סקירת ביקורת על "אבחון ותכנון לשיפור בית הספר: שימוש בנקודת מבט מבוזרת להובלה ולניהול שינוי

Hoerr, T. (December 7, 2012). Review of Diagnosis and design for school improvement: Using a distributed perspective to lead and manage change, by J. P. Spillane , & A. F. Coldren. Teachers College Record. Retrieved December 13, 2012, from the World Wide Web: http://www.tcrecord.org/Content.asp?ContentID=16957

ג'ימס ספילן (James Spillane) ואיימי פרנץ קולדרן (Amy Franz Coldren) כתבו ספר הפונה אל מנהיגות בית ספרית מנקודת מבט פרגמטית ובעלת תובנה. רבות מההבחנות שלהם מראות שהם מעריכים את ההבדלים הדקים והמתחים שהם חלק מכל בית ספר. ברור שהם מבינים את הקצב והלחץ שהם הנורמה בעת הובלת בית ספר. בפשטות: הם יודעים כיצד בית ספר עובד.

כמישהו המנהיג בית ספר, לדוגמה, מחבר הסקירה  אודות הספר מעריך היטב את התקפות של התובנה שלהם, ש"קל יותר לדבר על רפלקציה ביישום בפועל מאשר לעשותה. בעולם המשתנה במהירות של בתי הספר, כאשר מפגשים לא מתוכננים קצרים בין מורים ומנהיגים הם הנורמה, אפילו רפלקציה רגעית, שלא לדבר על רפלקציה ביישום בפועל, היא קשה" (עמ' 20). זוהי המציאות של הובלת בית ספר.

באופן דומה, הטענה שלהם ש"חוקרי המנהיגות החינוכית דיברו יותר מדי על הרומנטיקה של הקונצנזוס החינוכי, לעיתים קרובות תוך התעלמות או המעטה במציאות הקונפליקטים בחיי היום יום של בתי הספר" (עמ' 29), מייצגת תפיסה ריאליסטית של החיים בבתי הספר. לעיתים קרובות מדי,

מנהלי בית ספר – כולל מחבר הסקירה – רואים בקונצנזוס מטרה, ומאמציהם מכוונים להקטין סכסוכים ומציאת פתרון שכולם יכולים לקבל. קל ליפול למלכודת של הערכת ההצלחה על ידי ספירת החיוכים של חברי הסגל; זה קל, וזה לא נכון. חיוכים הם דבר טוב, ואכן, קונצנזוס הוא איכות חיובית, אך ספילן וקולדרן מציינים כראוי שמנהיגי בית הספר חייבים לשקול את המחיר של השגת קונצנזוס. הם מצביעים על כך שהשגת קונצנזוס, לבדו, אינו מייצג מנהיגות יעילה.

הם מבינים את הכוחות הפוליטיים המעורבים בשינוי בבית הספר ובקשיחות בית הספר, ומעריכים את ההבדלים שבין מאמצים לינאריים הנועדים להגשמת מטרות מוצהרות לבין מסלולים קדימה ואחורנית שבהם באמת מתרחשת ההתקדמות. בעיות הן כמעט תמיד מורכבות יותר ממה שהן נראות, ופתרונן מתחיל עם היכולת של המנהיג לאבחן ולעצב. טענתם ש"...אבחון ועיצוב הם היבטי ליבה של הנהגה וניהול בתי ספר" (עמ' 3) זו הכרה שהרבה מכוחו של המנהיג נובע מיכולתו לזהות בעיות, הסיוע ליצירת פתרונות, ומיקוד המשאבים.

הספר עושה שימוש בדוגמאות של בתי ספר עירוניים המתמקדים בשיפור תוצאות המבחנים של תלמידיהם. מחברי הספר מכירים בלחצים המועלים על מחנכים כשהם אומרים ש"אקלים המדיניות הנוכחי, למרות הרטוריקה של קבלת החלטות המבוססות על ראיות, אולי אינו מבשר טובות עבור עבודת אבחון ועיצוב רציניים בבתי הספר" (עמ' 105). למעשה, המיקוד על מדידה מרוכזת של צמיחת התלמידים, ומכאן קביעת יעילות בתי הספר בהתבסס על ציוני המבחנים בלבד, השפיעה גם על האופן שבו אנו רואים את המנהיגות.

הערכה רק של מה שניתן למדידה מספקת בטחונות שווא כאשר אנו חושבים על התלמיד, המורה, והישגים מנהליים. בניסיוננו להפוך את הפרקטיקה של המנהיגות לאובייקטיבית – לפתח כתב של התנהגויות או מתכון של מיומנויות שיוביל לתוצאות חיוביות – אנו נוטים להתעלם מהערך של הערכות סובייקטיביות, ולא מצליחים להכיר בשיקול הדעת שמנהיגים חזקים מביאים למשימה.

הדבר מודגם בהבחנה שעושים מחברי הספר בין נתונים לבין ראיות. הנתונים הם שם; הנתונים הופכים לראיות כשעושים בהם שימוש כדי להסיק ולגזור מסקנות. קביעה מוצלחת של אילו נתונים הם שימושיים ואילו אינם היא היבט מרכזי של מנהיגות חזקה. "הנתונים אינם מדברים בעד עצמם. אלא שאנשים הופכים אותם להגיוניים, מציינים חלקים מסוימים, מפרשים חלקים אלו, ומשתמשים בהם כראיות עבור בעיה" (עמ' 9) מציינים ספילן וקולדרן. ברעיון האבחון והעיצוב של מחברי הספר גלומה ההנחה שמנהיגים טובים יכולים ללכת מעבר למספרים באבחון ובעיצוב; מספרים הם נתונים, אשר הופכים לכלי במקום לתשובה.

ההגדרה של מנהיגות וכיצד מנהיגות מובחנת מניהול זוכה להתייחסות מסוימת, וספילן וקולדרן מתמקדים בטבע האינטראקטיבי של מנהיגות יעילה. בעוד שהם אינם מתייחסים לרעיון ה"קולגיאליות" של רולנד בארת (Roland Barth, 1990), הנחת היסוד שלו – מורים חייבים לצמוח וללמוד אם על התלמידים לצמוח וללמוד – היא חלק מהרבה ממה שהם דוגלים בו. קולגיאליות זו מופיעה רק באמצעות אינטראקציות עשירות בין מורה למורה ובין מורה ומנהל. תפקיד חשוב של המנהל הוא להקל ולתמוך באינטראקציות אלו.

תוך עיגון במציאות היום יומית של בתי הספר, ספילן וקולדרן מסייעים לנו לבצע צעד אחורה ולהעריך את הרשתות החברתיות, המתחים, והמורכבויות הגלומים בכל בית ספר. אכן, הניתוח שלהם הוא ניתוח מעצים. באמצעות הדגשת המכשולים שאנו מתמודדים עמם בכל יום, הם מאפשרים לנו לאבחן ולעצב על מנת שניתן יהיה להתגבר על המגבלות. הם אומרים שמטרתם היא "...לפתח הגדרת עבודה של מנהיגות ולעודד מנהיגי בתי ספר לעשות את אותו הדבר כשהם עובדים על אבחון ועיצוב בבתי הספר שלהם" (עמ' 26). לדעת מחבר הסקירה, הם הצליחו לעשות בדיוק את זה.

מקורות
Barth, R. S. (1990). Improving schools from within. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

למידע נוסף אודות הספר באתר אמזון

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת