ניורו-פדגוגיה – קווי מתאר ללמידה
יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני, ותמי קרן
מבחינת מדעי המוח למידה אינה מושג ערטילאי אלא מעשה שיש לו ביטוי פיזי בבשר (חלבונים), דם (חומרי מזון וחמצן) ונירו-טרנסמיטורים (מוליכים עצביים). למידה במוח דורשת ומתבטאת בשינויים פיזיים של חיזוק והחלשת קשרים בין תאי-מוח. לאופן בו מתרחשים שינויים אלא יש כללים מוגדרים ובניתם אורכת זמן. בניה על פי הכללים המתאימים למוח יכולה לגרום ללמידה יעילה ואפקטיבית יותר.
המוח בנוי ללמידה עצמאית, על פי כללים בסיסיים ברורים: חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן, בהקשרים שונים, ובשיתוף עם המערכת הרגשית והגופנית. למידה במוח פרושה בניה והרחבה של רשתות דרכים וחיבורים הקיימים במוח התלמיד ולכן מוח התלמיד אינו יוצר העתק של מוח המורה, אלא מרחיב, מקשר, מפתח ומתפתח מנקודות הנמצאות על המפה המנטאלית של התלמיד. תהליך הלמידה במוח אינו מסתמך על הימצאותו של מורה אלה נעזר בו, ותנאי הקבלה החשוב לשמירה בזיכרון – חזרות – יגרום לכל קלט חוזר – מילולי או לא מילולי (דוגמה אישית) לעצב את המוח ולהישמר בו - ובתנאי שחזר על עצמו מספר מספיק של פעמים.
ההכרח הביולוגי בחזרות, בהקשרים שונים, לאורך זמן, לצד משך הזמן המוגבל העומד לרשות המלמדים והלומדים, דורשים הגדרה מראש של מטרות הלמידה, ובחירה מושכלת על מה רוצים לחזור. אחריות וזכות גדולה זו מוטלת על המחנכים והמורים, ושיתוף פעולה נירו-פדגוגי, יכול לסייע במלאכה חשובה זו. ידע, והכרות של חוקי הלמידה במוח הביולוגי, יכולים להתוות את קווי המתאר ללמידה אפקטיבית ויעילה, ובינותם חייבים להישמר האוטונומיה, הידע והיצירתיות של המחנכים לבצע את אומנותם.
למתקשים להגיע למאמר המלא. ראו גם ב:
https://www.neurotreatil.com/
יום נעים
יעל עדיני
היי רוני,שלחתיי. ראי גם קישור בצד שמאל לקובץ שמופיע בפורטל.יום נעיםיעל
שלום מוריה,אנא צרפי המייל שלך ואשלח אליך.המייל שלי: badini1@zahav.net.ilיום נעים,יעל
יעל שלום אודה לך באם תוכלי לשלוח אלי את המאמר וכן אם אפשר יהיה לקבל במייל את מספר הטלפון שלך תודה
עדין לא כתבתי על הפרעות קשב. בכל מקרה, להבנה עמוקה יותר של התופעה צריך לטעמי להבין איך עובדת מערכת הגמול הפנימית במוח. ומה כתבתי על כך במאמר: נירופדגוגיה: לא על המוטיבציה (האינדוידואלית) לבדה: מנגנוני למידה גמול ומוטיבציה במוח ובכיתה . אם יש לך שאלות ספציפיות את מוזמנת לשאול. אם תרצי במאמר רחב יותר ומפורט יותר על מערכת הגמול המוחית כתבי באתר כתובת דואר אלקטרונית ואשלח לך את המאמר הנ"ל בגירסתו הרחבה יותר. יום נעיםיעל
שלום חנה, כיתבי באתר את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ואשלח לך את המאמר המלא. תודה על השאלה, אשיב בהקדם.
התמחיתי בעבודה עם תלמידים בעלי לקויות קשב ולמידה, אני מרכזת את הנושא בביה"ס בו אני עובדת, הנושא יותר ממעניין אותי, מה גם שהוא חשוב ומעשי להוראה. אודה לך אם תשלחי את מאמריך העוסקים בנושא זה. תודה מראש, חנה גרידינגר
שלום ענתתודה על תגובתך. אני חוקרת מוח שעוסקת בתהליכי למידה והבנה ברשתות נוירונים – ובאוכלוסיות שונות . את המאמרים בנירופדגוגיה אני נוהגת לפרסם בפורטל מס"ע כדי לאפשר גישה נוחה וחינמית לציבור בכלל ולמורים בפרט. אם כך, המאמר פורסם בפורטל מס"ע, ושנת חיבורו כתובה בפורטל. ערב נעיםיעל
ליעל השלוםהמאמר עזר לי להבין וללמוד על תהליכים בהוראה הקשורים למוח. תודה על מנת לכתוב אותו בעבודה אשמח לדעת היכן רשומים פרטי המאמר כגון: שנה, היכן פורסם האם הודפס על ידי הוצאה כלשהי או האם הודפס במכון מופתתודה רבה
שלום ענת,המאמר מצורף באתר כקובץ וורד – מצד שמאל. בכל מקרה, אם את לא מצליחה להורידו – כיתבי כתובת דואר אלקטרוני ואוכל לשלוח לך קובץבברכהיעל
אשמח לקבל את המאמר לצרכי עבודה על המוח ולמידהתודה מראשענת
תודה על התגובה המכוונת שלך. הוראה בכיתה אכן מורכבת ומאתגרת. כמובן שאין קסמים ובדיאלוג כזה חקר המוח יכול רק להצביע על נקודות חיוניות המוסכמות גם על המורים שחשוב לתת עליהן את הדעת ולדון בהן בצורה מסודרת . את השלב הראשון עשית בעצם שאילת השאלות הנ"ל. וכיוון שהוגדרו הבעיות כך צריך לטעמי דיון מסודר בהן ומודעות לצורך בהן. ראוי להדגיש שבמילה "חזרות" לא התכוונתי דווקא לשינון. אשמח אם כתוצאה מקריאת מאמר זה יכנסו מורים לכיתה ויחשבו (מראש )– מה המסרים העיקריים שאני רוצה להעביר לתלמידי? כמה פעמים אני אחזור עליהם בשעור זה? איך אני דואג/ת לכך שאמשיך ואחזור על נושאים אלה בשילוב עם נושאים אחרים אותם אני מתכנן ללמד השנה? באיזה תדירות כדאי ומוצלח לחזור על הנושא לאורך השנה או השנים ? (ראה במאמרנו את הדוגמה המתייחסת לפרשת השבוע והמסרים שלה). בנוסף, הגדרת הפרמטרים החיוניים ללמידה אין פרושה אחידות, אלה להפך: מספר החזרות הוא משתנה חיוני, וכמשתנה יש להתאימו בדיוק כפי שהגדרת: יש להתאימו לתלמיד, ליכולתו, לשלב בו הוא נמצא בלמידה וכו. אם כי לדוגמה, מחקרים במעבדה מראים שבשלבים הראשוניים של הלמידה עודף חזרות מקלקל את היכולת לבצע את המטלה הנדרשת, ויש צורך בשנת לילה כדי שהמערכת תתאושש מ"קלקול" זה. אולי זו הסיבה שחלק מהילדים מגלים "הפרעת קשב" ואינם יכולים לחזור שוב ושוב על אותה מטלה – בשלבים הראשונים של הלמידה? כמורה אתה נמצא ב"מעבדה " שלך יום יום. אילו הצלחנו לייצר מצב בו מורים מנסים ובוחנים שאלה בסיסית בנוגע לבחינת הפרמטרים: חזרות והפסקות בינהן – בהתאם להבחנות שעשית בתגובתך, זה היה יכול להיות מעניין ומועיל. עוד דוגמה: מה יעיל יותר: פתירת 100 תרגילים ביום או שמא פתירת שני תרגילים ביום – כל יום? או אולי פתירת שלושה תרגילים ביום שלוש פעמים בשבוע? (ניתן להחליף "פתירת תרגילים" ב"אמון קריאה במשך X דקות( . האם יש על כך קונסנזוס? האם יש על כך חשיבה מסודרת? – במעבדה, כשחוקרים למידה – זהו סוג שאלות שניתן לכמת אותן. האם כך הדבר גם בכיתה? התגובה מתארכת ולכן בקשר למפה המנטאלית – אכתוב יותר בהמשך. רק בקצרה: המחשות חזותיות יכולות סיכוי להתחלה ממקום מתאים על המפה המנטאלית של כלל התלמידים (תפוח חתוך לרבעים, או – ראה הרצאות בוידאו מאת נירה חטיבה). ותגובות של השומעים יכולות לספק רמז למורה הערני לאיזה כיוון הלכו מחשבות התלמיד (ראה מאמר ברשת של רוני קרסנטי ואברהם הרכבי ). יום נעים ותודה על התגובה שלך. יעל
ציינתם ש"חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן , בהקשרים שונים" חשובה לגביהם "בדיקת פרמטרים עקרוניים אלה וכימותם בסביבת למידה חינוכית הם עניין למחקר נירו-פדגוגי עכשווי". יחד-עם-זאת ציינתם ש"כדי ללמד יש למצוא מקום שנמצא על המפה המנטאלית של הלומד, ולהתקדם בצעדים שאינם גדולים מדי או מהירים מדי לתלמיד. רשת זו מתפתחת על פי חוקי למידה מוגדרים – ומהתנסות, היינו, בהתאם לגרויים להם נחשף האדם בימי חייו, והיא שונה מאדם לאדם" א. כיצד ניתן לנסח חוקי למידה מוגדרים אם כל לומד מצוי במצב שונה מהלומדים האחרים, הן מבחינת יכולת הקליטה הראשונית שלו (כאלו שנזקקים לפחות שינון מאחרים)?והן מבחינת השונות הייחודית לכל אחד בהתפתחותו. חוקיות כזו עלולה לעודד הסתכלות אחידה שעלולה לסרס את ההתפתחות השונה. במילים אחרות, מה הטעם לטעון לחוקיות, המניחה קביעות, אם היא מותנת בהתנסות שמשנה את הקביעות לכאורה שחוקים מייצגים?ב. כיצד ניתן לחקור את הפרמטרים הללו, שהרי המפה של כל לומד שונה והוא מצוי במקום אחר, שמשתנה כל הזמן, בגלל ההיסטוריה האישית שלו בתחומים ובנושאים שונים. מדובר בפרמטרים שכולנו נזקקים להם, אך כל אחד זקוק להם במינונים שונים בהתאם למפה האישית שלו?אפילו לגבי אותו אדם לא ניתן להכליל את אותם פרמטרים באופן אחיד לגבי הנושאים השונים שאותם הוא לומד, כיוון שהוא מצוי בהם במקומות שונים מבחינת הצורך ב"חזרות", "מרווחי זמן" "הקשרים". כך למשל, בתחום שאני מומחה בו אני זקוק לפחות חזרות של חומר חדש בהשוואה לחומר חדש שאין לי מושג לגביו.במילים אחרות, מדובר כאן ביחס מורכב בין משתנים רבים התלויים אלו באלו באופן תדיר ומושפעים הדדית, השונים מאדם לאדם ןאצל אותו אדם בתחומים שונים.האם ניתן לחקור תהליכים כאלו ולהציע אמות מידה "מדעיות"? האם אמות מידה כאלו לא יעשו עוול למי שזקוק ליותר מהנורמה, ועוול למי שלא זקוק למידה הנורמטיבית? למי שזקוק להם יותר בנושא מסוים ופחות בנושא אחר?
המאמר מעניין,אשמח לקבל את המאמר.תודה-אילנה ilanamaor@012.net.il
שלום אילנה, תודה על התגובה. אנא צרפי בגוף ההודעה את כתובתך האלקטרונית, כך אוכל לשלוח אליך את המאמר. יום נעים, יעל
המאמר מעניין,אשמח לקבל את המאמר.תודה-אילנה
שלום שרונה, כתבי באתר את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ואוכל לשלוח אליך את המאמר. יום נעים, יעל
הנושא מרתק! אבקש אם ניתן לקבל עותק של המאמר. תודה רבה.
המעונינים במאמר המקורי מוזמנים להגיב ולכתוב במפורש את כתובתם האלקטרונית