מקור וקרדיט:
Shoffner, M. (2009). Personal attitude and technology: implications for preservice teacher reflective practice, Teacher Education Quarterly, spring 2009 .
תארנים: טכנולוגיה בהכשרת מורים, רפלקציה
המאמר תורגם , סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת.
רקע
החשיבות הרבה של טכנולוגיה בעולמנו מביאה את מורי המורים לשאיפה להכשיר מורים בעלי אוריינות טכנולוגית המסוגלים להשתמש בטכנולוגיה הקיימת, ללמוד לעבוד עם טכנולוגיות מתחדשות ולהסתגל לנושאים טכנולוגיים לפי הצורך (Bird, & Rosaen, 2005, Cohen, & Tally, 2004). אחד הקשיים העומדים בפני מורי המורים בעניין זה הוא עמדותהמתכשרים כלפי טכנולוגיה הן בהקשר של התפתחותם המקצועית והן ביחס לשילובה בהוראה (Johnson & Howell, 2005). כיום מורי-מורים משלבים מגוון של טכנולוגיות בתהליך טיפוח חשיבה רפלקטיבית בקרב מתכשרים. מאמר זה עוסק באחת מטכנולוגיות אלה ובהשפעת עמדות הסטודנטים לשימוש בה לצורכי רפלקציה וולונטרית, שהיא רפלקציה הנעשית ע"י סטודנטים מתוך בחירה, מעבר לדרישות הפורמליות של הקורסים השונים.
רפלקציה בהכשרת מורים – רפלקציה היא פרקטיקה מבוססת בהכשרת מורים. מורי מורים שואפים לתת למתכשרים להוראה מגוון של התנסויות רפלקטיביות מתוך הבנת הפוטנציאל הקיים בכך למתכשרים ולמורים בכלל (Spalding, & Wilson, 2002, Liston, & Zeichner,1990). השגת שינוי בחשיבה ובפעולה חינוכית היא תהליך מתמשך; כך גם השגת רמות גבוהות יותר של חשיבה רפלקטיבית. למתכשרים להוראה המפתחים את הידע שיש להם באמצעות רפלקציה יש סיכוי גדול יותר לצאת נשכרים כמורים. יש סיכוי שתתפתח המודעות שלהם לאמונות ולפעולות אישיות, שתגדל ההכרה בהשפעות הרבות על למידת תלמידים, שיהיו בעלי יכולת לקיים קשרים בין תיאוריה ומעשה ולשאול שאלות על ידע –מובן-מאליו (Loughran,2002, Ward, & McCotter,2004). על מורי המורים לספק לסטודנטים הזדמנויות חשיבה רפלקטיבית במגוון של התנסויות כדי לעודד צמיחה מקצועית ובהן, בין היתר, חשיפה לפורמים רפלקטיביים שונים המעודדים רמות רפלקציה שונות. לכל מעשה רפלקטיבי בתקופת ההכשרה יש ערך שכן הדבר תורם לצמיחה מקצועית ואישית של המורה וליכולותיו הרפלקטיביות בעתיד.
תקשורת אסינכרונית ברפלקציה - טכנולוגיות של תקשורת אסינכרונית נפוצות למדי בתוכניות להכשרת מורים ובהקשר של חשיבה רפלקטיבית. שימוש בהן מאפשר: אי-תלות בזמן ובמקום, השתתפות בשיח מחוץ לכותלי הכיתה, גמישות במעורבות ובמבנה השיח. יש במרכיבים אלה רווחים מסוימים כשמחילים אותם על תהליכי רפלקציה של מתכשרים. אחת הדוגמאות לכך היא –Boards of discussion - פורומים של דיון, המאפשרים למספר משתתפים למקד את השיחה ולשאול שאלות בנושא מסוים, וכן לפרש יחד את הרפלקציה (Sliva,2002 ,Mayer,2002).
טכנולוגיה אסינכרונית נוספת המצויה בהכשרת מורים ומאפשרת ערוץ לרפלקציה היא-Weblogs בלוגים. אלה נוצרים ע"י כל סטודנט בנפרד אך חשיפתם לקהל היא מרכיב אינהרנטי בהימצאותם ברשת כל הזמן(Blood,2002). הבלוגים שונים מהדרך המקובלת של שימוש ביומנים הרפלקטיביים המסורתיים: הם מורכבים מ"פוסטים" קצרים עם קישורים למידע אחר ברשת, הכתיבה בהם אינה פורמלית, אין הקפדה על כללי ניקוד, דקדוק או כתיב והם מותנים בחיבור אינטרנטי. ניתן כיום למצוא דוגמאות לניסיונות להשתמש בבלוגים כתחליף ליומנים הרפלקטיביים במסגרת תוכניות הכשרת מורים (Stiler, & Philleo,2003 ,Bull, et al., 2003, Hernandez-Ramos, 2004).
המחקר האיכותני המתואר במאמר עסק בשימוש בבלוגים לעידוד רפלקציה וולונטרית במסגרת הכשרת מורים. הנחת היסוד של החוקרים הייתה שלמתכשרים להוראה יש הזדמנות לפרש את פעולותיהם ואת אמונותיהם על הוראה ולמידה בתהליך של רפלקציה. שימוש בבלוגים מאפשר רפלקציה אישית הפתוחה לאינטראקציה של קהל קוראים. הדבר יוצר בסיס לחקר הבלוגים כמרחבי-עבודה המאפשרים לקיים רפלקציה זו. במחקר השתתפו 9 סטודנטים.
שאלת המחקר: מהו תפקיד העמדות של מתכשרים להוראה כלפי טכנולוגיה בתהליך השימוש בבלוגים למטרת רפלקציה וולונטרית? (פירוט הממצאים בעמודים 149 -157 במאמר).
סיכום ודיון
אינטגרציה מוצלחת של טכנולוגיה להכשרת מורים דורשת ממורי-המורים לשקול בין היתר את עמדות המתכשרים כלפי שימוש בטכנולוגיה. התשובה הקצרה לשאלת המחקר הייתה שלעמדות אלה אין כמעט תפקיד בהקשר של רפלקציה וולונטרית, שכן המתכשרים תופשים רפלקציה כחיונית לקיום הוראה בכיתות בית הספר. עם זאת המתכשרים רוצים שהרפלקציה תשתלב בקלות בשגרת היומיום שלהם, ותקדם תקשורת עם אחרים. לכן נראה שאלה הן השאלות המרכזיות שעליהן יש לתת את הדעת בנושא הנחקר, כדי שתתקיים בקרב הסטודנטים העדפה ונכונות לקיים תהליך רפלקטיבי.
עמדה חיובית כלפי טכנולוגיה אינה מבטיחה אומנם שימוש אוטומטי בה. אולם יש בכך כדי לתמוך בניסוי טכנולוגיות שונות ובהבהרת ההעדפות האישיות בתחום זה. למרות שבלוגים לא עמדו בצרכים הרפלקטיביים של כל הנחקרים, הנחקרים תמכו בפוטנציאל הקיים בבלוגים לטובת אחרים ועודדו את מורי-המורים לשקול יישומים מגוונים של טכנולוגיה בהקשר של עשיית רפלקציה.
יש למורי-מורים אפשרות להרחיב את ההתנסויות של המתכשרים בכל טכנולוגיה במהלך ההכשרה ולתת אפשרויות לשימוש בכך לצורך קיום חשיבה רפלקטיבית גם לאחר סיום הלימודים. על מורי-מורים לזכור שכדי לעודד שימוש בטכנולוגיה צריך לעודד את המתכשרים לשלבה ברפלקציות שלהם ולהתחשב בשני גורמים: א) שילוב בשגרות היומיום, דבר שעשוי להצריך הפחתה של הדגש על כתיבה במהלך הרפלקציה ומתן אפשרות לכתיבה חופשית, שאינה צמודה לדיוק דקדוקי; ב) קיום תקשורת עם אחרים, דבר המחייב התנסות במגוון של מצבים היוצרים קשר כזה הן באמצעות טכנולוגיות והן בקשר בלתי אמצעי. אם אכן יש ציפייה שמתכשרים להוראה ישלבו טכנולוגיה בעשייה האישית המקצועית שלהם חשוב להכיר את העמדות שלהם כלפי טכנולוגיה, ולקחת בחשבון את העדפותיהם ביחס לתהליכי הרפלקציה והאמצעים לקיומם.
ביבליוגרפיה
Bird, T., & Rosaen, C.L. (2005). Providing authentic contexts for learning information technology in teacher preparation, Journal of Technology and Teacher Education, 13(2), pp. 211-231.
Blood, R. (2002 ). The weblog handbook: Practical advice on creating and maintaining your blog, Cambridge, MA: Perseus.
Bull, G., Bull, G., & Kajder, S.B. (2003). Writing with weblogs: Reinventing student journals, Learning and Leading with technology, 31(1), pp. 32-35.
Cohen, M., & Tally, B. (2004). New maps for technology in teacher education: After standards then what? Journal of Computing in Teacher Education, 21(1), 5-9.
Hernandez-Ramos, P. (2004). Weblogs and online discussions as tools to promote reflection practice, Journal of Interactive Online Learning (Online), 3(1), from:
Johnson, G.M., & Howell, A.J. (2005). Attitude towards instructional technology following required versus optional WebCT usage, Journal of Technology and Teacher Education, 13(4), pp. 643-654.
Liston, D.P., & Zeichner, K. M. (1990). Reflective teaching and action research in preservice teacher education, Journal of Education for Teaching, 16(3), pp. 235-254.
Loughran, J. J. (2002). Effective reflective practice: In search of meaning in learning about teaching, Journal of Teacher Education, 53(1), pp. 33-43.
Mayer, D. (2002). An electronic lifeline: Information and communication technologies in a teacher education internship, Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 30(2), pp. 181-195.
Sliva, J. (2002). Developing mathematical community using an electronic discussion forum in an elementary mathematics method course, Contemporary Issues in Technology and Teacher Education (online), 2(1), pp. 79-94.
Spalding, E., & Wilson, A. (2002). Demystifying reflection: A study of pedagogical strategies that encourage reflective journal writing, Teachers College Record, 104(7), pp. 1393-1421.
Stiler, G.M., & Philleo, T. (2003). Blogging and blogspots: An alternative format for encouraging reflective practice among preservice teachers, Education, 123(4), pp. 789-797.
Ward, J.R., & McCotter, S.S. (2004). Reflection as a visible outcome of preservice teachers, Teaching and Teacher Education, 20(3), pp. 243-257.
