פאניקת הפייסבוק -הסכנות ברשת זה לא מה שחשבתם
כמעט כל אחד מאתנו, וודאי מילדינו, מוצא עצמו עוסק ומצוי במדיה החברתית המקוונת . רבים מילדינו (93% מקרב ילדי אירופה בגלאים 9-16 ב-אמצע 2010) משתמשים במדיה החברתית בשגרת היום יום.
במהלך השנים ניתן לספור על יד אחת, אם בכלל, את מספר האירועים בהם כל אחד מאתנו אישית חש איום, חשש, חוסר נוחות או סבל מפגיעה ממשית כתוצאה מהתנהלות במדיה החברתית. מציאות זו, המעוגנת בממצאי מחקרים אמפיריים עדכניים, אינה עולה בקנה אחד עם פאניקת המדיה החברתית, שהיא הדימוי שנוצר בשיח התקשורתי-ציבורי, לפיו המדיה החברתית ובעיקר הרשת החברתית פייסבוק כיום (2011), מהווים מרחב מסוכן למשתמש בו.
במאמר זה נפרט הנחות שגויות, שניתן להפריכן על סמך מחקרים, סקרים וממצאים אמפיריים מתוקפים ומוסמכים. נמצא שהרשת והמדיה החברתית אינן מוקד סכנות ופוגענות לילדינו, ובוודאי שלא יותר מכל סביבת חיים אחרת, ההפך. הילדים בפייסבוק מוגנים יותר מאשר ברחוב ובחצר בית הספר. התלמידים ברשת אינם זקוקים למשמרות אבטחה והגנה מידית, אלא, לחינוך נאות לשימוש נבון ובטוח בהם, להסברה, למודעות ולערנות מצד ההורים ומערכת החינוך במדיה חדשה ונרקמת לנגד עיננו מזה מספר שנים ספורות בלבד.
שקר וכזב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המון פגיעות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
"ההפך. הילדים בפייסבוק מוגנים יותר מאשר ברחוב ובחצר בית הספר…" – ברור שילד שאינו יוצא מן הבית ורק "מעביר את הזמן" בשיחות סתמיות או משחקים בפייסבוק הוא מוגן יותר מאשר ילד שיוצא מהבית. ככה זה – המציאות מסוכנת יותר מהעולם הוירטואלי.
אנודי שלום. כדאי לעיין שוב במאמר המציין מחקרים אמפריים שמראים שהעיסוק של בילדים הוא לצרכי למידה ולצרכי משחק ותקשורת, ממש כמו שאנו עשינו בשכונה של פעם."שיחות סתמיות או משחקים" הם חלק מחיי ילדים, וגם אנו, כבוגרים עסוקים גם בשיחות סתמיות ומשחקים, וכמו ילדינו לא רק בכך.
שלום אברום.אני מסכים איתך שגם אנו כבוגרים עסוקים לפעמים בשיחות סתמיות ולעיתים יותר מידיי. ה-"ילדים" שאני התכוונתי אליהם הם בני נוער שאני מלמד אך גם ללא עיון במחקרים האמפריים המוזכרים במאמר פשוט לא יצא לי לראות אף פעם תלמידים שעושים משהו אחר בפייסבוק מלבד לשוחח שיחות סתמיות ולשחק (בעיקר פוקר ואולי לטפח את החווה שלהם ב- farmville).אני לא מתנגד לפייסבוק. אני לא חושב שרשתות חברתיות הן דבר פסול ושהאינטרנט הוא הסכנה החדשה של הנוער. אני פשוט חושב שמצב של היום ומניסיוני האישי, הפייסבוק עבור בני נוער הוא מפיג שעמום ולא יותר.* בשכונה של פעם היו ילדים בשר ודם ולחבר קראנו למי שהכרנו ולא לכל מי שבקש חברות מבלי שמעולם לא ראית אותו – כמו בפייסבוק 😉
הי אודיבהמשך, אני מסכים לגמרי עם מה שאתה אומר, אלא שאני לא מתווכח עם עובדות מתוקפות, וגם כאלה שלא הולמות בדיוק מה שרואות עיננו (בחצי עין) פה ושם, ולא על זה אנו בונים השקפת עולם שלמה נגד/ בעד/ אולי הפייסבוק ודומיו.לגבי המושג חברות – בוא ונבהיר אחת ולתמיד. "חברות" בפייסבוק – לא מדובר בחברות, ואין לזה קשר לחבר שלנו מהשכונה/ מהצבא/ מהעבודה. "חברות" במדיה חברתית היא מתן הרשאה לפרסם מידע שלי אצל "החבר" ולהפך. זה הכל. אמור מעתה הרשאה, וממש לא חברות! כך שלא כדאי ללעוס טיעונים אודות חברות שאבדה, על חברות שהיא הרשאה ותו-לא. וד"ל.
היי אברום !תודה על ההערה על החברות/הרשאות. אגב, המאמר שלך הזכיר לי (בהפוך על הפוך) את האינפוגרפיקה המצויינת של השימוש ברשת חברתית בזמן חירום:http://mashable.com/2011/02/11/social-media-in-emergencies/
אני מבין שיש כאן לינק שבור. הנה הלינק של המאמר:http://ianethics.com/wp-content/uploads/2011/04/panic-facebook-AI.pdf