משובים כתובים של חונכים

מאת: Roger Lock

Lock, R., Soares, A., & Foster, J. (2009). Mentors' written appraisals: The impact of different mentoring regimes on the content of written appraisals and the match with pre-service teachers' perceptions of content, Journal of Education for Teaching, 35(2), 133-143.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע - בבריטניה צפייה במורים מאפיינת את כל שלבי הנתיבה המקצועית: ההכשרה, הקליטה ועיקר תקופת ההוראה. מטרות התצפיות, המשוב והדיון המתלווים אליהן משתנות: תמיכה בהתפתחות הצופה או הנצפה, איסוף עדויות כחלק מראיון קבלה או קידום ובקרת איכות. משוב למורים על הוראתם בכיתה נתפס כבעל חשיבות רבה בהתפתחותם. רוב המשובים הניתנים בעקבות שיעורים נעשים בעל פה, אך יש גם חשיבות למשובים כתובים. בעוד משוב בעל פה עובר ועשוי להישכח ברובו משוב כתוב עשוי לשרת הערכה מעצבת ולהוות בסיס ונקודת מוצא לדיונים. אף שמשוב הניתן בעל פה דורג גבוה יותר בחשיבותו ממשוב כתוב ע"י מתכשרים להוראה בלימודי מדעים (Levinson, Frost & Amos, 2006) הערך של האחרון עולה כשהוא מלווה בדברים בעל פה.

על המחקר - המחקר הנוכחי מציג ניתוח של משובים שניתנו ל-15 מתכשרים בראשית ההכשרה שעבדו, כל אחד, עם שני חונכים שקיבלו הכשרה לתפקיד. חונך אחד - חונך גנרי (GM) שעיקר הכשרתו הייתה בנושאים כלליים ובדרכי כתיבת משוב בעקבות תצפית, וחונך נוסף - חונך פדגוגי (PM) שקיבל השתלמות מקבילה שהתייחסה לכתיבת משובים ודרשה להתמקד בהערות על ידע תוכן ופדגוגיה תלוית-תחומי דעת. המתכשרים קיבלו שני משובים כתובים כל שבוע, אחד מכל חונך.

ניתוח התוכן של המשובים נעשה על פי שלוש קטגוריות שנבנו במחקר קודם של הכותבים (Soares & Lock, 2007): א) פדגוגיה תלוית-תחום דעת – פרטים ייחודיים שהתייחסו לידע תוכן ולפדגוגיה שנלוותה אליהם , ב) ניהול כיתה – התייחסות לנושאים של שליטה ומשמעת, ג) נושאים גנריים – התייחסות לפדגוגיה כללית ללא קשר לתוכן הנלמד.

מה נמצא במחקר?

א) אורך המשובים – בממוצע (של יחידות הניתוח בכל משוב) משובי החונכים הגנריים (62.67) היו ארוכים יותר אך לא בהבדל מובהק מאלה של החונכים הפדגוגיים (50.87), כנראה בגלל שהם יכלו להתייחס במשוב לכל האירועים בשיעור ולא הוגבלו ע"י החוקרים.

ב) פדגוגיה תלוית תוכן – המשובים הכתובים של החונכים הפדגוגיים כללו בממוצע פי 4 יותר יחידות ניתוח שכללו התייחסויות לפדגוגיה תלוית-תוכן, כתוצאה מכך שהם הונחו והוגבלו להתייחס לתחומים אלה. הם עשו זאת 10 שבועות אחרי תום ההכשרה בהצלחה מוכחת.

ג) ניהול כיתה – החונכים הגנריים כתבו באופן מובהק יותר הערות על ניהול כיתה. חלק מהחונכים הפדגוגיים כללו הערות מתחום מזה משום שרוב בתי הספר שבמחקר היו בתי ספר מאתגרים וגם אולי משום שזהו היבט חשוב בהתפתחות מקצועית של מתכשר ומורה.

ד) נושאים גנריים –החונכים הכלליים הקדישו בממוצע מחצית מהמשוב הכתוב לנושאים גנריים בהשוואה לחונכים הפדגוגיים שהקדישו לכך כשליש מהמשוב. ההבדל נמצא מובהק. באופן גס ניתן למצוא במשובי החונכים הגנריים שוויון בהיקף ההערות על ניהול כיתה ועל שאר הנושאים, אך מיעוט בנושאי תוכן. החונכים הפדגוגיים התמקדו לרוב בנושאים תוכניים ופדגוגיים ובמיעוט בשאר.

ה) התאמה בין תפיסות המתכשרים לבין המציאות – תפיסות המתכשרים את תוכן המשובים הכתובים תאמה את ממצאי הניתוח הנ"ל.

השתמעויותהכשרת החונכים: (1) בדגם של חונך אחד למתמחה יש להכשיר את החונכים לאזן בין קטגוריות הידע השונות במשוב הכתוב, (2) כדאי להציע לחונכים פעילויות של ניתוח תוכן של משובים, ו/או תצפיות ודיונים משותפים סביב שיעור אחד עם המדריכים הפדגוגיים, (3) שימוש בכלי מובנה לתצפית ולמשוב הכולל ככותרות את סוגי הידע השונים; ראוי לבדוק אם מתן מסגרת לכתיבת משוב אכן מובילה למשוב מאוזן, (4) דגם של שני חונכים העובדים עם מתכשר במשותף עשוי ליצור משובים מאוזנים בהיבט של סוגי הידע המדוברים, תוך הדגשת המגבלה של הנטייה להתמקד בנושאי ניהול כיתה, (5) הכשרת המתכשרים: מתכשרים צריכים להיות מודעים לקטגוריות הידע השונות, לחפש איזון של הערות במיוחד לקראת סיום ההכשרה וההתנסות המעשית. רצוי לעודד אותם להזמין חונכים לכתוב להם על ידע תוכן וידע תוכן פדגוגי בנוסף לניהול כיתה. ניתן לראות בכך העצמה של המתכשרים תוך נטילת אחריות על התפתחותם המקצועית.

יש מקום להניח שאף במחקר זה ההתייחסות היא למתכשרים הנושא רלוונטי גם לאחרים ובהם לחונכים העוסקים בקליטת מורים מתחילים ואף בשלבים אחרים של ההתפתחות המקצועית.

ביבליוגרפיה

Levinson, R., Frost, J., & Amos, R. (2006). How do weekly mentor sessions and written lesson feedback support science beginning teachers in explaining complex science concepts?
Soares, A., & Lock, R. (2007). Pre-service science teachers' perceptions of written lesson appraisals: The impact of styles of mentoring, European Journal of Teacher Education, 30 (1), 75-90.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

Levinson, R., Frost, J., & Amos, R. (2006). How do weekly mentor sessions and written lesson feedback support science beginning teachers in explaining complex science concepts? Soares, A., & Lock, R. (2007). Pre-service science teachers’ perceptions of written lesson appraisals: The impact of styles of mentoring, European Journal of Teacher Education, 30 (1), 75-90.

yyya