סקירה של התנסות מעשית קלינית מבוססת-מחקר בהכשרת מורים

Burn, K. & Mutton, T., (2013). Review of 'research – informed clinical practice' in teacher education, BERA.

מילות מפתח: התנסות מעשית קלינית, מחקר בהכשרת מורים

"עידן הפרקטיקום" האחרון בהכשרת מורים (Mattsson, 2011) מציב דגש רב הרבה יותר על תפקיד ה"פרקטי" או ה"שדה" בתהליך ההכשרה להוראה. מטרת המאמר היא לבחון את סוגי הקשר בין מחקר ופרקטיקה בתוכניות הכשרה.

הרעיון של "התנסות מעשית מבוססת-מחקר" ('(research–informed כולל בתוכו לא רק שימוש במחקר על הוראה יעילה שבה מורה-המורים מעלה הצעות לפרקטיקה, אלא גם במחקר העוסק בתהליכי למידה מקצועית המצויים בבסיס המבנה והעיצוב של תוכנית ההכשרה עצמה(Furlong, 2013). קיימות גישות שונות ליצירת אינטגרציה כזו בין מחקר ומעשה. בעוד שבתוכניות הכשרה רבות הורחב הזמן המוקדש להתנסות מעשית באחרות - הודגשו התהליכים שבאמצעותם נוצר ידע ע"י הכוונת המתכשרים/המתחילים לפעול כחוקרים, ואימוץ אוריינטציה של פתרון בעיות. הגישות השונות בבריטניה ומחוצה לה נבחנות במאמר זה תוך הכרה בהקשרים השונים שבהם הן פותחו.

התנסות מעשית קלינית מבוססת-מחקר – כשמדובר על תיאוריה ומעשה בהכשרה נתפשת התיאוריה כידע פרופוזיציוני (טענות על הוראה ולמידה) שנגזר ממחקר אמפירי ותיאורטי והפרקטיקה – כהתנסות האישית הממשית בכיתה עצמה (Furlong, 2013 ). המושג "התנסות קלינית", הנקשר לרפואה, עמום במידת מה שכן ניתן להבין התנסות מעשית הן כשגרות עבודה והן כתהליך דליברטיבי של חזרה (rehearsal) המכוונת לפיתוח כשירויות הוראה שונות.

ב"התנסות קלינית מבוססת-מחקר " המתכשרים נחשפים לעבודת המורה הנדרש לשימוש בעדויות ובשיפוט (ולאו דווקא כשירויות טכניות) ומתנהל בקהיליית מעשה הפועלת לאור סטנדרטים משותפים ( Alter & Coggshall, 2009). מושג נרדף לשיפוט או קבלת החלטות המופיע במחקר הוא "חשיבה קלינית", המקובל ברפואה, ומתאר את תהליכי החשיבה האינטואיטיביים שאנשי מקצוע משתמשים בהם כדי להגיע לתגובה השיפוטית האתית הטובה ביותר בהקשר מעשי (Kriewaldt & Turnidge, 2013).
בהתנסות קלינית מבוססת-מחקר נמסרות התובנות העולות משדות המחקר החינוכי השונים הרלוונטיות למעשה ההוראה בהקשריו הייחודיים כדי שישפיעו על ההחלטות והפעולות של המתכשרים בעבודתם ((Hagger & McIntyre, 2000. זוהי למידה החושפת ידע מקצועי התנסותי של מורים מומחים (שיקולי דעת, דרכי קבלת החלטות) בפני מתכשרים ומתחילים, ומהווה גם בסיס להבנת המבנה והרצף של תוכניות ההכשרה והתהליכים המתמשכים של איסוף נתונים וניתוחם כדי להעריך ולפתח תוכניות אלה.

ההתנסות הקלינית מבוססת-מחקר מזמנת למתכשרים חשיפה לחכמת המעשה של מומחים ומעורבות בתהליכי חקר, פרשנות, התערבות והערכה, ואינה רואה בבית הספר / בשדה מקום ללמידה מתוך חיקוי או שולייתיות, או כהזדמנויות ליישם דרכי הוראה ושגרות או תיאוריות פדגוגיות שנלמדו קודם לכן. גם אם מחקרים המוכיחים בבירור קשר בין התנסות קלינית לבין הישגים יש עדויות שהיא גורם חשוב המשפיע על אפקטיביות ההוראה (Kirby et al., 2006, Boyd et al., 2008).

בוגרי הכשרה הכוללת התנסות קלינית מבוססת מחקר מצוידים טוב יותר לראשית ההוראה(Clift & (Brady, 2005, אם כי איכות ההתנסות היא החשובה, ולא תמיד הרחבת הזמן המוקדש להתנסות מביאה בהכרח לשיפור הישגים(Grossman, 2010). הם גם בעלי בטחון גדול יותר, מלמדים ביתר יעילות ומחויבים יותר להוראה כמקצוע(Darling-Hammond & Bransford, 2005).
מאמר זה התייחס לתוכניות הכשרה שניסו לאפשר ולהעמיק את הקשר ההדדי בין סוגים שונים של ידע שנוצר ותוקף בהקשרים שונים בית-ספריים ואוניברסיטאיים ולספק למתכשר/למורה המתחיל מרחב לשאול לגבי כל אחד, ולהביאם לכלל השפעה על הפרשנות והפעולות שלו בכיתה.

במאמר מובאות דוגמאות של תוכניות הכשרה שנותנות ביטוי להתנסות קלינית מבוססת מחקר שמופעלות בבריטניה, בארה"ב ובאוסטרליה. להוציא את פינלנד (Silander & Valijarvi, 2013, Sahlberg, 2012) והולנד שתוכניות ההכשרה בהן מצטיינות בלכידות ובחזון משותף של למידה והוראה (Hammerness et al., 2012),

כל הדוגמאות שהובאו הן ייחודיות בארצותיהן. ניתוח הדוגמאות העלה את העקרונות הבאים שעמדו בבסיס היוזמות שילוב התנסות קלינית מבוססת-מחקר בהכשרה: 1). הכרה בערך העמוק ובמגבלות של מחקר מנותן מהקשר על הפרקטיקה של מתכשרים ומתחילים; 2) הערכת חשיבות הנגישות של מתכשרים ומתחילים לעושר הידע, ההבנות והכישורים של מורים מנוסים; 3) הבנת המורכבות וההקשריות של ידע מורים מנוסים ושל תהליכי התפתחותו בקהיליות מעשה; 4) הכרה מפורשת בחשיבות הרבה של התנסות בלמידת מורים ובצורך לבחון רעיונות המוצעים להם; 5) מודעות לתנאים הדלים ללמידה מקצועית הקיימים בביתי ספר; 6) דאגה לציוד מורים כך שיוכלו לעבוד באפקטיביות בהקשרים חינוכיים בשונה מהמקובל; 7) מאמץ להצמיח מורים המחויבים ללמידה לאורך החיים והמסוגלים להכליל את הידע המקצוע החדש שהם צריכים כדי להסתגל להקשרי שונים ולתביעות משתנות של המערכת החינוכית.

בסקירה של התרומה הפוטנציאלית של התנסות מעשית מבוססת-מחקר לשיפור בית-הספר ומערכת החינוך חשוב להכיר גם בהשפעתה על המורים המנוסים החונכים את המתכשרים ומעורבים בתוכניות.

למאמר המלא באנגלית ..

ביבליוגרפיה

Alter, J., & Coggshall, J., (2009). Teaching as a clinical practice profession: Implications for teacher preparation and state policy, New York: National Comprehensive Center for Teacher Quality.
Boyd, D., et al., (2008). Teacher preparation and student achievement, Washington, D.C. Urban Institute, Center for Analysis of Longitudinal Data in Educational Research, Working Paper, 20.
Clift, R., & Brady, P. (2005). Research on method courses and field experiences, in: M. Cochran-Smith & K. Zeichner (Eds.), Studying teacher education, AERA, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.
Darling-Hammond, L., & Bransford, J. (2005). Preparing teachers for a changing world: What teachers should learn and be able to do, SF, CA: Jossey-Bass.
Furlong, J. (2013). Education – An anatomy of the discipline: Rescuing the university project, London: Routledge.
Grimmet, (2009).
Hagger, H., & McIntyre, D. (2000). What can research tell us about teacher education? Oxford Review of Education, 26(3-4), 483-494.
Hammerness, K., et al., (2012). Teacher preparation in the Netherlands, in: L. Darling-Hammond & A. Lieberman (Eds.), Teacher Education around the world: Changing policies and practices, Abingdon: Routledge.
Kirby, S., et al., (2006). Reforming teacher education: Something old, something new, Santa Monica, CA: RAND Corporation.
Kriewaldt, J., & Turnidge, D. (2013). Conceptualizing an approach to clinical reasoning in the education profession, Australian Journal of Teacher Education, 38(6), 103-115.
Mattsson, M., et al. (Eds.) (2011). A practicum turn in teacher education, Rotterdam: Sense.
Sahlberg, P. (2012). The most wanted: Teachers and teacher education in Finland, in: L. Darling-Hammond & A. Lieberman (Eds.), Teacher Education around the world: Changing policies and practices, Abingdon: Routledge.
Silander, T., & Valijarvi, J. (2013). The theory and practice of building pedagogical skill in Finnish teacher education in: H. Meyer & A. Benavot (Eds.), PISA, Didcot: Symposium Books.