עם הפנים למורה

מקור וקרדיט:  אהרוני , רון. "עם הפנים למורה", הד החינוך, גיליון מס' 6 א' , יוני 2008 , ע"ע 104-105 .

 

 המהפכה המשמעותית ביותר בכיוון "התלמיד במרכז" הייתה שינוי דרך הישיבה בכיתות, מישיבה פנים אל המורה לישיבה בקבוצות. זה היה חלק משינוי דרכי ההוראה , שעיקרו מעבר מלמידה משותפת לכל הכיתה ללמידה קבוצתית ואישית. הטענה הייתה שהילדים ילמדו בקבוצות, כלומר, זה מזה.  מחבר המאמר , סבור שאין זה מה שקורה בשטח. לכאורה יש כאן "חינוך מתקדם", אך שינוי כה דרסטי דורש דיון מתקדם ומחקרים שייבחנו את התוצאות. מחבר המאמר  דן , מנקודת השקפתו החינוכית, בכמה צדדים בעיתיים בישיבה בקבוצות בכיתה כגון חוסר יעילות של עבודת הילדים העצמית , הפגיעה בסמכות המורה – היא חדלה להיות המנהלת של השיעור , אבדן הדיון הכיתתי, העדר הרגלי ריכוז, המורה נתפסת כעוזרת והדבר פוגע במעמדה. מחבר המאמר סבור , עפ"י השקפתו החינוכית וניסיונו, כי כאשר התלמידים בכיתה יושבים ופניהם אל המורה יש למורה סיכוי רב יותר להפוך למנהיגה של הכיתה.  כאשר המורה איננה מנהיגה , הכיתה נוטה להיות מפוררת יותר ( אהרוני , רון ) .