מפגש מורה-הורה: תרומת התערבות לשיפור מיומנויות מורים

בתוך: ר' לידור, ב' פרסקו, מ' זילברשטיין, מ' בן-פרץ (עורכים). צמתים במחקר חינוכי - שיקולי דעת של חוקרים (עמ' 323-355) תל אביב: מכון מופ"ת
הפרק מבוסס על מחקרם של גולדנברג וחלאבי, שפורסם בכתה העת דפים (2003; 36, 113-96)

רקע תיאורטי

מרבית תוכניות הכשרה במכללות להכשרת מורים אינן כוללות כישורים של מתן משוב להורים או אפילו נוכחות חובה בימה הורים כחלק מההכשרה בעבודה המעשית. עבור מרבית ההורים יום ההורים מזמן את המפגש היחיד עם מחנך הכתה, עם המורים המקצועיים ועם צוות בית הספר.

ימי הורים שהם חלק ממערך מסודר של תקשורת הורים-מורים, עשויים לתרום לביסוס יחסים טובים בין מורים להורים (פרידמן, 1998)
יום ההורים תורם גם לשיפור תפקוד התלמיד בבית הספר, משום שבמסגרת יום ההורים התלמיד מקבל (באמצעות הוריו) משוב מן המורה על תפקודו.

חוקרים שבדקו השפעת משוב על תפקוד תלמידים בבית הספר מצאו כי משוב משפיע על רמת ההשקעה, על רמת ההתעניינות ועל טיב הביצוע של תלמידים לעומת מצבים שבהם לא ניתן משוב (גלבר, 1996; ציפורי, 1993; Butler, 1987)
המשוב ביום ההורים מבוסס בעיקר על הערכת המורה את תפקוד התלמיד בממדים שונים. תהליך הערכה נפגע במקרים רבים בסדרה של טעויות (הטיות) נפוצות. (סוכר, 1993) הידועות שבהן הן:

• אפקט ההילה
• תפיסה סטריאוטיפית
• השפעת רושם ראשון ואחרון
• הנטייה למרכז (הבחנה בין מוערכים)
• אפקט החנינה (נטייה להקל או להחמיר בחנינה)
• טעות הייחוס הבסיסית – נטייה לייחס סיבות פנימיות להתנהגות הזולת (Kelley, 1973)
• לחץ קבוצתי – בישיבות מורים לפני יום הורים (תופעה זו חמורה יותר אצל מורים שאינם בטוחים בהערכתם)

על מורים לתת דעתם על ההטיות בהערכה בבואם להעריך את תפקודם של תלמידים בבית הספר ובבואם לתת משוב על תפקוד זה להוריהם. יש צורך לשקול ולתכנן את המשוב מראש. המורה צריך לגלות גמישות, להקשיב למסרים ולהמשיך בתהליך מתן המשוב תוך התחשבות במסרים אלו.

פיתוח סדנה לשיפור מיומנויות מתן משוב, והערכת יעילותו

לאור הצורך בפיתוח תכניות הכשרה למורים בתחום התקשורת עם הורים בכלל ובמתן משוב להורים על תפקוד התלמיד בפרט, הוחלט להתמקד בפיתוח תכנית הכשרה למתן משוב (סדנה) ובמעקב אחר יעילותה בפיתוח מיומנות מתן משוב בקרב מורים.

מטרות הסדנה הן:

1. להכשיר את המורה למתן משוב באופן בונה.
2. לחזק את תחושת המומחיות והמסוגלות העצמית של המורה בנושא.
3. לחזק את יכולת המורה לעמוד בפני לחצים וביקורת של הורים.

הושם דגש על 3 מיומנויות למתן משוב:

• מתן משוב חופשי מהטיות הערכה.
• תקשורת דו סטרית
• התמודדות עם מצבים לא צפויים שעשויים להתפתח בעת מתן משוב.

את הסדנה בנו שתי חוקרות בשיתוף 40 סטודנטיות משנה ד', הלומדות במכללת "תלפיות". לוקטו חומרים רלוונטיים מתוך סמינריון מחקרי בנושא "משוב בבית הספר" והותאמו לצרכי הסדנה. הסדנה נמשכה כחמש שעות.

מערך המחקר

שלב הכרחי בתהליך בניית הסדנה היה הערכת יעילותה, המחייב פעולה מחקרית למדידת תועלתה לאוכלוסיית המטרה, הכוללת הן את המורים בתחילת דרכם שעוברים את הסדנה והן את ההורים הנפגשים עם המורים לקבלת משוב על ילדיהם.
מערך המחקר שילב בדיקה אובייקטיבית של השפעת הסדנה על המשתתפים ובדיקה סובייקטיבית של מידת שביעות הרצון ממנה.

הועלו 3 שיטות שונות לביצוע מחקר ההערכה, כאשר לכל שיטה יתרונות וחסרונות:

א. שאלוני חוות דעת ומשוב עצמי
ב. מחקר השוואתי
ג. מחקר "לפני"-"אחרי"- שיטה בעלת יתרונות של אובייקטיביות מדידה וחוסר ההסתמכות על דיווח עצמי. בנוסף אין הנחת יסוד של שיוויון בין הקבוצות, מכיוון שהמדידה מתבצעת בקרב אותם נבדקים עצמם. שיטת מחקר זו עם קבוצות ניסוי ובקרה נראתה המתאימה ביותר' מספר המורים לא היה גדול, החלוקה לקבוצות לא היתה אקראית והיה בסיס להאמין  כי הנבדקים ישתפו פעולה בשתי מדידות הזמן. עם זאת הוחלט גם כן להעביר שאלוני משוב למשתתפי הסדנה מיד בתומה (שיטה ראשונה)

בערב ההורים הראשון בבית הספר נמדדה רמת התקשורת מורה-הורה לכל הסגל המורים בזמן א', מדידת "לפני". לאחר תקופת זמן, התקיימה הסדנה לשיפור מיומנויות התקשורת לחלק מן המורים, ללא קשר למדידה שנערכה. ערב ההורים השני שימש כזמן ב', לצורך מדידת "אחרי" ונמדדה שוב רמת התקשורת מורה-הורה לכל סגל המורים. נערכה השוואה בין מדידת זמן א' ומדידת זמן ב' לשתי הקבוצות: המשתתפים בסדנה והלא-משתתפים בה.

שיטת המחקר

אוכלוסייה

א. 26 מורים המלמדים בבית ספר תיכון עיוני במרכז הארץ. קבוצת הניסוי כללה 18 מורים שהשתתפו בסדנה לשיפור מיומנויות במתן משוב. 10 מהם השתתפו ביום ההורים. קבוצת הביקורת כללה 8 מורים שלא השתתפו בסדנה, אולם השתתפו ביום ההורים.
ב. 218 הורים אשר השיבו על שאלוני המחקר. 72 השיבו על השאלון ביום ההורים הראשון ו-146 הורים השיבו ביום ההורים השני.

משתנים והשערות

המשתנים התלויים מתייחסים לשיפור מיומנויות התקשורת מורה-הורה:

א. אופן מתן המשוב
ההשערה היתה כי מורים שהשתתפו בסדנה יקבלו ציונים גבוהים יותר במדדים שבודקים מיומנויות מתן המשוב, בהשוואה למורים שלא השתתפו בסדנה.

ב. מידת הביטחון של המורה ביכולתו לתת משוב
ההשערה היתה שמידת הביטחון של המורה ביכולתו לתת משוב תעלה בעקבות הדנה וכן שמידת הביטחון של מורים שהשתתפו בסדנה תהיה גבוהה יותר בממוצע ממידת הביטחון של מורים שלא השתתפו בה.

ג. מידת שביעות הרצון של ההורים מאופן מתן המשוב על ידי המורה
ההשערה היתה שהורים שקיבלו משוב ממורים שהשתתפו בסדנה יגלו רמות גבוהות יותר של שביעות רצון בהשוואה להורים שקיבלו משוב ממורים שלא השתתפו בסדנה.

כלים להערכת תרומת הסדנה

שאלונים

במחקר נעשה שימוש בשלושה שאלונים שחוברו במיוחד עבור המחקר:

1. שאלון משוב למורה על הסדנה (הועבר ל-18 המורים שהשתתפו בסדנה); נועד לבדוק את מידת שביעות הרצון של המשתתפים מן הסדנה (ולא את יעילותה)
2. שאלון למורה לבחינת היבטים שונים הנוגעים למתן משוב ביום הורים (משתנים א' ו-ב'); בניתוח הגורמים התקבלו 6 גורמים שונים: אסיפת ההורים, הקשר עם התלמידים, עימות עם הורים, עלויות (הכנות) ותועלות, תחושות בהקשר של עלויות (עד כמה המורה מרגיש מוכן לקראת יום ההורים), ציפיות וחששות
3. שאלון להורה לצורך הערכת המשוב שקיבל ביום ההורים (משתנה ג'); ניתוח הגומרים העלה 2 גורמים: מבני – מיומנויות התקשורת של המורה בשיח עם ההורה, תכני – מידת ההכרה של המורה את התלמיד

תצפית
במהלך השיחות בין המורה להורים ישבו מעריכות בתוך הכיתה וערכו תצפיות. המעריכות לא ידעו מי מהמורים שייך לקבוצת הניסוי. עלה כי ניתן לחלק את ההתנהגויות לארבע קבוצות:

1. שימוש בעקרונות מתן משוב
2. שימוש בעקרונות תקשורת בין-אישית
3. הימנעות מביצוע הטיות
4. התמודדות עם מצבים בלתי צפויים

אחד החסרונות של שיטת המדידה "לפני" ו"אחרי" קשור לסרבול הרב של מערך המחקר ולבעיות הטכניות הכרוכות בעריכת שתי מדידות, בעיקר הקושי לדרוש מהמורים שלא השתתפו בדנה למלא שאלונים או להתראיין בפעם השנייה. בנוסף הכלי היקר והמסובך ביותר לביצוע של ערכית תצפיות במהלך מתן המשוב להורים לא הפיק תוצאות ולא יכול היה לסייע בעיבוד הנתונים.

ממצאים

הערכת הסדנה על ידי המשתתפים

ניכר כי המורים היו שבעי רצון מן הסדנה ותכניה. ניתן ללמוד על כך בעיקר מן הנטייה של מרבית המשתתפים להמליץ על סדנה זו למורים אחרים. ציפיות המורים מן הסדנה נענו, ביטחונם במתן משוב עלה והחוויה היתה מהנה עבורם. עם זאת, ציינו כי קיבלו כלים חדשים למתן משוב במידה בינונית, והיו רוצים להרחיב את הידע שלהם בנוגע לנושא.

השפעת ההשתלמות על יום ההורים – נקודת המבט של המורים

כצפוי ביום ההורים הראשון, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הממוצעים של מורים שלא השתתפו בסדנה ביום ההורים הראשון לבין הממוצעים של מורים אלה ביום ההורים השני, למען בגורם אחד בלבד – גורם התחושות. היינו, המורים חשו פחות בטוחים במתן משוב ופחות מוכנים להתמודד לקראת יום ההורים השני. ייתכן כי הניסיון עם היום ההורים הראשון גרם לחששות אלה.

ביום ההורים השני, הגורם של תחושת המורה והגורם של ציפיות והפחתת חששות מובהקים סטטיסטית מבחינת ההבדל בין קבוצות המורים. בקרב המורים שהשתלמו התחושות והציפיות גבוהות וטובות יותר ביחס ליום ההורים, והחששות נמוכים יותר מאשר בקרב מורים שלא השתתפו בסדנה.
ממצא זה מראה כי הסדנה הצליחה להשפיע על התחושות הסובייקטיביות של המורים, להפיג חששות ולהקנות ביטחון עצמי לקראת יום ההורים השני.

השפעת ההשתלמות על יום ההורים – נקודת המבט של ההורים

מהערכת ההורים את המורים עולה כי ממוצעי המורים שנתקבלו שהשתתפו בסדנה נמצאו במגמה של עלייה קלה בין יום ההורים הראשון לשני. אולם עלייה זו אינה מובהקת וככלל ניתן לומר כי לא נמצאו הבדלים, בשני הגורמים (המבני והתוכני) בין שני ימי ההורים.
עם זאת, בניתוח מפורט יותר של ההיגדים ניכר כי בעייני ההורים, המורים שהשתלמו הקפידו יותר להביע התעניינות בדעת ההורה לגבי תפקוד הילד, וכן דאגו להשרות אווירה נעימה במהלך השיחה. ההבדל המובהק בהערכת שתי קבוצות המורים בהיגדים הללו מצביע על השפעה מסוימת של הסדנה בהקניית מודעות לנושא התקשורת הדו-סטרית ובשיפור כללי באווירת השיחה.

השפעת ההשתלמות על יום ההורים – נקודת המבט של מעריכות חיצוניות

ניתן להצביע על ממצא אחד העולה מניתוח המתאמים בין ציוני קטגוריות בדפי התצפית. ניכר כי יש קשר הדוק, ואף חפיפה מסוימת בהגדרת המונחים, בין יישום עקרונות מתן משוב ליישום עקרונות תקשורת. נראה כי יש מקום להמשיך ולחקור קשר זה, ולבדוק אם מורה שמנצל היטב עקרונות משוב יודע לנצל היטב עקרונות בתקשורת בין אישית וגם מבצע פחות הטיות.

סיכום

ניתן להצביע על כמה נקודות בעייתיות במחקר זה – חלקן קשורות לנבדקים, חלקן לכלים וחלקן לעיבודים הסטטיסטיים. בהקשר למבנה המחקר, קיים קושי בהשוואת יום הורים באמצע השנה ליום ההורים בסוף השנה עקב הבדלים בתוכן המפגש.
בשל ריבוי הבדיקות, מורכבותן וקשיים ארגוניים הכרוכים בביצוע בדיקות שונות במסגרת יום הורים, היה מספר נבדקים שונה בכל אחת מן הבדיקות.
בשל מיעוט המורים שהשתתפו במחקר לא ניתן היה לבדוק קשרים בין משתנים שונים, כגון: גיל, ותק בהוראה ותפקיד בבית הספר לבין אופי מתן המשוב ותחושת הביטחון ביכולת לתת משוב.

למרות הקשיים והבעיות הכרוכות במחקר, התוצאות מצביעות על תרומת הסדנה הן לחיזוק הביטחון של המורים ביכולתם לתת משוב והן בהעמקת הידע שלהם בנושא, הבנת מורכבותו והבנת החשיבות בשימוש נכון בעקרונות לצורך יצירת התקשרות בונה עם הורי התלמידים.

את הסדנה ניתן להעביר הן בקרב מורים בפועל והן בקרב אוכלוסיות נוספות: סטודנטיות להוראה, מדריכות פדגוגיות במכללות ולכל מי שצריך לתת משוב לאחרים.
לאור הממצאים החוקרות ממליצות להנהיג סדנה כזו במכללות להכשרת מורים ובמקביל להנהיגה גם בבתי הספר.

ביבליוגרפיה

גלבר, ת' (1996). השפעת משוב בלתי עקבי וייחוס גורמים במצבי הצלחה וכישלון על ביצועם של ילדים מחוננים. עבודת גמר לתואר שני. אוניברסיטת בר-אילן: המחלקה לפסיכולוגיה.

סוכר, פ' (1993). תהליכים אפיסטמיים בהערכת אנשים. עבודת דוקטורט. אוניברסיטת תל אביב: המחלקה לפסיכולוגיה.

פרידמן, י; (1998). יחסים של כבוד הדדי: מורים ותלמידים. ירושלים: מכון סאלד.

ציפורי, ש' (1993). השפעת משוב בלתי עקבי על חוסר ישע נלמד וייחוס גורמים אצל ילדים המתקשים בלימודים. עבודת גמר לתואר שני. אוניברסיטת בר-אילן: המחלקה לפסיכולוגיה.

Butler, R. (1987). Task involving and ego involving properties of evaluation: Effects of different feedback conditions on motivational perceptions, interest, and performance. Journal of Educational Psychology, 4, 474-482.

Kelley, H.M. (1973(. The processes of casual attribution. American Psychology, 61, 568-581.