סיפור סיפורים כפדגוגיה: תוצרים בלתי-צפויים מחקר נרטיבי
מאת: C. Coulter , C. Michel , L. Poynor
מקור:
Story telling as pedagogy: An unexpected outcome of narrative inquiry, Curriculum Inquiry, 37(2).
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
מטרת המחקר וסקירת ספרות
מטרת המאמר היא לבצע בחינה כיצד השימוש בשיטות של מחקר נרטיבי עשוי לשרת כאסטרטגיות פדגוגיות בהכשרת מורים, זאת כדי לעזור למורים לחשוב חשיבה רפלקטיבית על ההתנסויות שלהם, לשאול וללמוד מהן.
סיפורים כאסטרטגיה פדגוגית אינם דבר חדש או ייחודי בתהליכים חינוכיים, גם בהכשרת מורים אין זה דבר חדש. באמצעות שיתוף בסיפורים סטודנטים ומורים מתחילים מעורבים בעבודה פדגוגית טרנספורמטיבית, אם כי הדבר קשה למורים בבתי ספר ציבוריים בגלל משאבי הזמן והמקורות המצומצמים העומדים לרשותם (Barone,2000,Clark & Medina, 2000, Clandinnin & Connelly, 2000). במחקר שיוצג להלן ניתנה למשתתפים הזדמנות לספר את הסיפורים האישיים שלהם, לנתחם וללמוד מהם. "פעילויות של חקר נרטיבי" הפכו ל"פעילויות קוריקולריות" (Conle, 2003) כשהמשתתפים חשבו עליהם והציגו שאלות לגבי התנסויות אלה במסגרות מחקריות.
שיטות מחקר נרטיביות – סיפור וחזרות עליו מאפשרים למספרים ולשומעים לתת לu משמעות ולהבינו. בתהליך של רפלקציה, של יצירת קשרים בין אירועי עבר והווה ושל העלאת השערות על השלכות עתידיות מורים מתנסים בדרכים חדשות של ראיית סיפור והבנתו. בסוג מחקר כזה, יכול החוקר להבין ולתמוך בהתפתחות מורים.
קיימות חמש מסגרות המשקפות זוויות ראיה ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות שיש בהן סיפור ושיתוף בסיפור:
א. שיטה אוטוביוגרפית של יצירה וקריאה של טקסטים אוטוביוגרפיים במטרה להבין את ההבנות של המתכשר להוראה,
ב. חקר נרטיבי של ידע פרקטי אישי – החוקר והמשתתפים אוספים תצפיות, יומנים, שיחות ומסמכים אחרים ובונים את הנרטיב,
ג. אוטוביוגרפיה שיתופית - המשתתפים בקבוצה יוצרים אוטוביוגרפיות של התנסויות מן העבר, מן ההווה ואלה הצפויות בעתיד. החוקר והמשתתפים בוחנים את החומר כדי למצוא בו תמות ודפוסים ומשלבים את זוויות הראיה שלהם לדוח מסכם,
ד. היסטוריה אישית – המשתתפים בונים סיפורים אישיים לבקשת החוקר,
ה. זווית ראייה ביקורתית על סיפורי חיים – המשתתפים בונים היסטוריות אישיות הנבחנות על ידי החוקר והמשתתף לאור הקשר פוליטי ואידיאולוגי רחב ((Carter & Doyle,1996.
במחקר נרטיבי, התהליך של ניתוח הממצאים מערב סינתזה ופרשנות הדורשת תנועות חוזרות והולכות מהנתונים לסיפר הנרקם, תוך מיקומו בבסיס הנתונים. חשוב לציין שייצוג נאמן אינו בהכרח ייצוג מלולי, חשוב שהוא ייצג את "האמת של ההתרחשות".
המחקר
השותפים למחקר – סטודנטית וסטודנט שהשתתפו בקורס מתודיקה להוראה קריאה ולשון והמרצה של הקורס.
איסוף הנתונים וניתוחם – נאספו טקסטים שנכתבו ע"י הנחקרים בקורס באוניברסיטה, רפלקציות שבועיות על מטלות קריאה, הצהרה פילוסופית על הוראה באוכלוסיה הטרוגנית מבחינה תרבותית ומגוון של תצפיות בקורס ובעבודה המעשית של שני הסטודנטים. החוקרת גם רשמה רשימות שדה במהלך הקורס שהתייחסו להתנהגויות של הנחקרים.
הדיווח הכתוב – החוקרת השתמשה בכל העדויות כדי להבנות סיפור נרטיבי של התהליך שבמהלכו הסטודנטים הפכו למורים מתחילים. הדיווח מצביע על העובדה שייתכן שכל המתכשרים והמורים המתחילים זקוקים למקום בו יוכלו לשתף עמיתים בסיפוריהם על חינוך ולזהות מה ניתן ללמוד מההתנסויות המשותפות על הוראה ועל חינוך. מהסיפור שנבנה נראה שהמשתתפים נזקקו לטקסט קולקטיבי (Christensen,2000) שבאמצעותו הבינו שהם לא לבדם ושההתנסויות שלם אינן בבחינת אירועים מבודדים.
המאמר כולל ניתוח דוגמאות של ניתוח תוכן של הממצאים.
לסיכום
ההתכשרות להוראה היא תהליך שממוקם בהקשרים רבים: חברתי, תרבותי, פוליטי והיסטורי. הבחירות ששני הנחקרים עשו הושפעו מהקשרים אלה, שכללו גם את עצם השתתפותם במחקר. כמורים מתחילים השאלות שהם שאלו את עצמם והמודעות שלהם להוראה היו בחלקם תוצאה מההזדמנויות שניתנו להם לספר את סיפוריהם לקהל תומך וביקורתי. המחקר נתן למשתתפים בו הזדמנות לבחון את צמיחת זהותם המקצועית בהקשרים של החיים האמיתיים בבית הספר מעבר לקורס המתודיקה בו השתתפו. בהיותם "חוקרים-משתתפים ולומדים-משתתפים" (Conle,2003) במסגרת המחקר הם המשיכו ללמוד על דרכי ההוראה המתפתחות במסגרת עבודתם בכיתותיהם.
כשהחוקרת החלה את עבודתה בהכשרת מורים היא רצתה להציע לסטודנטים שלה הזדמנות לקרוא ולבנות טקסטים כתובים. הבחינה של הטקסטים הללו מראה ששיתוף בסיפור עשוי להיות אסטרטגיה פדגוגית יעילה בהכשרת מורים. הדבר נכון גם לגבי מחקר נרטיבי עם מתכשרים ועם מורים מתחילים. כאשר הם נחשפים לסיפורים בשיתוף עם מורה או חוקר ביקורתי, יש להם אפשרות להבין את מערכות הכוח המסורתיות השולטות בהוראה ובבית הספר. ידע צומח באמצעות נרטיבים כשעושים בו שימוש אסטרטגי ומקשרים אותו בדרך דיאלוגית מתמשכת בין "אמירה" (telling) לבין עשייה (doing), בין נרטיב, רפלקציה והתנסות מעשית. מעורבות בדיאלוג מתמשך זה באמצעות מחקר נרטיבי הופכת סיפור סיפורים לפדגוגיה המאפשרת למתכשר ולמורה להמשיג שאלות ולשנות את האופי של ההוראה והלמידה.
ביבליוגרפיה
Barone, T. (2000). Aesthetics, politics and educational inquiry: Essays and examples, NY: Peter Lang.
Carter, K., & Doyle, W. (1996). Personal narrative and life history in learning to teach, In: J. Sikula, et al(Eds.), Handbook of Research on Teacher Education: A Project of the association of teacher education NY: Macmillan .
Christensen, L. (2000). Reading, writing and rising up: Teaching about social justice and the power of the written word, Milwaukee, WI: Rethinking Schools.
Clark, C., & Medina, C. (2000). How reading and writing literacy narratives affect preservice teachers' understandings of literacy, pedagogy and multiculturalism, Journal of Teacher Education, 51(1), pp. 63-76.
Clandinnin, D. J., & Connelly, F.M. (2000). Narrative Inquiry: Experience and story in qualitative research, SF: Jossey-Bass.
Conle, C. (2003). An anatomy of narrative curricula, Educational Researcher, 32(3).
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Barone, T. (2000). Aesthetics, politics and educational inquiry: Essays and examples, NY: Peter Lang.
Carter, K., & Doyle, W. (1996). Personal narrative and life history in learning to teach, In: J. Sikula, et al(Eds.), Handbook of Research on Teacher Education: A Project of the association of teacher education NY: Macmillan .
Christensen, L. (2000). Reading, writing and rising up: Teaching about social justice and the power of the written word, Milwaukee, WI: Rethinking Schools.
Clark, C., & Medina, C. (2000). How reading and writing literacy narratives affect preservice teachers’ understandings of literacy, pedagogy and multiculturalism, Journal of Teacher Education, 51(1), pp. 63-76.
Clandinnin, D. J., & Connelly, F.M. (2000). Narrative Inquiry: Experience and story in qualitative research, SF: Jossey-Bass.
Conle, C. (2003). An anatomy of narrative curricula, Educational Researcher, 32(3).
yyya