נרטיבים בהכשרת מורים

מאת: M. Dolk , den J Hertog
מילות מפתח: הכשרת מורים הכשרת מורים: תפיסות ידע נרטיבי ידע פעיל מולטימדיה נרטיבים סביבות למידה מתוקשבות פרחי הוראה
 
מקור וקרדיט :
 
Dolk, M., & Hertog den, J. (2008). Narratives in teacher education, Interactive Learning Environments, 16(3), 215-229.
 
 
המאמר , תורגם , סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ , מכון מופ"ת
 
סטודנטים להוראה נוטים לחשוב שתיאוריה אינה מסייעת למעשה. קשה להם ליצור קשר בין תיאוריות עליהן למדו לבין דימוי המורה בעיניהם, בין התיאוריות לבין רגשות הפחד, האכזבה וכד' שהם חשים ובין התיאוריה לבין ערכים המשוקעים בעבודה היומיומית בבית הספר. לא אחת חשים הסטודנטים שבהדגשת התיאוריה מוסדות ההכשרה אינם מכשירים אותם בצורה נכונה לעבודת הוראה, ורואים את התיאוריה כמה שנלמד במכללה לצורך בחינות ואת מה שהם שומעים בבתי הספר כדבר שנדרש להם באמת כדי להיות מורים.
בהולנד פותחו כמה גישות להתמודד עם תופעה זו, וביסודן הראייה שהכשרת מורים יש בה יותר מרכישת ניסיון הוראתי. חשוב מאוד לכלול בהכשרה רפלקציה הנדרשת כתנאי ללמידה מההתנסות האישית, ובצידה גם נרטיביות, פרשנות (construction)  והבנייה (  .(Goffree & Dolk, 1995הנרטיביות היא כלי בידי מתכשרים לבנות משמעות לסיטואציות חינוכיות ולהתנסות בכלל ומכאן חשיבותה בתוכניות ההכשרה (Doyle & Carter, 2003).  נקיטה בגישה נרטיבית מחייבת שינויים בתוכנית ההכשרה, ומאמר זה מציג דוגמה לכך.
 
סביבת למידה אינטראקטיבית מולטימדיאלית (MILE) בהכשרת מורים להוראת מתמטיקה בחינוך היסודי - הסביבה מכילה בסיס נתונים של שיעורים מצולמים בוידיאו המזמן למשתמשים הוראת כיתה אמיתית, כלי תקשורת ללומדים, מנוע חיפוש, פנקס/אלבום ועיתון ללומדים. התוכנית מאפשרת למתכשרים ולמורי מורים לחקור וללמוד היבטים רבים של חינוך מתימטי ביסודי, ולברר את הקשר בין הוראה ולמידה. התוכנית מציעה למתכשרים לצפות באירועים מצולמים, לספר את סיפוריהם לאור המצולם ולהגיע להבנות על הוראה.
נרטיבים – נרטיבים הם סיפורים של מצבים המכילים תיאורים רגשיים, מעשיים ותיאורטיים המבוססים על תצפיות במצב המדובר והאירועים והפעולות שקרו בו. הנרטיב הוא עולם בפני עצמו, הוא מסגרת שיח המספקת מבנה ומשמעות לאירוע/למצב. הבנת משמעות כזו מערבת ידע פרקטי אישי, תוך פרוש אירועים במנותק מהרגע בו התרחשו. נרטיבים של מתכשרים להוראה מתארים אירועים ופרשנויות של מצבים חינוכיים בהם מעורבים תלמידים ומורים. בסיפורים מובאים פרטים ומאפיינים של המצבים ובו בזמן יש בהם ביטוי לידע פרקטי המונע ע"י הסיטואציה המסוימת הנצפית ולרפלקציה על המתרחש. הסיפורים הם דרך נרטיבית לרכישת ידע/ידיעה והם עוסקים גם במתכשרים עצמם. אחת ההנחות של התוכנית המוצגת כאן היא שחקרי מקרה מולטימדיאליים עשויים לפעול ככלים מתווכים בקישור בין תיאוריה ומעשה ויכולים לסייע למתכשרים לפתח ידע מצבי מעשי על הוראה. הנחה נוספת היא שנרטיבים של מתכשרים מתייחסים לתצפיות, לפרשנויות ולניתוח של אירועי כיתה, יש בהם היבטים תיאורטיים וקל לזוכרם ולשחזרם.
המחקר המוצג בדק את הדרך בה ניתן לתמוך במתכשרים להוראה בבניית ידע נרטיבי באמצעות ניתוח מקרים במולטימדיה, ונוצר בצורה של מחקר  תכנוני/התפתחותי ((Design/developmental research (Edelson,2002,Gravemeijer,1994), מחקר המתהווה ומשתנה תוך כדי תכנונו(עמ' 218-220).
 
מה למדו החוקרים/המתכננים על נרטיבים ועל ידע נרטיבי מחקר הסביבה המולטימדיאלית?
 
הסטודנטים צפו במצבי חינוך שונים בוידיאו והתבקשו לתארם, לספר את סיפוריהם ולהביא את פרשנויותיהם לאור הצפייה בקטעים המצולמים. ניתוח התגובות וההתנהגויות העלה כמה תובנות:
  • לכל אחד יש סיפורים על חינוך והם משקפים ידע אישי חשוב. סטודנטים מפרשים ומתארים אחרת אותם מקרים(המצולמים בוידאו).
  • סיפורים על התנסות קולקטיבית ניתן לאמת.
  • כאשר מספרים סיפור (לאור מקרה שצולם בוידאו)ודנים בו הוא הופך מבעל משמעות שונה בעיני כל מתכשר למשותף ולדומה בעיני כולם.
  • הסיפורים מאפשרים הפרדה מודעת בין תצפית לבין פרשנות.
  • הסיפורים מאפשרים למתכשרים לפתח תיאוריות מקומיות משוערות.
  • סיפורים משמעותיים הם פרדיגמטיים; סיפורים על אירועים פרדיגמטיים הם בעלי משמעות.
  • סיפורים מאפשרים למתכשרים לנוע בין רמות שונת של פורמליות תיאורטית.
  • סיפורים עוזרים לסטודנטים להעלות את רמת ההבנה של התנסויות.
 
מסגרת תיאורטית למעבר מסיפור לנרטיב – סטודנטים נוטיםלראות קטע של אירוע מוסרט כנתון ומתארים מה שראו. יש לתמוך בהם כדי שיעלו את רמת סיפור ויפתחו ידע נרטיבי. החוקרים מציעים מסגרת בת שישה צעדים להשגת מטרה זו. זוהי גישה לעבודה עם מקרים במולטימדיה, לבנייה של משמעות מתמטית ודידקטית ולהעשרה של מאגר מקרים לשימוש בהכשרה. 6 הצעדים הם:
צפייה, שיתוף ודיון בתצפיות, ניתוח, רפלקציה, פיתוח ידע נרטיבי, הרחבת מאגר אישי והכללת מצבים לכלל דידקטיקה להכשרת מורים(הפירוט בעמודים 227-225 במאמר). שלבים אלה תלויים ומקושרים זה לזה בתהליכים מעגליים מתמידים (איור עמ '226 במאמר).
 
סביבת המולטימדיה המוצגת במאמר עשויה לעזור למורי מורים ליצור סימולציות שבהן מתכשרים יכתבו נרטיבים לאור תצפיות ופרשנויות, ישתפו עמיתים וידונו בכך. זוהי, בעיני החוקרים, נקודת מוצא לדיון על הבנת ההוראה, בניית משמעויות חינוכיות, חשיבה מחודשת והרחבת הרפרטואר של התנהגויות כיתה.
 
ביבליוגרפיה
Doyle, W., & Carter, K. (2003). Narrative and learning to teach: implications for teacher education curriculum, Journal of Curriculum Studies, 35(2), 129-137.
 
Edelson, D. C. (2002). Design research: What we learn when we engage in design? Journal of the learning sciences, 11(1), 105-121.
 
Goffree, F., & Dolk, M. (1995). Standards for primary mathematics teacher education, Utrecht, The Netherlands, NVORWO/SLO.
 
Gravemeijer, K. (1994). Developing realistic mathematics education, Utrecht, The Netherlands: Freudenthal Institute.
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

ביבליוגרפיה
Doyle, W., & Carter, K. (2003). Narrative and learning to teach: implications for teacher education curriculum, Journal of Curriculum Studies, 35(2), 129-137.
 
Edelson, D. C. (2002). Design research: What we learn when we engage in design? Journal of the learning sciences, 11(1), 105-121.
 
Goffree, F., & Dolk, M. (1995). Standards for primary mathematics teacher education, Utrecht, The Netherlands, NVORWO/SLO.
 
Gravemeijer, K. (1994). Developing realistic mathematics education, Utrecht, The Netherlands: Freudenthal Institute.
 

yyya