מסלולים חלופיים למורים בבתי ספר תיכוניים בהולנד
מאת: S. Bolhuis
מקור:
Alternative routes to teaching in secondary education in the Nederlands, European Journal of Teacher Education, 25(2-3)
המאמר סוכם, תורגם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
רקע
ניתן לראות בתוכניות במסלולים החלופיים להכשרת מורים חלק מתנועה רחבה יותר בהשכלה הגבוהה לקראת למידה במקום העבודה. הכוונה לסוג של תוכניות שיש בהן שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות וארגונים ליצירת הזדמנויות למידה חדשות. תוכניות מסוג זה נענות לצורכי הלומדים, תורמות להתפתחות מתמשכת של הארגון ונחשבות כקורסים אוניברסיטאיים מוכרים. בתי ספר תיכון מתאימים לתוכניות כאלה, אך הפעלתן מחייבת שינוי עמוק בבתי הספר ובמוסדות ההכשרה (Lunenberg et al., 2000). בעוד שבארה"ב למושג "תוכנית/מסלול חלופי/ת" משמעויות שונות (,(Zeichner & Schulte, 2001 בהולנד ההגדרה מוגבלת לתוכניות לקבלת תעודת הוראה המותאמות ללומדים בוגרים בעלי ניסיון חיים ועבודה מגוון.
שלוש התוכניות החלופיות שנסקרו במחקר הן:
א. תוכנית רענון לבוגרי לימודי הכשרת מורים שלא עסקו בהוראה בכלל או זמן רב. מטרתה לחדש בטחון עצמי והנעה ולתת הזדמנות לחידוש ידע ומיומנויות נדרשים.
ב. תוכנית לחסרי תעסוקה שיש להם תואר אקדמי בתחום דעת כלשהו הנלמד בבית הספר, והם בעלי עניין להתכשר להוראת תחום דעת זה.
ג. תוכנית לאומנים העובדים במשרה חלקית בתחום התמחותם ומתחילים ללמוד תוך כדי עבודה כדי להפוך למורים בתחומם.
תיאור הממצאים כולל פירוט של שני מרכיבים שנבדקו בכל תוכנית: מאפייני הלומדים ומאפייני הסיגול של התוכניות מופיע בעמודים 226 - 233 במאמר.
האם התוכניות החלופיות הן תוכניות המכוונות ללמידה במקום העבודה?
שלוש התוכניות החלופיות הנ"ל נותחו לאור ששה מאפיינים של תוכניות של למידה במקום העבודה שהציבו באוד ואחרים (Boud et al., 2001):
א.שותפות מתוכננת בין ארגון חיצוני לבין מוסד חינוכי המיועדת לקיים בו סביבת למידה– במחקר נמצא כי מוסדות הכשרה החלו לארגן רשתות של בתי ספר להתפתחות מקצועית. לשותפות זו תפקיד מרכזי בתוכניות ההכשרה ובפיתוח הסגל. אולם כיום רוב לומדי המסלולים החלופיים שנבדקו עובדים בבתי ספר שלא מתקיימים בהם התנאים ההכרחיים להפוך את עבודתם למאפשרת למידה במקום העבודה.
ב. הלומדים הם מועסקים של הארגון החיצוני. תוכנית הלמידה נבנית במשא ומתן בין השותפים - הדבר קיים בחלק מהתוכניות שנבדקו. קיים גם מצב המאיים על קיום תהליך של למידה שכן האנשים נשכרים להוראה עקב מחסור אך לא נבנית להם תוכנית מתאימה ולא מוקצים משאבי כסף וזמן להכנה, ללמידה ולרפלקציה.
ג.העבודה היא הקוריקולום. התוכנית נגזרת מצורכי מקום העבודה והלומד ולא מצרכים דיסציפלינריים או מקצועיים- רק בתוכנית לאומנים נמצאה אינטראקציה מתמדת בין בית הספר והמורה-האומן לבין מוסד ההכשרה דבר שהוא הכרחי ליצירת אינטגרציה בין התנסויות הלומד בבית הספר לבין מה שהוא לומד במוסד ההכשרה או בעצמו. למידה התנסותית מבטיחה קישור בין תיאוריה למעשה אך גם מציבה בעיה. אם זוהי למידה שיש בה רק תהליך של חיברות הלומדים עלולים ללמוד לחקות התנהגויות בלתי-רצויות. לכן ראוי לקיים למידה רפלקטיבית על המעשה, דבר שכל התוכניות, מסורתיות וחלופיות שואפות לקיימו.
ד. נקודת המוצא והרמה החינוכית של התוכנית היא הכשירויות הקיימות אצל הלומדים אשר נרכשו במהלך ניסיונם הקודם – נמצא שתוכנית האומנים עומדת בקריטריון זה באופן מובהק, מה שאין כן בשתי התוכניות האחרות. הבעיה היא שמורי המורים לא ראו בהתנסויות הקודמות של הלומדים נקודת מוצא להערכה. חשוב לפתח הליך של הערכה מתאימה ולהכשיר מעריכים לבצעו.
ה.פרויקטים של למידה מתבצעים במקום העבודה כחלק מן הפעילויות הנדרשות מהלומד והם תורמים להתפתחות הארגון – מאחר שכל המשתתפים במסלולים החלופיים שנבדקו מתחילים בהוראה על כל מטלותיה מיד עם הכניסה לתוכנית קריטריון זה מתקיים בכולן. יש מקום לחזק את תרומת הפרויקטים להתפתחות בית הספר.
ו.המוסד החינוכי מעריך את תוצרי הלמידה תוך התייחסות למסגרת של סטנדרטים ורמות, במטרה שהלומדים ישיגו תעודה פורמלית- יש לטפל בשלוש פונקציות של ההערכה: ההערכה בשלב הכניסה לתוכנית, הערכה מעצבת שמטרתה לשקף ללומדים את מצבם ולהכניס שינויים בתוכנית הלימודים שלהם והערכה מסכמת לקראת קבלת תעודה פורמלית. לדעת באוד ואחרים (Boud et al., 2001) זו הערכה שצריכה להיעשות ע"י המכשיר. לדעת הכותבים יש לשתף בכך גם את בית הספר.
מסקנות מסכמות
אוכלוסיית הלומדים בתוכניות החלופיות שנבדקו הטרוגנית ביותר מבחינת גיל, רקע תעסוקתי ורקע השכלתי.
שלוש התוכניות שנבדקו מנסות להתאים עצמן ללומדים בדרכים שונות ובהן: שימוש בתלקיטים, תוכניות למידה אישיות, עבודה בקבוצות קטנות וחונכות.
התוכנית החלופית לאומנים בלטה באיכותה בהשוואה לשתי האחרות, בכך שאכן יצרה למידה במקום העבודה. המחקר מראה שיש לתוכניות אלה שותפים נוספים ובהם: משרד החינוך, סוכנויות העסקה שונות, איגודים מקצועיים, ארגוני מעסיקים ומעסיקים של מורים במשרות חלקיות, ויש לקיים ביניהן תיאום ושיתוף. עוד נמצא כי השונות בין התוכניות שנבדקו משקפת הבדלים בנסיבות שבהן הן נבנו.
חלק מהבעיות שמוסדות ההכשרה עומדים בפניהן בתהליך הפיתוח של תוכניות חלופיות נגרמת ע"י המגבלות שיוצרים החוזים עם הגופים האחרים הנ"ל השותפים למעשה. למרות זאת יש במגמה לפיתוח מסלולים ביטוי למאמץ מעניין וראוי. בתנאים הולמים תוכניות אלה עשויות לקדם למידה במקום העבודה, לספק הזדמנויות חדשות לכניסה להוראה ולהאיץ בבתי ספר לצמוח כמקומות המקיימים למידה מקצועית.
ביבליוגרפיה
Boud, D., Solomon, N., & Symes, C. (2001). New practices for new times, In: D. Boud & N. Solomons (Eds.), Work-based learning, A new higher education? Buckingham, Open University Press.
Lunenberg, M., Snoek, M., & Swennen, A. (2000). Between pragmatism and legitimacy: developments and dilemmas in teacher education in The Nederlands, European Journal of Teacher Education, 23, pp. 251-260.
Zeichner, K.M., & Schulte, A.K. (2001). What we know and don't know from peer-reviewed research about alternative teacher certification programs, Journal of Teacher Education, 52, pp. 266-282.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Boud, D., Solomon, N., & Symes, C. (2001). New practices for new times, In: D. Boud & N. Solomons (Eds.), Work-based learning, A new higher education? Buckingham, Open University Press.
Lunenberg, M., Snoek, M., & Swennen, A. (2000). Between pragmatism and legitimacy: developments and dilemmas in teacher education in The Nederlands, European Journal of Teacher Education, 23, pp. 251-260.
Zeichner, K.M., & Schulte, A.K. (2001). What we know and don’t know from peer-reviewed research about alternative teacher certification programs, Journal of Teacher Education, 52, pp. 266-282.
yyya