סקירת ביקורת על הספר "קידום כשירות גלובלית וצדק חברתי בהכשרת מורים"

עורכי הספר: David Schwarzer & Beatrice L. Bridglall

Demulder, E., Stribling, S. M., & Dallman, L. (2016, January 12). Review of the book Promoting global competence and social justice in teacher education. Teachers College Record. Retrieved February 9, 2016.

מחברי סקירת הביקורת: Elizabeth Demulder, Stacia M. Stribling & Laura Dallman

זוהי ביקורת על ספר ערוך הכולל 13 פרקים שנכתבו על-ידי 20 מורי מורים והמתאר ניסיון בין-לאומי בתכניות להכשרת מורים. נושא הספר הוא בעל חשיבות לאור הממצאים ההולכים וגדלים לפיהם רק קומץ קטן מהמועמדים להוראה מקבלים פרספקטיבה בין-לאומית ביחס לנושאי הלימוד או לאסטרטגיות ההוראה שלהם ומכאן שרוב המורים פחות מוכנים כיום לחנך את תלמידיהם, החיים בסביבה משתנה מבחינה גלובלית.

מטרות המקראה היא לקדם הבנה יותר גלובלית, בין-לאומית וקוסמופוליטית של הוראה ולמידה; למסגר כשירות גלובלית באימוצה של נקודת מבט של צדק חברתי המסייעת לבחון את תפקיד בית הספר הציבורי בעולם ואת המאמצים להשיג הישגים של קהילות מגוונות במובן הלאומי, סוציו-אקונומי ושפתי בבית הספר הציבורי; ולהמשיג מחדש את מטרת החינוך, במיוחד להשיג השקפות גלובליות וקוסמופוליטיות שמצמצמות פערים בין חברות שונות.

המבוא למקראה כולל הבהרה של מושגי מפתח, הכוללים גלובליזציה, כשירות גלובלית וצדק חברתי במובן הבין-לאומי. פרק המבוא אינו כולל העמקה ברעיונות אלה, אלא יוצר הצדקה להשתמש בהם כמסגרת לפרקים האחרים.

הספר מאורגן בשלושה סעיפים, המייצגים שלוש גישות נפוצות לגלובליזציה של תכניות להכשרת מורים: לימוד בחו"ל, תכניות מוגברות-טכנולוגיה וניסיון גלובלי. הסעיף הראשון מציג דוגמאות כיצד תכניות כאלה הופכות את ההתנסויות של סטודנטים לבין-לאומיות באמצעות הזדמנויות לחיות וללמוד בחו"ל. לימוד בחו"ל מאפשר לבחון מחדש הנחות של ידע. עם זאת, דוגמאות רבות בסעיף זה לא מתמודדות באופן מספק עם הנושא של צדק חברתי.

הסעיף השני מחולק לארבעה פרקים ומדגיש התנסויות משתפות ופלטפורמות, המסייעות בשיתוף פעולה בין-תרבותי בין מתכשרים להוראה לבין מורים בפועל. שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בשיתוף פעולה בין מועמדים להוראה והפרק הרביעי מתאר פרויקט המכונה "קשר יער הגשם" (Rainforest connection), שכלל מורים בפועל ותלמידיהם בשיתוף עם תרבויות ומדענים אחרים, מתוך מטרה ליצר נגישות גבוהה לחינוך מדעי איכותי.

הסעיף השלישי בנושא התנסויות גלובליות מדגיש את חשיבות השימוש בתקשורת מקומית כדי להבין את היחסים שבין שיקולים מקומיים וגלובליים. יש בו הצעות למורי מורים לאמץ יסודות בין-לאומיים בתכניות להכשרת מורים.

אחד המאפיינים הבולטים של הספר נוגע למגוון שבו: מגוון משתתפים בהתנסויות הנדונות (מתכשרים להוראה ומורים בפועל, מורים במערכת היסודית והעל-יסודית ומורים האחראים על הוראה בתחומי דעת שונים); מגוון מקומות בהם מתרחשות ההתנסויות; מגוון פרספקטיבות בנוגע למאמצים גלובליים; מגוון הקשרים בית-ספריים; מגוון גישות פדגוגיות למאמצים אלה ומגוון מתודולוגיות מחקריות. עם זאת, הספר סובל מניתוח שטחי יחסית של התנסויות אלה. כך למשל, לא ברור כיצד ובאילו דרכים המשתתפים פיתחו פרספקטיבה ביקורתית של צדק חברתי באמצעות רפלקציה ביקורתית על שיחים מדכאים ומודלים תרבותיים? כיצד אלה למדו לראות בפדגוגיות שלהם בעיות ולאתגר או לבחון את ההנחות שלהם? כיצד עוצבו ההתנסויות כך שיתמכו במשתתפים לנהל מו"מ על ההבנות שלהם ועל זהותם? וכיצד ההתנסויות והדיאלוג הביקורתי שלהם הובילו למודעות ביקורתית ולהבנה יותר מורכבת של נושאים חברתיים?

פרק שמנסה להדגים את החשיבות של יצירת מצבים של חוסר שיווי משקל, המעודד בחינה של השפעות תרבותיות והבנה עמוקה של הנחות יסוד הוא פרקה של אלינור וילסון (Eleanor Vernon Wilson), שכותרתו "יישום ותמיכה בשיתופי פעולה ארוכי טווח עבור תכניות סטודנטים להוראה בין-לאומיות". פרק חשוב נוסף, המתמקד בפיתוח רגישות תרבותית דרך תלמידים ופיתוח טכניקות הוראה ללימוד תלמידים לא דוברי אנגלית, הוא פרקה של שרה תומאס (Sarah Thomas). מסגרת מושגית חשובה נוספת, הפותחת את פרקם של סטיבן קמיצ'יה ומאריאלוזיה דיסטפנו ( Steven Camicia & Marialuisa Distefano), מעודדת מועמדים להוראה להיות מודעים לנטיות הממצבות אותם ולסייע לתלמידיהם לפתח, להבין וללמוד את הנטיות שלהם בעצמם כדי לקדם סביבת למידה צודקת, המשלבת ומקדמת הבנות מקומיות וגלובליות היוצרות מרחב שלישי של הגלוקליזציה.

פרק הסיכום מדגיש את הלקחים, שנלמדו משלל ההתנסויות לרבות אלה של האתגרים התרבותיים, הטכנולוגיים והייחודיים, שמורי מורים והסטודנטים שלהם נתקלים בהם. הדיון החסר בפרק זה ובפרקים קודמים אחרים נוגע להסבר בדבר האתגר של פיתוח כשירות גלובלית ומודעות ביקורתית. יתרונו של הטקסט נותר במאמציו לזהות את הדרכים לקדם כשירות גלובלית, אף שנדרש מאמץ משמעותי לבחון את הקשרים שבין כשירות גלובלית והשאיפה לצדק חברתי.

סקירת הביקורת סוכמה מאנגלית בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

לפרטים נוספים על הספר בהוצאה לאור