עידן הסחת הדעת: מדוע חיוני שהתלמידים ילמדו להתמקד?

Katrina Schwartz. "Age of Distraction: Why It's Crucial for Students to Learn to Focus", December 5, 2013.

המכשירים הדיגיטליים בכיתה כמו מחשבים, טאבלטים וטלפונים חכמים מציעים הזדמנויות מרגשות להעמיק את הלמידה דרך יצירתיות, שיתוף פעולה וקשר, אבל אותם מכשירים שיכולים גם להפריע לתלמידים.
באופן דומה, הורים מתלוננים שכאשר התלמידים נדרשים לסיים את שיעורי הבית באופן מקוון, קשה לגרום להם להישאר ממוקדים במשימה.
הימצאותה של הטכנולוגיה הדיגיטלית בכל תחומי החיים לא תיעלם, אבל אם התלמידים לא לומדים כיצד להתרכז ולהשתיק את הסחות הדעת, המחקר מראה שיהיה להם הרבה יותר קשה להצליח כמעט בכל תחום.

דניאל גולמן (Daniel Goleman), פסיכולוג ומחבר הספר "מיקוד: הנהג הסמוי של המצוינות"     (Focus: The Hidden Driver of Excellence) וספרים אחרים לגבי למידה חברתית ורגשית ב-KQED’s Forum program, טוען כי "המסר האמיתי הוא שמשום שיש לנו יותר הסחות דעת מאשר בעבר, עלינו להיות יותר ממוקדים בטיפוח מיומנויות של קשב".

גולמן אמר כי הוא דואג בעיקר לילדים משום שהמוח הוא איבר הגוף האחרון שמתבגר מבחינה אנטומית. המוח ממשיך לגדול עד אמצע שנות העשרים".

אם תלמידים צעירים לא בונים את המעגלים העצביים שדורשים קשב מרוכז, יהיו להם בעיות בשליטה על הרגשות שלהם ועל להיות אמפטיים.

האזור של המוח ששולט במיקוד ובתפקוד הביצועי ידוע בשם הקורטקס הפרה-פרונטלי. זה גם החלק של המוח שמאפשר לאנשים לשלוט בעצמם, לבדוק את רגשותיהם ולחוש אמפתיה כלפי אנשים אחרים.

גולמן אמר כי "מעגל הקשב זקוק להתנסות באפיזודות ממושכות של ריכוז – קריאת הטקסט, הבנה והקשבה למה שהמורה אומר-כדי לבנות את המודלים המנטליים היוצרים אדם משכיל".

הוא תומך ב"שבת דיגיטלית" יומיומית, זמן שבו דעתם של הילדים אינה מוסחת כלל על ידי מכשירים דיגיטליים. הוא גם היה רוצה לראות בתי ספר הבונים תרגילים המחזקים את הקשב, כמו "פרקטיקות לשימת לב" (mindfulness practices) בתוך תכנית הלימודים שלהם.

המחקר הידוע ביותר לגבי ריכוז , קוגניציה ולמידה הוא מחקר אורך שהועבר ליותר מ-1,000 ילדים בניו זילנד על ידי Terrie Moffitt ו- Avshalom Caspi, פרופסורים לפסיכולוגיה ולמדעי המוח באוניברסיטת דיוק. המחקר בחן ילדים שנולדו בשנים 1972 ו-1973 במשך שמונה שנים, תוך מדידת יכולתם לשים לב להסחות דעת ולהתעלם מהן.

לאחר מכן, החוקרים עקבו אחר אותם ילדים עד גיל 32 כדי לראות עד כמה הם הסתדרו בחיים. היכולת להתרכז הייתה המנבא החזק ביותר להצלחה.

"יכולת זו חשובה יותר מ- IQ או מהמעמד החברתי-כלכלי של המשפחה בקביעת ההצלחה בקריירה, הצלחה כלכלית ובריאות", אמר גולמן.

גולמן טוען כי זו עשויה להיות בעיה עבור תלמידים בארה"ב שלעתים קרובות נראים כמכורים למכשירים שלהם, לא מסוגלים להניח את המכשירים שלהם אפילו למספר דקות.

המורים טוענים שהתלמידים לא מסוגלים להבין את אותם הטקסטים שדורות של תלמידים לפניהם יכלו לשלוט בטקסטים ללא בעיות.
אלה סימנים לכך שהמחנכים עשויים להזדקק לעזרה בטיפוח מה שנחשב בעבר כחלק מולד של ההתבגרות.

"כיום יש צורך ללמד ילדים יכולות ריכוז כחלק מתכנית הלימודים של בית הספר", אמר גולמן. "ככל שיותר ילדים ובני נוער ממוקדים באופן טבעי, כך הם יהיו מסוגלים טוב יותר להשתמש במכשיר הדיגיטלי עבור מה שעליהם לעשות ולאחר מכן להשתמש בו לשם מה שהם נהנים לעשות".

חלק טוענים שהדור הנוכחי של התלמידים גדל עם מכשירים דיגיטליים והוא טוב הרבה יותר בביצוע מספר פעולות בו-זמנית מאשר הוריו.
אבל הרעיון של ביצוע מספר פעולות בו-זמנית הוא מיתוס, אמר גולמן.

כאשר אנשים אומרים שהם מבצעים מספר פעולות בו זמנית, מה שהם באמת עושים הוא משהו הנקרא "קשב חלקי מתמשך" (continuous partial attention), שבו המוח עובר במהירות בין משימות.

הבעיה היא שכאשר התלמיד עובר בין שיעורי הבית לקריאת הודעות טקסט, יכולתו להתמקד בכל משימה נשחקת.
מגמה זו באה פחות לידי ביטוי כאשר הפעולות הן שגרתיות, אבל יכולות להיות לכך השלכות משמעותיות לגבי עד כמה התלמיד מבין לעומק מושג חדש.

"לדעתי האויב אינו המכשירים הדיגיטליים", אמר גולמן. "מה שאנו צריכים לעשות הוא להיות בטוחים שלדור הנוכחי של הילדים יש יכולות קשב שלדורות האחרים היה באופן טבעי לפני הסחות הדעת של המכשירים הדיגיטליים.

זה לגבי שימוש במכשירים בחוכמה אבל להיות בעלי יכולת להתרכז כאשר אתה צריך, מתי שאתה רוצה".

קישור למאמר באנגלית