על פעילות היזמה למחקר יישומי בחינוך בישראל

היזמה למחקר יישומי בחינוך הוקמה במטרה להעמיד לרשות מקבלי ההחלטות ידע מדעי עדכני ומבוקר העשוי לסייע להם במאמציהם לשפר את הישגי החינוך בישראל. נושאים שבהם עוסקת היזמה נובעים משאלות של מקבלי החלטות ונקבעים בעקבות התייעצויות עם בכירים במשרד החינוך (משה"ח) ועם בעלי עניין נוספים. היזמה פועלת בעיקר באמצעות ועדות תחום, ועדות נושא ומפגשים לימודיים. החוקרים המשתתפים בוועדות עושים את עבודתם בהתנדבות. את ועדת ההיגוי של היזמה ממנה נשיא האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.

הבחירה בשאלות שבהן תעסוק היזמה מתייחסת לערך המוסף שלה ואינה מיועדת לספק את המרכיב המדעי לכל החלטה בחינוך. הערך המוסף של היזמה נובע מכך שהשאלות שבהן היא עוסקת נובעות משאלות של מקבלי ההחלטות, מן הרב-תחומיות שלה, מיכולתה לכַנס ידע קיים ולהגיע לסיכומים מקובלים של הידע המדעי (קונצנזוס), מתהליכי השיפוט שהיא מפעילה על התוצרים, מהקפדתה בנושאים של ניגודי עניינים וממחויבותה לפרסם או להפיץ את הדוחות והסיכומים. מלבד הערך של הדיון המשותף, יש לתהליך גם תוצרים מוחשיים: דוחות מימי עיון ומסמכים מסכמים של ועדות המומחים.

היזמה היא המאגדת את פעולות הייעוץ שהאקדמיה נותנת בתחום החינוך לממשלה ולרשויות שונות. בשנים האחרונות, בעקבות פנייה של רשויות כאלה ואחרות וביוזמת האקדמיה, התרחבו  פעולות אלה של האקדמיה גם אל מעֵבר לשדה החינוך, והוקמו צוותי ליווי וייעוץ מדעיים בתחומים שונים (כגון חברה ורווחה, בריאות וסביבה). בימים אלה מונח על שולחן הכנסת תיקון לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שתכליתו ליצור בחוק שינוי שימסד ויסדיר את תפקיד האקדמיה בייעוץ לממשלה ולרשויות השונות, בדומה למבנה ה-NRC – (National Research Council) של ארצות הברית.        
היזמה, שהוקמה בשלהי שנת 2003 כמיזם משותף של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משרד החינוך ויד הנדיב, עתידה להתמסד כחטיבה לחינוך בַּמסגרת החדשה.

החינוך בגיל הרך, גן–ג  (גילים 3–8):       
*  ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך: ועדה בין-תחומית בראשות פרופ' פנינה קליין מאוניברסיטת בר-אילן התבקשה לסכם ולבקר את הידוע בשאלה "אילו דרכי חינוך לגיל הגן נמצאו במחקר בזיקה חיובית להפקת המרב מבית הספר?". לפני כינוס הוועדה ובמהלך עבודתה נפגשה פרופ' קליין עם מנהלות האגפים לחינוך קדם-יסודי ולחינוך יסודי במשה"ח.             
המסמך המסכם – "ממחקר לעשייה בחינוך בגיל הרך" – הוגש לשרת החינוך ולהנהלת משה"ח באביב תשס"ז (2007), והוא נגיש לציבור באתר האינטרנט של  האקדמיה. המסמך ראה אור בדפוס בקיץ 2008.

* אבחון, מדידה והערכה בגיל הרך: מנכ"לית הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), בתיאום עם משה"ח, ביקשה סיכום מבוקר של הידוע בנושא "אבחון, מדידה והערכה ברצף גן–ג" כדי לעצב מדיניות מתאימה. צוות בדיקה של חוקרים ממגוון תחומים, בראשות פרופ' צביה ברזניץ מאוניברסיטת חיפה, בחן את הידע הקיים ואת הצרכים ומיפה חסָרים בַּתחום. במהלך עבודת הצוות נפגשו תת-צוותים לישיבות עבודה עם הממונים במשה"ח.      
המסמך המסכם - "אבחון מדידה והערכה בגן-  תמונת מצב והמלצות" – פורסם בקיץ תשס"ח (2008), והוא נגיש לציבור באתר האינטרנט של האקדמיה. 

* קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך: על סמך הערות מהנהלת משה"ח לפרסומים קודמים ובמענה לבקשה לסיכום הידוע בתחום זה, הוקמה ועדת מומחים בראשות פרופ' (אמריטוס) צ'רלס גרינבאום, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הישיבה הראשונה התקיימה בתשרי תשס"ט, אוקטובר 2008, ומאז התקיימו עוד שלוש ישיבות, חלקן בהשתתפות נציגים של משרד החינוך, מנהלי תכניות, נציגי מערכת החינוך הערבית, והורים. השלמת העבודה ופרסום מסמך מסכם צפויים בשנת תש"ע (2010).

שפה ואוריינות: ועדת תחום (מתמשכת) הוקמה באביב תשס"ו (2006) במענה לבקשה של הנהלת משה"ח, כדי להתוות פעולות של היזמה בתחום זה ולהיות כתובת נענית ומטרימה לצרכים של מערכת החינוך בתחום. הוועדה התבקשה לתת עדיפות להבנת הנקרא בעברית ובערבית (כשפות אם) ולהוראת הקריאה בערבית (כשפת אם).       
בראש הוועדה עומדת פרופסור (אמריטוס) עלית אולשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בישיבה הראשונה פגשה הוועדה את  המפקחים האחראים במשרד החינוך על הוראת שפות האם עברית וערבית.

- בסתיו תשס"ח (2007) התקיים יום עיון בנושא "בין לשון הדיבור ללשון הכתובה – לקראת תלמיד אורייני בישראל".   

- בחורף תשס"ח (2008) התקיים יום עיון בנושא  "בין הלשון המדוברת ללשון הכתובה במצב של דיגלוסיה – השלכות על רכישת האוריינות בקרב דוברי ערבית כשפת אם".

דוחות מימי העיון נגישים לציבור באתר האינטרנט של האקדמיה. 

אינדיקטורים למערכת החינוך: נשיא האקדמיה זימן מפגשים לימודיים של בעלי תפקידים וחוקרים בתחומי החינוך והמינהל הציבורי (ניהול בריאות, עבודה סוציאלית, רווחה) עם נציגי משה"ח, הראמ"ה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בעקבות דיונים אלה הוקמה ועדת מומחים בראשות פרופ' משה יוסטמן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהתבקשה להציע קווים מנחים לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך.

הוועדה פנתה לציבור להעלות שאלות ועמדות, ופרסמה קולות קוראים לסקירות מדעיות. התקבלו  סקירות בשבעה נושאים הקשורים לעבודתה. שלוש מן הסקירות האלה היו הבסיס ליום עיון שהתקיים בירושלים בחנוכה תשס"ט (2008).  תכנית היום, חומרי רקע, הסקירות ותקציריהן ותגובות ממושבים שונים של יום העיון נגישים באתר האינטרנט של האקדמיה.

"מי ילמד כשחסרים מורים?" – סדנה ואיסוף מידע בנושא מדיניות מורים:קרן מנדל-ישראל פנתה אל היזמה בבקשה לרכז ידע מדעי וניסיון בנושא הקשור להתמודדות עם מצבים של מחסור במורים. במרכז הפעילות תתקיים סדנה לכשלושים בעלי עניין ומומחים, ובסיומה יונגש לציבור דוח מסכם.      
צוות מומחים בראשות פרופ' רוחמה אבן ממכון ויצמן למדע ינחה את הפעילות, וועדה מייעצת, משותפת לנציגי היזמה ונציגי הקרן המזמינה תלווה אותה.      
פעילות זאת נתמכת על ידי קרן מנדל-ישראל.

- "מקדמי מצוינות בחינוך – פיתוח ומחקר של מודל להכשרה ולהפעלה", פרופ' בת-שבע אלון וד"ר זהבה שרץ, מכון ויצמן ל מדע.         

- "האם להתערבות לטיפוח מצוינות בגילה התבגרות השלכות ארוכות-טווח על התפתחות המשתתפים? מחקר הערכה רטרוספקטיבי", פרופ' משה ישראל אשוילי  וד"ר אודרי אדי-רקח,אוניברסיטת תל אביב.

מדידה והערכה בחינוך: ועדת מומחים שהוקמה בנושא זה קיימה בחורף תשס"ה (2004–2005) סמינר לימודי לחוקרים ולאנשי המשרד והשטח. בהמשך עבודתה פיתחה הוועדה "הצעה למסגרת לתכניות לימודים ולפיתוח מקצועי" בתחום. הצעת המסגרת, הנגישה באתר האקדמיה, הובאה לידיעת בעלי העניין, והיא משמשת בסיס לתכניות לימודים בנושא. בקיץ תשס"ו (2006) קיימה היזמה קורס קיץ אינטנסיבי בנושא  Evaluating Effectiveness in Education עם פרופ' רוברט בורוש (Boruch) מאוניברסיטת פנסילווניה. הקורס נועד למי שמלמדים את הנושא במוסדות אקדמיים, לאנשי הראמ"ה ומשרד החינוך (לשכת המדען הראשי) ולמעריכים ממוסדות שונים.