מרכיב העניין בטקסטים עיוניים: מה מושך את הקוראים – ולאן?

מקור: הלכה למעשה,  מס' 13, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, משרד החינוך והתרבות.

לעניין השפעה רבה על משתנים חשובים רבים בלמידה. המאמר סוקר את המחקר בנושא העניין ומתמקד בעניין בטקסטים עיוניים. מוצגים ממצאי המחקר הרלוונטי. תשומת לב מיוחדת הוקצתה לתרומתו של קול הטקסט לעניין. אפשר לומר על טקסטים הנכתבים "בגובה העיניים" שיש להם קול.

כתיבה "בגובה העיניים" היא כתיבה בסגנון ידידותי ושיחתי. סגנון זה הפך באחרונה חביב על כותבי ספרי לימוד לאוכלוסיות מגוונות של תלמידים.

המאמר מציג מחקר חדש שבחן את השפעת סגנון הכתיבה "בגובה העיניים" על הלמידה, העניין, אסטרטגיות הקריאה, העדפות הקריאה ומשך הקריאה.

מה עושה טקסט למעניין?

חוקרים עשו ניסיונות שונים לזהות מהם הגורמים היוצרים עניין. הגורמים שצוינו במחקרים השונים התאפיינו בכך שיש בהם יציאה מן השגרתי והרגיל: הפתעה, חידוש, אלימות, כמויות גדולות של כסף, מעברים חדים בין ניגודים, קונפליקטים, דילמות, פעילויות אינטנסיביות מלאות חיים, רגשות עזים וכן הלאה. סוג אחר של גורמים שצוינו קשור יותר אל הקורא: מצד אחד התייחסויות אל הקורא, דברים שהקורא יכול לראותם כקרובים לעולמו, כנוגעים לו באופן אישי; מצד שני, טקסט המאפשר לקורא לבנות משמעות, להבין אותו.

ראוי להזכיר שוב שכל הופעה של עניין היא תוצאה של תהליך אינטראקטיבי, ומה שקובע את מידת העניין איננו לעולם הפוטנציאל הטמון בטקסט לבדו, אלא האינטראקציה בינו לבין הקורא. ולא רק העניין האישי קובע את מידת העניין שהקורא ימצא בטקסט, אלא גם גורם חשוב נוסף: הידע הקודם. אם מדובר באלמנטים "מעניינים", במובן של אלמנטים בלתי רגילים ומפתיעים, השאלה היא, כמובן, למה רגיל הקורא ומהו ניסיונו הקודם; אם מדובר באלמנטים "מעניינים" במשמעות של האפשרות לבנות הבנה מן הטקסט, בוודאי שהידע הקודם משפיע על כך. יוצא שקורא אחד ימצא עצמו מופתע מאלמנט מסוים בטקסט, וקורא אחר, שניסיונו שונה, אולי ימצא אותו צפוי למדי; מי שמכיר מניסיונו - אם כקורא ואם בחייו האישיים - אירועים מרגשים, ייתכן שאירועים כאלה בטקסט ייראו לו חיוורים ומשעממים; ומי שהידע הקודם שלו רב יותר - עשוי להבין את הנאמר בטקסט טוב יותר ולכן למצוא בו עניין רב יותר.

הממצאים מראים שסגנון הכתיבה "בגובה העיניים" הגביר את ההתעניינות בטקסט, אפשר קריאה שוטפת יותר והיה עדיף על רוב התלמידים. המאמר כולל גם כמה מסקנות לגבי בכלי המחקר המועדפים לאיסוף נתוני עניין מצביים, לעומת אישיים.

גם אם כשעוסקים בעניין מדובר תמיד ברגש של משיכה לדבר המעניין, אין זו תמיד בדיוק אותה משיכה. יכולים להיות הבדלים בעצמת הרגש וביציבות הרגש. נראה שעניין "אמוציונלי" הוא בדרך כלל רגש חזק יותר של משיכה בהשוואה ל"קוגניטיבי", ושעניין "אישי" חזק מעניין "סביבתי" ומעניין "מבוסס-טקסט". נמצא שהעניין האישי השפיע על למידת הרעיונות המרכזיים של הטקסט יותר מאשר העניין-המבוסס-טקסט, וכן נמצא שנבדקים שענו בשלילה כשנשאלו אם הטקסט שקראו מעניין, טענו שאותו טקסט עצמו אכן מעניין רק כשהוצג בפניהם עוד טקסט להשוואה (שרון, 1995). אפשר לראות שהנבדקים התייחסו לעניין האישי, כאשר הוצג בפניהם טקסט אחד בלבד, ורק כאשר הוצגו בפניהם שני טקסטים להשוואה, הופנתה תשומת לבם אל תכונות הטקסט, ורק אז התייחסו לעניין המבוסס-טקסט. מכאן נובעת מסקנה באשר לדרך לאיסוף נתונים על עניין סביבתי: כאשר אנחנו מעוניינים לדעת אם אובייקט כלשהו מעניין, עלינו להציג בפני הנבדקים שני אובייקטים לפחות לצורך השוואה, שאם לא כן, הנתונים שנאסוף יהיו נתוני העניין האישי של הנבדקים, ולא נתוני העניין הסביבתי או העניין-המבוסס-טקסט. הבדל נוסף בין העניין האישי לעניין-המבוסס-טקסט נוגע ליציבות הרגש: העניין האישי נמשך לאורך זמן, ולעומתו העניין-המבוסס-טקסט כבה עם תום העיסוק בטקסט המעניין.