עקרונות של הוראה טובה בחינוך הגופני התקפים גם למקצועות אחרים

מקור וקרדיט :

 לידור , רוני. " 4 עקרונות של הוראה טובה" , הד החינוך, דצמבר 2008 ( גליון מס' 2 ) , ע"ע 48-51.

 

  

פרופסור רוני  לידור מציע ארבעה עקרונות להוראה טובה  בתחום החינוך הגופני . עקרונות אלו תקפים גם להוראה טובה.   הוראה טובה בחינוך הגופני היא הוראה המכירה במוכנותו התנועתית של הילד , אך גם בצורך להפעילו במהלך השיעור כדי שישפר את שליטתו במיומנויות שכבר למד ויגלה עניין ללמוד מיומנויות חדשות שטרם התנסה בהן .

הספרות העוסקת בתהליכי למידה והוראה של מיומנויות מוטוריות מצביעה על ארבעה עקרונות של הוראה טובה בחינוך הגופני: הסבר קצר וממוקד , הדגמה , תרגול , מתן משוב.

סביר להניח שעקרונות ההוראה הטובה המוצגים במאמר שלהלן  אינם נחלתו של החינוך הגופני בלבד. מורים המלמדים מקצועות אחרים בבית הספר משתדלים אף הם להשתמש בהם או בדומים להם. . עם זאת עקרונות אלה חיוניים בהוראת החינוך הגופני משום שהמורה מבליט בעזרתם את ההתנסות הפעילה של התלמיד בשיעור. הוא נדרש לכוון את תלמידיו לתרגול פיזי של המיומנות הנלמדת ולפעילות תנועתית. לשם כך עליו לחסוך בהסברים מילוליים, להשתמש בהדגמות רבות , לגוון את התרגול ולספק משובים.

 

 

על המורה להימנע מהסברים מתישים על כל פרט ופרט של המיומנות ולהתרכז רק במאפייניה העיקריים . בשיעורים לחינוך גופני התלמידים נמצאים בדרך כלל במרחב

הפתוח או באולם הספורט. הם אינם ישובים ליד שולחן עסוקים בסיכום החומר או בניסיון לפתור תרגיל מורכב. הם מצפים "להתחיל כבר"- לרוץ , לשחק , לבעוט בכדור ולהתחרות נגד אחרים.

על המורה  להציג לתלמידים בקצרה את היסודות העיקריים של המיומנות הנלמדת . עליו להתמקד באותם יסודות שהתלמיד טרם הגיע בהם לרמת שליטה סבירה. כך למשל, כאשר המורה מלמד תלמידים בכיתה ב' למסור כדור בשתי ידיים באחד ממשחקי הכדור אין הוא נדרש להסביר להם מהי מסירה או מהי תפיסה, שכן הם ביצעו פעולות אלא בגן הילדים או בפעילות משחקית עם חברים בשעות הפנאי. עליו להבליט יסודות שהתלמיד אינו מקפיד לבצע , לדוגמא:  מסירת הכדור במסלול ישר ולא קשתי כדי לקצר את מעוף הכדור באוויר.

הסבר קצר וממוקד רק של היסודות התנועתיים העיקריים של המיומנות הנלמדת , יסודות שבלעדיהם אי אפשר לבצע את המיומנות , יבהיר ללומד מה הוא חייב לעשות כדי להצליח בביצוע המוטורי. ההסבר גם מאפשר ללומד להביא משהו משל עצמו לתהליך הלמידה.  הלומד אמנם יבצע את היסודות העיקריים של המיומנות , אולם הוא  ישתמש בסגנונו האישי ויקנה למיומנות אופי ייחודי משלה. כך למשל, בעת למידה של קליעת ניתור בכדורסל המורה מסביר מהם היסודות הבסיסיים של הקליעה – ניתור , שחרור הכדור בקשת וסיבוב הכדור באוויר. בפועל כל תלמיד זורק את הכדור בקשת הנוחה לו תוך כדי ניתור לגובה המתאים לו. המורה לחינוך גופני לא אמור להכתיב לתלמיד מה לעשות , אלא לאפשר לו להתאים את יסודותיה העיקריים של המיומנות ליכולותיו , לסגננו ולהעדפותיו.

 

המורה לחינוך גופני יכול לקצר בהסבריו המילוליים במהלך הלמידה, אך אסור לו לוותר על הדגמת המיומנות. ההדגמה היא כלי הוראתי חיוני ביותר בתהליכי למידה מיומנויות מוטוריות. באמצעות ההדגמה הלומד נחשף למידע חזותי , מוחשי וראשוני על המיומנות הנלמדת. האמרה הידועה " תמונה אחת שווה אלף מילים" מדגישה את הרעיון שהמחשה חזותית יכולה להיות יעילה יותר להעברת מידע מהמחשה מילולית. להדגמה השפעה רבה על ילדים הנחשפים למיומנויות ספורט חדשות או על ילדים המנסים לשפר מיומנויות שנלמדו בעבר ( ריימן ולידור , 1999 ).

על המורה לחינוך גופני להדגים את המיומנות גם לפני תרגולה וגם בזמנים שונים במהלך התרגול. אל לו להסתפק בהדגמה חד-פעמית אלא בסדרה של הדגמות שבעזרתן יבין התלמיד את יסודותיה העיקריים של המיומנות  הנלמדת. את ההדגמה יכול לתת המורה עצמו , אם כי מחקרים רבים ((Schmidt & lee , 2005  מדווחים שדווקא הדגמה של תלמיד, עמית לכיתה , יעילה יותר שכן לתלמידים הצופים בתלמיד המדגים קל יותר להזדהות עם המורה. התלמיד הצופה בהדגמת תלמיד מכיתתו אומר – "אם הוא יכול לעשות את זה, גם אני יכול! , ולכן הוא עשוי להתאמץ יותר בשיעור כדי לשפר את רמת מיומנותו.

על המורה  להדגים לתלמידים את המיומנות הנלמדת גם אם אין לו את היכולת להציג את הביצוע המושלם והמדויק שלה. בתחילת הלמידה אין לתלמידים ידע רב על המיומנות הנלמדת ולכן אינם מסוגלים להפיק תועלת מכל הפרטים הקטנים שהדגמה אופטימאלית יכולה לספק.

התלמידים צופים בהדגמה כדי לקבל תמונה ( מפה מנטאלית ) על מה שהם נדרשים לבצע . לכן הדגמה נכונה של המיומנות, אף שאינה מושלמת , יכולה בהחלט לסייע לתלמיד לעצב את התמונה הדרושה לו כדי להתחיל לתרגל את המיומנות.

 

כדי ללמוד כיצד לבצע את המיומנות המוטורית על התלמיד לתרגלה חזור ושוב. כדי להגיע לשליטה טובה במיומנות מורכבת יותר על התלמיד להתנסות בה מאות ( ולעתים גם אלפי ) פעמים . אין זו משימה קלה לרתום את התלמידים לתרגול ממושך שהוא גם מהנה ומעניין .  

התרגול במהלך השיעור נדרש אפוא להיות מגוון כדי שיגביר את מוטיבציית התלמיד לתרגל את המיומנויות. על התרגול לערב משחקים קטנים הבנויים גם על שיתוף פעולה ועל תחרותיות , כדי להגביר את עניין התלמיד במתרחש. על המורה לספק לתלמיד הפסקות פעילות במהלך תרגול  המיומנות הנלמדת, שבמהלכן יתפנה התלמיד לתרגל מיומנויות אחרות או לשחק משחק כלשהו. חשוב שהתרגול יהיה מרווח ומלווה בהפוגות . כך התלמיד יוכל לחשוב במהלכן על מה שהוא עושה ולהבין טוב יותר מה שנדרש ממנו. המורה יכול לנצל את ההפוגות במהלך התרגול כדי לספק משובים ללומדים. משובים אלו יסייעו לתלמיד לתקן טעויות וגם ימריצו אותו להמשיך בתרגול.

כמו ההדגמה גם המשוב הוא כלי הוראתי חיוני ביותר בתהליכי למידה של מיומנויות מוטוריות ואין לוותר עליו. על המורה לחינוך גופני לספק משובים לתלמידים במשך כל שלבי הלמידה , הן בשלביה הראשונים והן בשלביה המתקדמים. שני סוגי משובים עומדים לרשותו בתהליך הלמידה – משוב על תוצאות הביצוע ומשוב על דפוסי התנועה.

המשוב על תוצאות הביצוע מתמקד ב"כמה עשה התלמיד". תוצאת הביצוע יכולה לשמש משוב המוגדר כמידע שמועבר לתלמיד וקשור בתוצאות הסופיות של ביצועיו. משוב זה מציג לתלמיד את תוצאת הביצוע שלו בצורה המדויקת ביותר. התלמיד יכול לנתח את התוצאה – האם שיפרתי את הביצועים שלי בהשוואה לביצועי הקודמים ? האם השיפור בא לידי ביטוי בתוצאה? האם הייתי יכול לבצע לו עשיתי אחרת ? התלמיד לומד מהתוצאה על איכות ביצועיו ומנתח את הביצוע על פי התוצאה. השימוש במשוב זה מתאים יותר לתלמידים בעלי ניסיון במיומנות הנלמדת. מתן משוב על דפוסי תנועה מתאים יותר לתלמידים הנמצאים בשלבים ראשוניים של הלמידה.

 

המשוב על דפוסי התנועה מתמקד ב"איך ביצע התלמיד" . משוב זה מספק לתלמיד מידע הקשור בתהליך הביצוע , ולא בתוצר שלו. התלמיד מקבל הסבר מהמורה על טכניקת הביצוע שלו, כלומר על האופן שבו ביצע את היסודות העיקריים של המיומנות הנלמדת. הסבר זה מאפשר לו ליצור לעצמו תמונה מנטאלית ברורה יותר של תנועותיו הגופניות , להבין כיצד יש להוציאן לפועל ולסייע לו לבצע טוב יותר בניסיונותיו הבאים.

המורה צריך לספק לתלמידיו משובים במהלך הלמידה , אך אל לו לספק אותם יותר מדי. יש לאפשר לתלמיד לפעול בשיעור גם בלי קבלת משובים. כך הוא יהיה עצמאי בתהליך הלמידה, ינסה לספק לעצמו משובים ויטפח יכולת של מתן משוב עצמי , שכן המורה לא תמיד יהיה לידו בשיעור ולא תמיד יוכל לספק לו הסברים מתקני ביצוע.

 

 

משרד החינוך. תכנית לימודים בחינוך גופני לכיתות ג'-י"ב ולחינוך המיוחד  בחינוך הממלכתי , הממלכתי-דתי , הערבי והדרוזי, ירושלים .

 

ריימן , ר'. לימדור , ר' , 1999. "שילוב של הדגמה בתהליכי למידה של מיומנויות: סקירת ספרות וממצאי מחקר עדכניים" , בתנועה – כתב עת למדעי החינוך הגופני והספורט , ה' ( 1 ) , ע"ע 64-27.

 

  Haywood, k.m. @ getchell, n. 2005 , Life motor development ( 4 ed. ) , Champaign , IL.: Human kinetics.

 

Schmidt, R.A & Llee, T.D. 2005 ." Motor control and learning : a behavioral emphasis ( 4 ed.. ) Champaign , IL.: Human kinetics

 

Schmidt , R. A &   Wrisberg , C.A. 2004 .   Motor learning and performance: a problem-based learning approach ( 3^rd ed ) . Champaign , IL : Human kinetics