עוז לתמורה – תשתית להזנק פדגוגי

רוטשילד, י', אלקן, מ' ואיזנברג, א' (2013). "עוז לתמורה" – תשתית להזנק פדגוגי. עיונים( אורט ישראל) , 15, 6-5.

רפורמת "עוז לתמורה" מהווה הזדמנות יוצאת דופן וחד פעמית לשדרוג מערכת החינוך העל יסודית. הרפורמה מאפשרת הזנק פדגוגי במספר היבטים, נתייחס להזדמנויות ולאתגרים הבאים:

1. מרחב המורים: קהילת המורים הופכת למועדון חברים המקיים קשרי גומלין יום-יומיים. יום העבודה הארוך, ישיבות הצוות, ופינות העבודה – הם הזדמנות ליצירת קהילה מקצועית שבה נולדים מנהיגים פדגוגיים, ומתקיימת אחריות ושותפות קהילתית להצלחת הקבוצה ובית הספר; לכל מורה 10 שעות תומכות הוראה, זמן המאפשר שיחות צוותיות, שיחות עם תלמידים ואפילו נוכחות במרחב הבית ספרי המזמנת אינטראקציה עם תלמידים וזיהוי (תוך משוב מהיר) של כשלים ו/או הצלחות במערכת הבית ספרית; שותפות בחומרי ההוראה הקלאסיים והדיגיטליים, בנק של חומרים ורעיונות, סיוע הדדי – הם עולם חדש של שיתופיות, בנייה ומיתוג של המקצוע הדיסציפלינארי והאינטר או המולטי דיסציפלינארי.

בנוסף, ההשתלמויות כחלק מיום העבודה, מהוות מקפצה להתפתחות אישית ולריענון מחד, ולגיבוש השתלמויות רלבנטיות המותאמות גם לצרכים של ביה"ס. הלמידה יחד תשפר את המוטיבציה להובלת הפיתוח האישי והמקצועי אל שולחן התלמיד במהירות, תוך עדכניות מתמדת בשיטות ההוראה ומתן מענה לצורכי התלמידים; יזמות ופיתוח פדגוגי מתאפשרים כחלק מרוח הקהילה, מהדיאלוג עם העמיתים וממגוון העדויות הרציפות המגיעות מכיתות הלימוד. מורה מפתח, כמו גם צוות מפתח – מקבלים במה ליישום מהיר, תוך שימוש במגוון כלים פדגוגיים ותקשוביים הזמינים לכל אחד; הזמינות היום-יומית מאפשרת קיום ודינאמיות של קבוצת תמיכה בת-קיימא; אתגר אישי וניהולי של שינוי סדרי עולם תעסוקתיים, יום עבודה ארוך, התארגנות אישית, בריאותית, תזונתית ומשפחתית חדשה הדורשת מיומנות של מציאת פתרונות וניהול זמן אפקטיבי.

2. מרחב התלמידים: זמן האיכות של מורה לקבוצה קטנה של תלמידים, הזמן לשוחח ולהקשיב, תשומת הלב ללמידה וגם לנשמה הינם הזדמנות למתן תשומת לב לתלמידים הדורשים תמיכה לימודית או טיפוח המצוינות ולטיפול באלה הנמצאים בחסך של רווחה חינוכית וחברתית; נוכחות מספר רב של מורים בבית הספר מאפשרת חשיבה אחרת באשר לדגמים של חינוך אישי יותר המאפשר למורים לעסוק לא רק בהוראה אלא בחינוך, בטיפוח ערכים חברתיים ואזרחיים, טיפוח יחסי אנוש וכלי תקשורת תוך רגישות למצוקות התלמידים ומתן מענה מהיר לפתרונן; העשרת התלמידים בידע לא פורמאלי של המורים – חוגי עניין – המורים בעין חדשה של בני אדם ברוכי כישרונות המשלבים את המנהיגות הדיסציפלינארית גם בטיפוח מיומנויות וכשרים בתחומים אחרים; מימוש אפקטיבי של הנוכחות המאסיבית של סגל המורים בבית הספר ומיפוי יעיל ונבון של השיעורים הפרטניים ימנעו עיוורון מלראות תלמידים הנופלים "בין הכסאות".

3. מרחב הניהול: התפקיד של מנהל בית הספר וההנהלה מתעצם בחשיבותו. הצורך באתוס ברור וביעדי מדיניות ברורים מהותי לאמון בין סגל ההוראה וההנהלה. חלוקת תפקידים ברורה ומתן תשומת לב לכל אחד ואחת בסגל דורשים מיומנות של מעקב שיטתי ומשוב מהיר לסגל המצפה לתקשורת ומענה יום-יומי; המנהל אחראי על הפיתוח המקצועי של סגל ההוראה תוך בניית תכנית פיתוח רב שנתית. במסגרת זו חייבת ההנהלה גם לפתח את רוח הצוות, ראשי הצוותים ועתודה מקצועית וניהולית לכל תחומי העשייה הפדגוגית של בית הספר; השעות הפרטניות והשעות תומכות ההוראה מעניקות למנהל הזדמנויות חדשות לקידום נושאים פדגוגיים, לפיתוח רעיונות חדשים ולטיפול בכשלים נקודתיים. שליטה על משאבים פדגוגיים דורשת בקרה יום-יומית, יכולת קבלת החלטות ומענה דינאמי לצרכים משתנים של "תוספי מזון" פדגוגיים ברמה השבועית.