מעורבות תלמידים בבית הספר: היבטים ביקורתיים, קונצפטואליים ומתודולוגיים

Appleton, J., Christenson, S.L., & Furlong, M.J. (2008). Student engagement with school: Critical conceptual and methodological issues of the construct, Psychology in the Schools, 45(5), 369-386.
.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: מעורבות תלמידים, הנעה ומעורבות

אנשי חינוך מכירים בחשיבות של מעורבות תלמידים בבית הספר כמו גם בעובדה שתלמידים רבים מדי משועממים, חסרי הנעה ואינם מעורבים בתהליך הלמידה. המאמר מביא בחינה ביקורתית של הדרך שבה המבנה של מושג המעורבות נתפס ע"י חוקרים ובוחן אותו מזוויות ראיה שונות בהקשר זה.

ריבוי המשגות של המושג מעורבות תלמידים

מחקר המושג מעורבות תלמידים משקף קונצנזוס מועט בדבר הגדרותיו ואף כולל וריאציות בסיסיות באופרציה ובמדידה של מעורבות. ניתן לראות מעורבות כמבנה-על המקשר בין קווי מחקר שונים (הנעה, שייכות, אקלים בית ספר) ומזמן בחינה של האינטראקציה ביניהם (Fredericks et al., 2004). השוואה בין ההגדרות השונות מעלה תמות המשותפות לכמה חוקרים, כולן כוללות מרכיבים התנהגותיים, מרכיבים רגשיים/פסיכולוגיים ופחות – מרכיבים אקדמיים או קוגניטיביים.

למעורבות מבנה רב-ממדי – המשגת מעורבות כוללת בדרך כלל מרכיב התנהגותי (מאמץ, השתתפות) ומרכיב רגשי (עניין, תחוש הזדהות ושייכות) .(Audas & Willms, 2001) יש שכינו את המרכיב הרגשי – פסיכולוגי (2003.(Willms, סקירות חדשות יותר של הספרות מעלות המשגה משולשת הכוללת גם מרכיב קוגניטיבי (הכוונה-עצמית, השקעה בלמידה). חוקרים אחרים הציעו מיון לארבעה מרכיבים: אקדמי, התנהגותי, קוגניטיבי ופסיכולוגי ((Reschly & Christenson, 2006 a,b: מעורבות אקדמית כוללת משתנים כמו זמן המוקדש לביצוע מטלה, אקרדיטציה לקראת מבחני בגרות והכנת שיעורי בית, מעורבות התנהגותית - נוכחות, השתתפות מרצון בכיתה ובפעילות חוץ-קוריקולרית, השעיה, מעורבות קוגניטיבית - פחות מרכיבים נצפים ויותר מרכיבים פנימיים כמו הכוונה-עצמית, רלוונטיות של בית הספר לעתיד, הערך של למידה, מטרות אישיות ואוטונומיה, ומעורבות פסיכולוגית - כנ"ל, תחושות של הזדהות ושייכות וקשרים עם מורים וחברים.

מעורבות תלמידים רלוונטית להתמדה בלימודים – מעורבות נחשבת כדגם התיאורטי המרכזי להבנת תופעת הנשירה והיא חיונית לקידום השלמת למידה (סיום בית הספר התיכון) עם כישורים אקדמיים וחברתיים המאפשרים המשך למידה ו/או השתלבות בעולם העבודה ((Finn, 2006. מעורבות נמוכה נמצאה קשורה (Barton, 2004) לשיעורי תעסוקה והשתכרות נמוכים של נושרים ולנטייה לתלות ארוכה יותר בשירותים חברתיים (Christenson et al., 2000). התיאוריה והמחקר מצביעים על חשיבות הקשר הרגשי של תלמידים לבית הספר המשפיע על ההנעה ללמידה ועל מעורבות בה. (המאמר עוסק גם בקשר בין הנעה לבין מעורבות).
מעורבות ישימה לגבי כל התלמידים החל מאלה המאופיינים כחברים (members)-מעורבים בקצה אחד של הרצף ועד אלה המאופיינים כמתנתקים-שוליים (Yazzie-Mintz, 2007).

כדי לקדם שימוש במבנה/במושג מעורבות ולשפר תוצרים אקדמיים, חברתיים ורגשיים של תלמידים חשוב להתייחס לדרך שבה הוא מומשג , לטיפוסי השונים האפשריים ולאפשרות יישומם לכלל התלמידים. צריך לזכור גם את תפקיד ההקשרים ((contexts ביצירת מעורבות תלמידים בלמידה ובבית הספר. עם זאת נדרשת בהירות רבה יותר בהגדרות, שכן בד בבד עם התרחבות המחקרים גם ההבדלים בתפיסות החוקרים לגביו מתרחבים ונוצרות עמימות תפיסתית והעדר עקביות בשימוש במושג ( Fredericks et al., 2004).

למרות השונות זו בהמשגות קיימת תמיכה אמפירית חזקה לקשר בין מעורבות, הישגים והתנהגות בבית הספר בכל אמות הכלכליות והחברתיות של התלמידים (Klem & Connell, 2004). תלמידים מעורבים לעומת לא-מעורבים נוטים לקבל ציונים גבוהים יותר, להצליח בכלל במבחנים ולנשור בשיעורים קטנים הרבה יותר. הכותבים ממליצים על פיתוח כלי מדידה מתוקפים למדידת מעורבות והמשך ההבהרה המושגית.

ראה גם מאמרים ומחקרים נוספים בפורטל מס"ע על מעורבות בלמידה

ביבליוגרפיה

Appleton, J.J., et al., (2006). Measuring cognitive and psychological engagement: Validation of the Student Engagement Instrument, Journal of School Psychology, 44, 427-445.
Audas, R., & Willms, J.D. (2001). Engagement and dropping out of school: A life course perspective, Human Resources and Social Development, Canada.
Barton, P.E. (2004). One-third of a nation: Rising dropouts rates and declining opportunities, Princeton, NJ: Policy Information Center, Educational Testing Service.
Christenson, S.L., et al., (2000). Promoting successful school completion, in: D. Minke & G. Bear (Eds.), Preventing school problems – promoting school success: Strategies and programs that work, Bethesda, MD: National Association of School Psychologists, 377-420.
Christenson, S.L., et al., (2008). Best practices in fostering student engagement, in: A. Thomas & I. Grimes (Eds.) Best practices in school psychology, Washington, DC: National Association of School Psychologists, 1099-1120.
Finn, J.D. (2006). The adult life of at-risk students: The roles of attainment and engagement in high school (NCES), Washington, DC: U.S. Department of Education, National Center for Education Statistics.
Fredericks, J.A., et al., (2004). School engagement: Potential of the concept, state of the evidence, Review of Educational Research, 74, 59-109.
Furlong, M.J., et al., (2003). Multiple contexts of school engagement: Moving toward a unifying framework for educational research and practice, California School Psychologist, 8, 99-114.
Klem, A.M., & Connell, J.P. (2004). Relationships matter: Linking teacher support to student engagement and achievement, Journal of School Health, 74, 262-273.
Ryan R.M., & Deci, E.L. (2000). Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development and well-being, American Psychologist, 55, 68-78.
Reschly, A., & Christenson, S.L. (2006 a). Promoting successful school completion, in: G. Bear & K. Minke (Eds.), Children's needs, 3: Development, prevention and intervention, Bethesda, MD: National Association of School Psychologists,103-113.
Reschly, A., & Christenson, S.L. (2006 b). Research leading to a predictive model of dropout and completion among students with mild disabilities and the role of student engagement, Remedial & Special Education, 27, 276-292.
Willms, J.D. (2003). Student engagement at school: A sense of belonging and participation, Paris: Organization of Economic Co-Operation and Development.
Yazzie-Mintz, E. (2007). Voices of students on engagement, Center of Evaluation & Education Policy, Indiana University.