת בעיה הן בעניין התוכניות כשתחלופת המורים בהן גדולה והן בעניין המורים עצמם, ומסתכמת בהעדר מטריד של עקביות בתוך התוכנית ואף – בתחום. הדבר אף מונע התקדמות בהכשרת מורים: כיצד ללמד ולא רק לדבר על הוראה. לרוב הדגש מושם בעיקר על כלים מעשיים ולא על המעשה עצמו. במקום זאת, בתוך רצף מקצועי ייחודי, חשוב שיהיו התנסויות משותפות שמטרתן לצייד מתכשרים ומורים מתחילים בידע ובכשירויות הספציפיים הנדרשים.

2) העדר תמיכה למורי המורים– בנוסף להעדר קוריקולום כנ"ל גם הפדגוגיה להוראת המעשה או מבנים לדרכי למידה חסרים. וכך, מורי המורים צריכים ליצור בעצמם דרכים להוראה יעילה. למורי מורים חדשים אין כמעט נגישות לחברי סגל מנוסים יותר שלימדו שיטות או תכנים, ואין שיטה שמסייעת להם ללמוד מה שנוסה כבר בעבר. על מורי המורים ללמד את תלמידיהם כיצד ללמד, אך אין להם כמעט הזדמנויות ללמוד זאת בעצמם. גם אם הם מורי בית ספר מנוסים, הכשרת מורים שונה מהוראת מדעים או מתמטיקה, והתמיכה המוצעת מועטה.

מאמר זה בוחן את מאמצי הכותבים להתמודד עם שתי הבעיות האלה ע"י בנייה של קוריקולום מקצועי משותף ובר-שיתוף, שיכול לתמוך באורח שיטתי בלמידה של מורי מורים תוך כדי עבודה ועבורה.

בניית תוכנית הכשרה – פיתוח כל קוריקולום מחייב זיהוי של התכנים ושל דרכי ההוראה שלהם. במקרה הנדון: בחירת ההיבטים של דרכי הוראה כתכני הקורסים ובניית דרכים ללמד תכנים אלה למתכשרים להוראה. פרקטיקה כתוכן של הקורסים בהכשרה – הריחוק מהשדה גורם להכשרה לעסוק ברפלקציה ובניתוח של ההוראה יותר מאשר בביצוע ממשי שלה. גם בסיס הידע להוראה אינו מפותח דיו (Hiebert, et al., 2002). חסרה גם טקסונומיה משותפת של שפה באשר לפרקטיקות הליבה של ההוראה (Grossman & (McDonald, 2008). גם הידע הספציפי ההכרחי לפרקטיקה מושכלת אינו בנמצא. לכן הכשרת מורים הממוקדת במעשה מחייבת ניתוח ושיום של היבטים של עבודת ההוראה וזיהוי דרישות המפתח של עיסוק זה, כולל ידע תוכן. יותר מכך, הדבר דורש בחירת ההיבטים החשובים ביותר למורים מתחילים.

המאמר מתייחס להוראת מתמטיקה, לפרקטיקות הייחודיות הנדרשות ולידע מתמטי הנדרש להוראה.

תיאור החומרים והמבנים שפותחו לעבודה קולבורטיבית

הקמת קבוצת תכנון של מורי מורים העובדים יחד לתכנן, להורות ולשנות את הקורס בהכשרת מורים במתמטיקה.

בניית ספריה מפורטת וממוינת של חומרי למידה הוראתיים שנצברו לאורך שנים רבות לעבודה עם סטודנטים מתכשרים להוראה ולתמיכה במורי המורים.

פיתוח מבנים לעבודה משותפת: קבוצת עבודה לתכנון(כנ"ל) לתצפיות ולהערכה ותמיכה.

מאפיינים של קוריקולום פרופסיונלי להכשרת מורים

הקבוצה גיבשה ארבעה מאפיינים קריטיים לתוכנית ששיש בה תמיכה בלמידה, התפתחות ושיפור מתמיד של דרכי עבודה משותפות של מורי מורים:

א. הרחבה ופירוט – ההרחבה מספקת פרטים על דרכי הוראה, שהוא תוכן הקורס המדובר, ופרקטיקת ההכשרה עצמה. זוהי דרך למתן פיגומים(Cohen & Ball, 2007 ) ליישום של חומרי הלמידה והלמידה של מורי המורים במהלך ההכשרה וממנה.

ב. שימושיות להכשרת מורים להוראה - יש לפתח את חומרי הלמידה כדי לסייע למורי המורים ללמוד תוכן ולתכנן את הוראתו, יש לעצבם כך שיהיו לשימוש במהלך העבודה האינטראקטיבית של ההוראה. ראוי לבחור בפירוט שיהיה במינון וברמה המתאימים.

ג. שימושיות לאנשים בעלי ניסיון מסוגים שונים – מורי המורים המלמדים בקורסים להכשרה הם בעלי הכשרה, ניסיון וותק שונים. הקוריקולום צריך להיות נגיש לכל ובר-יישום לכל אחד.

ד. אפשרות לשינויים – יש לתכנן את הקוריקולום להכשרת מורים בדרך המאפשרת שיפור מתמיד המבוסס על התנסות, למידה ומומחיות מתחדשת. השינויים עשויים להיות בעלי אופי של כוונון (tuning), התאמה והוספה של פרטים לחומרים קיימים או בדרך של הוספת חומרים חדשים. יש הוספות שקורות כתוצאה של שינוי במטרות הקורסים או במוקדיהם תוך כדי העבודה.

איזו התקדמות נעשתה ואילו בעיות נשארו בלתי-פתורות?- רפלקציה על הפרויקט

ההתקדמות - בדיקת ההתקדמות נעשתה לגבי דרכי ביצוע השיעורים וכיווני שיפור ולא לגבי דרך העבודה של מורה המורים בקורס. הדגש הוא בהתמקדות על מיקוד שיפור החינוך המתמטי בהוראה ולא במורים(Stigler & Hiebert, 1999), כאן מדובר בהתמקדות בהכשרת המורים ולא במורי המורים.

פותחה שפה משותפת בין מורי המורים בתחום הוראת המתמטיקה, נוצר בסיס איתן לדיונים משותפים על הפרקטיקה. בעבודה בקבוצות התכנון גילו השותפים נכונות להקדיש זמן ולעבוד יחד מתוך ראיית החשיבות של תהליך זה.

בעיות שנותרו - 1) לדרכי השיתוף בידע ותיעוד התהליך באמצעות רשתות חברתיות יש יתרונות וסיכונים, כמו התלות של הידע בפרטים מסוימים מתוך הקבוצה, ההיתכנות שהידע יהיה ידע אידיוסינקראטי או שבסיס הידע יישאר רק בתחום מוסד יחיד. לנוכח הקושי לפרוץ מבעד למסורות ולאוטונומיה של כל מורה ומורה בהכשרה ראוי להמשיך ולחקור את הדרכים כיצד לפתח את ערך הקוריקולום הפרופסיונלי המשותף והתכנון של דרכי תמיכה לסיגול עצמי שיהיה עקבי עם המטרות המקצועיות הרחבות.

2)המטרות הנוגדות של גישור בין התפתחות מצטברת והתפתחות בעבודה שיתופית כאשר מצטרפים מורי מורים חדשים ואי-אפשר להתחיל איתם את תהליך הבנייה מחדש.

3)הכנסת שינויים - כיצד להחליט מתי צריך לשנות או איזה שינוי לבצע? כיצד לקבוע אם הביצוע גרם לכישלון או שיש לכך סיבה אינהרנטית במטלה שתוכננה?

המאמר מציג ניסיון לפיתוח חומרי למידה ודרכים של עבודה שיתופית בפיתוח קוריקולום מקצועי משותף הממוקד בהוראה ומתרכז במתמטיקה, והתומך בהתפתחות של מורי המורים. במשך עשור שנים הפרויקט התפתח, הציג הישגים אך עדיין מעמיד אתגרים לא מעטים להתמודדות.

ביבליוגרפיה

Cohen, D. K., & Ball, D. L. (2007). Innovation and the problem of scale, in: B. Schneider & S. McDonald (Eds.), Scale-up in education: ideas in principle, Vol. 1, 19-36, Lanham, MD: Rowman & Littlefield.

Grossman, P. & McDonald, M. (2008). Back to the future: direction for research in teaching and teacher education, American Educational Research Journal, 45(1), 184-205.

Hiebert, J., Gallimore, R., & Stigler, J.W. (2002). A knowledge base for the teaching profession: what would it look like and how can we get one? Educational Researcher, 31(5), 3-15.

Stigler, J.W., & Hiebert, J., (1999). The teaching gap: best ideas from the world's teachers for improving education in the classroom, New York: Free Press.

עדיין אין תגובות לפריט זה

ביבליוגרפיה
Cohen, D. K., & Ball, D. L. (2007). Innovation and the problem of scale, in: B. Schneider & S. McDonald (Eds.), Scale-up in education: ideas in principle, Vol. 1, 19-36, Lanham, MD: Rowman & Littlefield.
Grossman, P. & McDonald, M. (2008). Back to the future: direction for research in teaching and teacher education, American Educational Research Journal, 45(1), 184-205.
Hiebert, J., Gallimore, R., & Stigler, J.W. (2002). A knowledge base for the teaching profession: what would it look like and how can we get one? Educational Researcher, 31(5), 3-15.
Stigler, J.W., & Hiebert, J., (1999). The teaching gap: best ideas from the world’s teachers for improving education in the classroom, New York: Free Press.

yyya