פאנל תלמידים שלומדים קורסים וירטואליים במקצועות המדעים: כנס שילוב טכנולוגיות למידה במכון ויצמן
פאנל תלמידים שלומדים קורסים וירטואליים במקצועות המדעים (2018), כנס "שילוב טכנולוגיות למידה של מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך: חדשנות והיבטים פדגוגיים", מכון ויצמן
ב-26 במרץ 2018 נערך במכון ויצמן כנס תחת הכותרת: "שילוב טכנולוגיות למידה של מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך: חדשנות והיבטים פדגוגיים". אחד המושבים המעניינים במסגרת זו היה רב שיח בהשתתפות שלושה תלמידים בכיתות י' עד יא' ועוד חייל אחד: כולם לומדים מדעים בצורה מקוונת בתכנית "אקדמיה בתיכון" או בתוכנית "כימיה ברשת" של האוניברסיטה הפתוחה. ערכו של הדיון הזה הוא בהזדמנות לשמוע "מפי הסוס" את עמדותיהם וחוויותיהם של התלמידים: נמעניה ומטרותיה של מערכת החינוך.
לקריאה נוספת
הפוך את הקורסים המקוונים שלך לאנושיים או הסתכן באיבוד לומדים
Coursera: מה אנו למדים מחינוך מקוון?
בדיון השתתפו הראל שולמן, תלמיד ישיבת בני עקיבא לפיד מודיעין במגמת כימיה-פיסיקה הלומד במקביל לתואר ראשון בכימיה; יובל שמלה, חייל, הלומד באוניברסיטה הפתוחה מתמטיקה וכימיה; עידו שטרן, תלמיד כיתה י' בבית הספר שפר ליד זכרון יעקב, הלומד בצורה מקוונת מתמטיקה ופיסיקה; ועידו הרון, תלמיד כיתה י"א בתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים, הלומד בנוסף בצורה מקוונת מדעי המחשב ומתמטיקה. השאלות שנשאלו התלמידים מופיעות כאן במודגש.
מהם ההבדלים בין לימוד מקוון ולימוד פרונטלי, מה אתם מעדיפים ומדוע?
יובל: "ההבדל הברור הוא שבכיתה רגילה אתה יושב עם עוד תלמידים אחרים מול מורה בחדר, ואילו בלימוד וירטואלי אתה יושב מול מחשב בכל מקום שתבחר, לרוב בבית שלך. אבל הפער הוא לא כל כך גדול כמו שנדמה: גם בלימוד הווירטואלי המורה שואל שאלות, באמצעות מיקרופון ומצלמה, והוא יכול לראות התלמידים האחרים. היתרון הגדול מבחינתי של לימודים ווירטואליים הוא המיקוד: יש לי נטייה לדבר עם אנשים ולאבד הריכוז, ובלימודים וירטואליים יש פחות הסחות דעת ואני מקשיב טוב יותר. יתרון נוסף של לימודים ווירטואליים הוא שימוש רב יותר בסרטונים ובמצגות, והאפשרות לתרגל במחשב: כולם [כל התלמידים] עונים על שאלות. יש לי נטייה גם להיות מפוזר: כשבבית הספר היו מודיעים 'עוד יומיים יש מבחן' זה תמיד הפתיע אותי. האתר עוזר לי מאוד בהקשר הזה: אתה רואה את כל מה שיש ללמוד, את כל המבחנים, את כל העבודות, זה הרבה יותר מסודר. בסופו של דבר, אני מעדיף את הלמידה הווירטואלית, אם כי לא הייתי רוצה שכל הלמידה תהיה וירטואלית בגלל הפן החברתי שחבל לי להפסיד".
עידו ש': "לדעתי, גם בלימודים וירטואליים יש פן חברתי: אנחנו למשל פתחנו קבוצת ווטסאפ ושמרנו על קשר אחר כך. דווקא בפן הטכנולוגי היתה לי בעיה: האינטרנט נתקע או התנתק כמה פעמים, וגם השימוש במיקרופון לא היה נוח".
עידו ה': "אני מסתדר טוב בווירטואלי ומעדיף ללמוד לבד, כי אני אוהב את החופש שלי להחליט מתי ואיפה ללמוד. בווירטואלי אני מרגיש יותר מחויבות מאשר בכיתה, כי זו למידה שהיא שלי".
הראל: "היתרון הגדול של הלימודים הווירטואליים הוא מתן נגישות לתלמידים שקשה להם או שהם פשוט לא יכולים לבוא לקמפוסים. אני בחרתי בזה בגלל שאני תלמיד בבית ספר שמחויב להיות שם פיסית, אבל יכול להיות שאילו הייתי סטודנט רגיל באוניברסיטה רגילה הייתי לומד בכיתה פרונטלית. בסופו של דבר, אי אפשר ללמוד הכל במחשב. ודאי לא במקצוע כמו כימיה, שדורש מעבדה – זו [הניסויים בפועל במעבדה] הדרך הכי טובה להשתפשף".
מהן התכונות האישיות הלימוד הווירטואלי מהתלמיד ומה יכול לעשות מי שלא ניחן בתכונות האלה ובכל זאת רוצה להצליח?
הראל: "אלה מסגרות רשות, ומי שלא בא עם רצון, מי שזה לא בוער בו, יתקשה להצליח. אמנם יש יועצים מלווים, והם חשובים, אבל הם לא איתך כל הזמן ובסופו של דבר אתה לבד. לכן דרושה משמעת עצמית. מי שאין לו משמעת כזו, יכול לעשות צמד ברזל [תלמיד נוסף בחברותא, "מישהו לרוץ איתו"], וככה כל אחד מחברי הצמד יכול לדרבן את השני".
יובל: "בשיעורים וירטואליים הרבה יותר קל לאבד את השיעור: אתה יכול ללכת למטבח או לפתוח חלון חדש ולכן צריך יותר משמעת עצמית [מעניין לציין שיש פה סתירה לטענה שהושמעה מקודם לפיה קל יותר לאבד את הריכוז דווקא בשיעור פרונטלי רגיל]. חשוב שיהיו עוד אנשים אתך בתהליך, גם אם לא ילמדו איתך, שיידעו שאתה עושה את זה ואז פחות נעים להישבר ולהפסיק".
עידו ש': "אחד המפתחות להצלחה הוא התמצאות בתוכנה שאיתה לומדים: המרצה לא יתחיל ללמד איך לפתוח המיקרופון או לתפעל את הצ'אט".
עידו ה': "מי שאין לו מספיק משמעת עצמית, זמן ונחישות, חייב ליצור לעצמו הרגלים: שגרת עבודה נוקשה ומסגרות זמן קבועות שבהן הוא יודע שהוא לומד".
מה נחשב לשיעור וירטואלי מוצלח, ומה אפשר לקחת ממנו גם לשיעורים רגילים?
הראל: "אם פספסתי שיעור, אני לא צריך להשלים מחבר כי יש לי הכל במחשב. אני יכול לעקוב אחר המורה, לעצור, ללכת אחורה בקטע קשה ולצפות בו שוב כמה פעמים שיידרש. התלמידים נעזרים בתוכנה שמאפשרת להם לשאול על הסרטון בנקודה הרלוונטית. אלה דברים שקשה ליישם בשיעורים פרונטליים רגילים. מצד שני, בלימוד פנים אל פנים החומר נכנס בך עמוק יותר מאשר במסך".
יובל: "אפשר לאמץ שימוש מוגבר במצגות וסרטונים גם בשיעורים רגילים. בלימודים וירטואליים אני אוהב את השקט ואת האפשרות להיות לבד עם המורה כמעט כמו בשיעור פרטי. היה נחמד אם גם בשיעורים הרגילים בבית הספר היה שקט כזה".
עידו ה': "אני אוהב את היכולת ללמוד עצמאית, לנהל הזמן שלי, ללמוד בשעות שהכי מתאימות לי. ואת זה אי אפשר לעשות בבית הספר".
אתם עדיין קבוצה קטנה של תלמידים שלומדים בתוכניות וירטואליות. מה ההורים, החברים והמורים שלכם אומרים על זה?
הראל: "הסביבה המבוגרת תומכת בזה מאוד. בית הספר מאוד דוחף. אבא שלי אמר 'אם אתה מבסוט, גם אני מבסוט. אני איתך'. התוכנית נותנת לי כלים שבהם אשתמש בהמשך החיים שלי, בעיקר בהקשר הלימודי, כמו התמדה והיכולת ללמוד באופן עצמאי. דווקא הסביבה הצעירה יותר פחות מכילה את זה, כי היא מסתכלת על לימודים גבוהים לא כאל משהו שהוא כלי לחיים, והרבה חברים שלי חושבים שעדיף להתרכז בתיכון".
יובל: "במקרה שלי, אנשים לא התייחסו לזה כאל משהו מיוחד, מבחינתם זה דבר רגיל שלא באמת שונה מלימודים בכיתה רגילה".
עידו ש': "הסביבה שלי תומכת מאוד. מאוד אהבו את זה שאני לא צריך לצאת מהבית חוץ מאשר למבחן".
עידו ה' "אצלי הלימודים הווירטואליים הם עניין הכרחי. אני נמצא כל היום בפנימייה בירושלים, ופשוט לא יכולתי לעשות את זה בלי האינטרנט: אין לי אפשרות לצאת חמש שעות למרכז של האוניברסיטה הפתוחה. זה לא עניין של בחירה: זאת האפשרות היחידה מבחינתי ללמוד".
מה צריך להיות השלב הבא מבחינה טכנולוגית בבתי הספר?
יובל: "אני אוהב את הרעיון שתוך כדי השיעור המורה יכול שאלות ולאפשר לכולם לענות, ולא רק תלמיד אחד או שניים כל פעם כמו בכיתה פרונטלית רגילה. זה שומר על ערנות, השתתפות ומעורבות של כולם. אפשר שכל אחד בבית הספר יקבל טאבלט, ותוך כדי השיעור הפרונטלי המורה יוכל לראות מי ענה מה וכמה טעו – וכך המורה יוכל לראות איפה הכיתה נמצאת מבחינת הבנת החומר ואם יש איזו נקודה שלא הובנה וצריך לחזור עליה".
עידו ש' "צריך להקליט שיעורים רגילים לטובת הנעדרים ואלה שלא הבינו".
עידו ה': "כדאי לשלב בבית הספר הרגיל מסגרות של לימוד באינטרנט: זה ייתן אפשרות ללמוד נושאים בצורה עצמאית למי שזה מתאים לו. אפשר גם שכמה בתי ספר יבחרו מורה מצטיין אחד ויקליטו שיעור שלו".
הראל: "בסופו של דבר לבית הספר אין תחליף. אבל צריך לתת לתלמידים להתקדם וללמוד בקצב שלהם, שמי שרוצה ומסוגל לגשת לבגרות בכיתה יותר נמוכה, יקבל את האפשרות הזאת. לתת את לו הזכות להתקדם בקצב מהיר יותר, בהתאם ליכולות שלו".
במה הלימודים בקורסים וירטואליים תרמו לכם באופן אישי?
הראל "זה חישל אותי, נתן לי את הביטחון שאני יכול להתמודד בכוחות עצמי עם העולם הגדול. הרי יצאתי מהמוכר והבטוח אל מקום חדש וזר. זה מכין נפשית לסיטואציות שבטוח אתקל בהם במהלך החיים. זה גרם לי לעשות בירור עצמי – למה אני לומד, מה אני לומד, מה השאיפות שלי, סוג של חשבון נפש".
יובל: "אני נמצא הרבה בחו"ל, מטפס על הרים, אז זה נוח לי. הלימודים הווירטואליים נתנו לי הרבה הרגלי למידה עצמית, משמעת עצמית, לדעת לשבת לבד מול שיעור".
עידו ש': "זה נתן לי את היכולת לשבת שלוש שעות רצוף מול סרטונים לימודיים ולשמור על ריכוז, מה שהיה לי קשה בהתחלה".
עידו: "הלימודים הווירטואליים נתנו לי אפשרות ללמוד לימודים שהם לגמרי שלי – ניהול זמן, בחירת נושאים. אני מרגיש שעושה משהו בשביל עצמי".
אתם לא מרגישים לפעמים בודדים? ומה לגבי לימודים של מקצועות הומניים ברשת?
יובל: "הרבה יותר קל ללמוד את המקצועות המדעיים באינטרנט, הרבה יותר ברור שם מה כן ומה לא. במקצועות הומניים צריך יותר דיון בכיתה, יותר שיח בין התלמידים. ספרות לא הייתי מלמד ברשת, היסטוריה אולי קצת יותר".
עידו ש': "גם בצ'אט אפשר לעשות דיון. דווקא בגלל שאנשים לא רואים מי אתה – עליי זה מקל".
עידו ה': "זה דווקא נחמד שלפעמים אין את הכיתה והאנושיות, טוב שיש את הלבד, שאתה לבד מול זה".
אילו הייתם צריכים לבחור, רק לימודים וירטואליים או רק לימודים פרונטליים, במה הייתם בוחרים?
הראל: " אם צריך לבחור, אז חד משמעית היינו הולכים לבית ספר שהוא כולו רגיל. אסור להתנתק מהעולם בסופו של דבר, צריך לחשוב עם אנשים, להרגיש אנשים. המטרה של בית הספר היא לא לזרוק עליי חומר, אלא לחנך אותי – לא רק להעביר ידע, אלא גם השקפת עולם, לגרום לי לשאול שאלות. בית ספר מתוקשב לא יוכל למלא את החלל הזה. אבל הכי טוב זה השילוב: חלק פרונטלי וחלק וירטואלי. כמו שאנחנו עושים עכשיו".