ניתוח משווה של דעותיהם של מתכשרים להוראה על חינוך לאזרחות

Martin, L.A.(2010). A comparative analysis of teacher education students' views about citizenship education, Action in Teacher Education, 32(2), 56-69.

מילות מפתח: מתכשרים להוראה, אזרחות

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע ומסגרת –הכותבת מתמודדת עם הדעה השכיחה שהוראת אזרחות צריכה להיות בעיקר בידי המורים למדעי החברה, ומציעה לראות את מורי כל המקצועות כבעלי תפקיד בהכשרה לאזרחות טובה. היא מביאה במחקרה עמדות של מועמדים להכשרה להוראה בהקשר זה.

המאמר מציג מחקר על דעות של סטודנטים להוראה על אזרחות. המבוא העיוני כולל מחקרים שעסקו באזרחות בהקשר של מתכשרים להוראה ומורים בפועל. להלן שתי דוגמאות של מחקרים: (1) שנערך באוסטרליה (Prior,1999) ומצא כי מורים ראו אזרח טוב כמיודע, מכבד חוקים ותקנות, בעל מערכת ערכים אישית, בעל אוריינטציה לאומית ומתמקד בשירות לקהילה ולא בעיסוקים פוליטיים. מורים למדעי החברה ראו הכשרה לאזרחות טובה כלמידת אגב של תוכנית הלימודים. במחקר אחר , בארה"ב, תלמידים ביסודי ובתיכון ראו בחברות או במנהיגות במועדונים בקולג', בצוותים או בכנסיות צורה של אזרחות דמוקרטית, ומתכשרים להוראה דברו גם על התנדבות בשירות הקהילה(Boyle-Baise, 2003). (2) מחקר נוסף, שנערך בארה"ב (Doppen et al., 2008) בדק מאפיינים של אזרחות טובה בעיני מורים ביסודי, בחטיבה ובתיכון. ניתוח התשובות נעשה על פי שלוש קטגוריות ((Westheimer & Kahne, 2004: 1. אחריות אישית, 2. שותפות, 3. אזרחות מכוונת-צדק חברתי.

כמחצית מהמורים בחרו את המושג "אחריות אישית" שבה האדם פועל באחריות כלפי קהילתו, עובד ומשלם מסים, מציית לחוקים, ממחזר, תורם דם ומתנדב לסייע לאחרים. כמחצית מורי יסודי, שליש מהחטיבה ויותר ממחצית מהתיכון בחרו באזרחות כשותפות, שבה האדם הוא חבר פעיל בארגונים קהילתיים ו/או בשיפור הטיפול בנצרכים, בקידום התפתחות כלכלית ובשמירה על הסיבה. רק מועטים מכלל המורים ראו באזרחות טובה את הממד של צדק חברתי, שבה האזרח מעריך בביקורתיות מבנים חברתיים, פוליטיים וכלכליים ומחפש סיבות סמויות, מתייחס לתחומי חוסר-צדק ומכיר תנועות דמוקרטיות חברתיות וכיצד להכניס שינוי שיטתי.

המחקר הנוכחי השווה דעות על הכשרה לאזרחות של מתכשרים להוראה המתמחים בתחומי דעת שונים. רואיינו 77 מתכשרים. בין היתר נשאלו המשתתפים על תפקיד הכשרת מורים בגיבוש דעות על אזרחות, על יישום הכשרה לאזרחות טובה בתחומי הדעת השונים, האם הכשרה לאזרחות צריכה (או לא) להיות מטרה בהוראת תחומי דעת שונים, האם הם רואים את תפקידם כמורים של מקצועות שונים לעסוק גם בחינוך לאזרחות או לא. אם המטרה היא לחנך אזרחים בעלי ידע, חושבים, מחויבים ומשתתפים כי אז השאלות הללו עשויות להיות חשובות ביותר.

דגם ה"שימוש באסטרטגיה קוגניטיבית" מהווה בסיס עיוני למחקר זה. הוא עלה ממחקר על השימוש שתלמידים בתיכון עושים באסטרטגיות קוגניטיביות בלימודי חברה, שבו נמצא שהתנהגות מתייחסת להבנת המטלה, למידת הרלוונטיות שלה ולמידת ההנעה לבצעה (Martin, 2005). דגם זה שימש גם להבנה השתתפות אזרחית של תלמידי אוניברסיטה(Martin, 2008).

משתתפי המחקר היו סטודנטים שהתמחו בהוראת מגוון של תחומי דעת: 13 בהוראת המדעים, 22- חינוך מתמטי, 21 - הוראת אנגלית ו-21 – מדעי החברה. תחומי דעת אלה נבחרו שכן הם מהווים את נושאי הליבה הנלמדים בבתי הספר. המתכשרים לומדים הוראה לכיתות ו' – יב.

נושאי המחקר וסיכום הממצאים:

א) הנושאים: )1) השפעת לימודי חינוך על תפיסת האזרחות והפעילויות הקשורות בה – רוב המועמדים להתכשרות להוראה ציינו כי תפיסת האזרחות שלהם התגבשה עוד קודם לכן; (2) מטרות הוראת המקצועות (מתימטיקה אנגלית, מדעים ולימודיי חברה); (3) הכשרה לאזרחות כאחת ממטרות המקצועות השונים (4) תפקיד המשתתפים כמורים בהכשרה לאזרחות .

ב) הכשרה לאזרחות היא חלק בסיסי בלימודי חברה (Anderson et al., 1997, Keels, 2009). אולם הידע והכישורים הנדרשים לאזרחות אינם מולדים; יש לפתחם (Altoff, 2008). למרות שיש המאמינים שרק התוכניות בלימודי חברה ומוריהם צריכים לעסוק בהכשרה לאזרחות, מחקר זה מגלה שמועמדים להוראה בתחומי דעת שונים מדגישים את ההכשרה לאזרחות ברמות שונות תוך שימוש בגישות שונות כחשובה בעיניהם.

ג) מורים דיסציפלינריים יכולים להרחיב את תפקידם גם לתחום של הצמחת התלמידים לשותפים פעילים בחברה דמוקרטית. מתכשרים להוראה בוגרי מדעים מדגישים סיוע לתלמידים לפתח אוריינות מדעית כדי לפתור בעיות ובכך להשפיע על החברה, תלמידי אנגלית ומתמטיקה מבקשים לעסוק באזרחות ע"י הוראת ערכים ותלמידי מדעי החברה ראו בכך את מוקד עיסוקם כמורים. העמדות שהביעו כל המתכשרים שבמחקר תומכות בראייה של האזרח כבעל אחריות אישית(Westheimer & Kahne, 2002) בדומה לדעות שהובעו במחקר שלעיל (Prior,1999).

ד) תשובות המשתתפים גם שיקפו ידע, צורך ומוטיבציה על פי הדגם של שימוש באסטרטגיה קוגניטיבית בלמידה. הרצון שלהם לסייע לאחרים ולתמוך בטובת הכלל שיקף את ההיבט Communitarianism, כלומר הדגשת אחריות הפרט לקהילייה והחשיבות החברתית של היחידה המשפחתית (Anderson et al., 1997). רצון זה אף תואם מחקרים אחרים שנעשו באוכלוסיות דומות (Boyle-Baise, 2003)..

ה) גם במחקרים שבהם השתתפו תלמידים עלתה בהדגשה העמדה של הצורך לעזור לאחרים כביטוי לאזרחות טובה ובנוסף – ציות לתקנות ולחוקים (Martin & Chiodo, 2007). במחקר נוסף עלו חובות האזרח: סיוע לזרים במצבי חירום, סיום לנצרכים, סיוע לחסר בית, הגנה על זכויות מיעוטים ומחאת נגד חוקים לא טובים (Conover & Searing, 2000). במחקר בינלאומי שנערך בשנים 2001 -2002 (Torney-Purta, 2001-2002) צוין השירות לקהילה כביטוי לאזרחות טובה, כשבארה"ב קיים השיעור הגבוה ביותר של השתתפות בארגונים התנדבותיים.

ו) בחינוך דמוקרטי ניתן לכלול (Parker, 2008) 1) העמקת ההבנה הדמוקרטית בלווי בידע על ערכים דמוקרטיים עם מחויבות לעבודה עם אחרים ו-(2) מעורבות פוליטית המתבטאת בפעולות בנושאים שונים. ניתן להשתמש בתחומי הדעת השונים כדי לתמוך בהכשרה לאזרחות, ולשלב זאת בהוראתם. נושאים דיסציפלינריים והכשרה לאזרחות יכולים לשמש ככלים לחקר ולפעולה בנושאים בעלי היקפים שונים.

ביבליוגרפיה

Altoff, P. (2008). Citizenship must not be the last of the three "C's", Social Education, 72(7), 379.
Anderson, C., et al., (1997). Divergent perspectives on citizenship education: A q-method study and survey of social studies teachers, American Educational Research Journal, 34(2), 333-364.
Boyle-Baise, M. (2003). Doing democracy in social studies methods, Theory and Research in Social Education, 31(1), 51-71.
Conover, P.J., & Searing, D.D. (2000). A political socialization perspective, in: L.M. McDonnell et al., (Eds), Rediscovering the democratic purposes of education, Lawrence: Uni. Press of Kansas, 91-126.
Doppen, F., et al., (2008). The state of K-12 social studies instruction in Ohio, Social Studies Research and Practice, 3(3).
Keels, O.M. (2009). In the beginning: Albert McKinley and the founding of the Social Studies, Social Studies, 100(1), 6-13.
Martin, L.A. (2005).Use of cognitive strategies by high school social studies students, Action in Teacher Education, 26(4), 63-73.
Martin, L.A. (2008). Elementary and secondary teacher education students' perspectives on citizenship, Action in Teacher Education, 30(3), 54-63.
Martin, L.A. & Chiodo, J.J. (2007). Good citizenship: What students in rural schools have to say about it? Theory and Research in Social Education, 35(1), 112-127.
Prior, W. (1999). What it means to be a "good citizen" in Australia: Perceptions of teachers, students and parents, Theory and Research in Social Education, 27(2), 215-248.
Torney-Purta, J. (2001-2002). What adolescents know about citizenship and democracy, Educational Leadership, 59(4), 1-8.
Westheimer, J., & Kahne, J. (2002). Educating the "good" citizen: The politics of school-based civic education programs, PP at the Annual meeting of the APSA, Boston.
Westheimer, J., & Kahne, J. (2004). What kind of citizen? The politics of educating for democracy, American Educational Research Journal, 41(2), 237-269.