נוכחות מנהיגותית: פיתוח מבנה ובחינת השלכותיו על תוצאות בית ספר – עבודת דוקטורט

ברגר, ה. (2015). נוכחות מנהיגותית – פיתוח מבנה ובחינת השלכותיו על תוצאות בית ספר. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, חיפה.

בעבודה זו אני מפתחת מבנה (construct) לנוכחות מנהיגותית בארגונים תוך ביסוס אמפירי של תוקף המבנה ותוקף הניבוי של מדד לתיאוריה זו. נוכחות מנהיגותית מוגדרת כסגנון מנהיגות המדגיש את ההיבטים הגופניים של המנהיג ואת היכולת שלו להגביר נוכחות זו על ידי כך שהוא כולל בה לא רק את נוכחותו שלו, אלא גם את נוכחותם של מונהגיו ואת רשת התמיכה שהם וגורמים חוץ ארגוניים מספקים לו.

חוקרי מנהיגות התמקדו עד היום בעיקר במנהיגים מעצבים או כריזמטיים, המתאפיינים ביכולת השראה ושימוש באידיאלים, ובייחוס יכולות יוצאות דופן כלפיהם מצד המונהגים (Van Knippenberg & Sitkin, 2013). לצד זה, מחקרים שונים (למשל Waldman et al., 1998), תיאוריות על גופניות במנהיגות (למשל & Lord Shondrick, 2011), ודוגמאות היסטוריות ובנות זמננו, כגון מנהיגותו של מהטמה גנדהי (Merriam, 1975) ואחרים (Ng, 2011), מצביעים על כך שגם לנוכחות מנהיג, ובייחוד לממד הפיזי שלה, תפקיד חשוב. למרות חשיבותו של ממד זה הוא נעדר מתיאוריות מובילות במנהיגות.

המסגרת התיאורטית שבה השתמשתי לדיון במושג "נוכחות מנהיגותית" כללה אינטגרציה של רעיונות ממספר מקורות: משנתו של מהטמה גנדהי, כתבים על ההתנגדות הלא אלימה בהקשר הפוליטי, בהקשר של משא ומתן ופתרון קונפליקטים ובהקשר הפסיכולוגי והחינוכי, וכן ספרות מנהיגות שעוסקת בסוגיות של קרבה ושל גופניות. באמצעות דיון זה גיבשתי מושג שכולל חמישה ממדים: נוכחות פיזית, נוכחות בלתי מילולית, נוכחות ברשת של קשרים, נוכחות מווסתת קונפליקטים ונוכחות מתמשכת. לממדים אלה נוסחו פריטי שאלון מתאימים.

תהליך תיקוף המבנה של השאלון כלל ניתוח גורמים מאשש ותוקף מתכנס ומבחין עבור שלוש גרסאות שונות של שאלון נוכחות שמשקפות התפתחות תיאורטית שגובתה גם בממצאים אמפיריים. נתונים נאספו מ-2451 מורים ב-263 בתי ספר מכל רחבי הארץ, מתוכם 135 בתי ספר יסודיים ממלכתיים, 43 בתי ספר יסודי ממלכתי-דתי, 44 חטיבות ביניים ממלכתיות ו-41 בתי ספר יסודיים מהמגזר הערבי. הממצאים בנוגע לתוקף המבנה של המושג הצביעו על מדדי התאמה טובים לכל שלוש הגרסאות. כמו כן מדד הנוכחות נמצא מובחן באופן מובהק מהמדדים של מנהיגות הוראתית ומנהיגות מעצבת, שגם הם נמדדו במחקר זה.

תוקף הניבוי של השאלון נמדד באמצעות בחינת קשרים ישירים בין נוכחות מנהיגותית לבין תוצאות בית ספריות שונות. נמצא שנוכחות מנבאת הישגי תלמידים, התנהגויות חיוביות של תלמידים, אקלים של תמיכה ואקלים של יציבות וביטחון וכן התנהגויות של נוכחות מורית (כגון השגחה, קרבה, תמיכה ואכפתיות)– כל אלה מעבר למה שמנובא באמצעות מנהיגות מעצבת ומנהיגות הוראתית. ממצאים אלה מרחיבים את הדיון על סגנונות מנהיגות אפקטיביים, והם מראים שלנוכחות פיזית יש משקל מיוחד ביכולת של מנהיגים להשפיע על הארגונים שהם מובילים, זאת בניגוד לדגש שניתן בספרות של העשורים האחרונים דווקא לקשר הרגשי שיוצרים מנהיגים עם מונהגיהם (Van Knippenberg & Sitkin, 2013). ממצאים אלה גם מחזקים את הביקורת על הטענה שלפיה רק מנהיגים בעלי יכולות יוצאות דופן מובילים ארגונים לתוצאות יוצאות דופן (Van Knippenberg & Sitkin, 2013) והם תורמים לחיזוק הטענה בדבר חשיבותם של האספקטים הגופניים במנהיגות (Ladkin & Taylor, 2014).

במחקר זה לא מצאתי תמיכה להשערות שנוכחות מנבאת היעדרויות מורים והתנהגויות של אלימות ובריונות, וכן לא נמצאה תמיכה לכך שנוכחות משפיעה באמצעות הגברת מחויבותם הרגשית של המורים או באמצעות עידוד אקלים של תמיכה ושל יציבות וביטחון. מאחר שמחקר זה הוא מחקר חלוץ, הרי שישנה קרקע רחבה למחקרי המשך, החל ממתן תוקף נוסף למדד וכלה בהבנת תהליך הנוכחות המנהיגותית והתנאים שמשפיעים עליה.

נוסף על התרומה התיאורטית של המושג "נוכחות מנהיגותית", יש לו גם תרומות מעשיות. למשל, ממצאי המחקר יכולים לסייע למנהלים להגביר נוכחות ללא תלות בתכונות יוצאות דופן או מעוררות השראה, כאשר ההתבססות על הגוף ועל מחוות הגוף מפחיתה את הצורך של המנהל להפגין יכולות רטוריות גבוהות מחד ומאפשרת לו להימנע מעודף מלל, מאידך. כמו כן, מערכת החינוך בארץ ובעולם חווה בשנים האחרונות משבר מתמשך שמכונה לעתים "קריסה" או "שחיקה" בסמכותם של מנהלי בתי הספר. "נוכחות מנהיגותית" מציעה דרך לבסס סמכות חדשה, סמכות חינוכית-ערכית המתאימה לחברה חופשית ופלורליסטית (עומר, 2008).

ביבליוגרפיה

עומר, ח. (2008).הסמכות החדשה. מודן הוצאה לאור.

Ladkin, D., & Taylor, S. (2014). The physicality of leadership: Gesture, entanglement, taboo, possibilities. Emerald Group Publishing.

Lord, R. G., & Shondrick, S. J. (2011). Leadership and knowledge: Symbolic, connectionist, and embodied perspectives. The Leadership Quarterly, 22(1), 207-222.

Merriam, A. H. (1975). Symbolic action in india: Gandhi's nonverbal persuasion. Quarterly Journal of Speech, 61(3), 290-306.

Ng, L. C. (2011). Best management practices. Journal of Management Development, 30(1), 93-105.

Van Knippenberg, D., & Sitkin, S. B. (2013). A critical assessment of Charismatic— Transformational leadership research: Back to the drawing board? The Academy of Management Annals, 7(1), 1-60.

Waldman, D. A., Lituchy, T., Gopalakrishnan, M., Laframboise, K., Galperin, B., & Kaltsounakis, Z. (1998). A qualitative analysis of leadership and quality improvement. The Leadership Quarterly, 9(2), 177-201.

לעבודת הדוקטורט באתר מרכז המידע הבין-מכללתי