מנהלים מעל ומעבר: ההתנהגות האזרחית הארגונית בקרב מנהלי בית ספר

נוטוב, ל' וסומך, א' (2016). מנהלים מעל ומעבר: ההתנהגות האזרחית הארגונית בקרב מנהלי בית ספר. מגמות, נא(1), 184-157.

סיכום המאמר נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

כבכל ארגון, מנהלי בית ספר אמונים על כל פעילויות הניהול ה"רגילות" הכוללות פיתוח חזון והנהלתו, ניהול משאבי אנוש, בניית תכנית עבודה, ניהול תקציב וקיום קשרים עם גורמי חוץ (אופלטקה, 2012; Hoy & Miskel, 2008). מעבר לכך, עליהם לשמש דמויות סמכותיות בעיני המורים מבחינה פדגוגית (אבני ראשה, 2008). קיימת אף ציפייה מקרב מנהלי בתי הספר שישמשו דמויות מוסריות ומודל לחיקוי לתלמידים ולמורים; שהם יכירו לעומק את קהילת בית הספר ואת משפחות התלמידים ושייחדו זמן לפעילויות של שיווק ולגיוס תרומות.

מנהלים עשויים לבצע פעילויות מעבר להגדרה הרשמית של תפקידם. פעילויות אלה נכללות תחת מה שמכונה התנהגות אזרחית ארגונית (organizational citizenship behavior). התנהגויות אזרחיות ארגוניות של מורים נעשות על-ידי מורים, תורמות להם ולארגון. ברמת הפרט, מורים כאלה בעלי אמונה גבוהה יותר ביכולות ביצוע תפקידם, כלומר בעלי חוללות עצמית גבוהה יותר; הם חשים שביעות רצון גבוהה בעבודה ובעלי תדמית חיובית גם בעיני קהילת בית הספר והציבור הרחב. ברמת הארגון, התנהגות אזרחית ארגונית תורמת להישגי התלמידים ולאיכות חייהם בבית הספר (Somech & Oplatka, 2014).

התנהגות אזרחית ארגונית כוללת התנהגויות ספונטניות, לרבות מחוות של עזרה, נכונות להשקיע מעבר לשעות העבודה, הצעות לשיפור התפקוד הארגוני ופעולות המגנות על הארגון. הן מחזקות את המוניטין של הארגון ותומכות בסביבה הפסיכולוגית והחברתית שלו. בספרות מגדירים שבעה ממדים של התנהגות אזרחית ארגונית (Podsakoff, MacKenzie, Paine, & Bachrach, 2000): 1) עזרה לזולת, דהיינו סיוע לעמיתים בבעיות הקשורות לעבודה; 2) ספורטיביות, כלומר התמודדות עם אי-נוחות הקשורה לעבודה ללא טענות או תלונות; 3) נאמנות לארגון גם בתנאים קשים; 4) צייתנות, הבאה לידי ביטוי, למשל בדבקות מוחלטת בחוקים ובתקנות; 5) יוזמה, מעורבות התנדבותית במשימות החורגות להגדרת התפקיד; 6) מידה אזרחית, דהיינו הפגנת אחריות ודאגה לשלמות הארגון; ו-7) צמיחה אישית, שעניינה השתתפות התנדבותית בפעילויות, שמביאות לקידום המיומנויות והיכולות והרחבת הידע של הפרט.

אבחנה אחרת בין שני סוגים של התנהגות אזרחית הוצעה על-ידי ויליאמס ואנדרסון (Williams & Anderson, 1991). אבחנה זו מבוססת על מושאי ההתנהגות: התנהגות המופנית לטובת פרט מסוים בארגון לעומת התנהגות המופנית לטובת הארגון כולו, לדוגמה הצעות לייעול העבודה.

בהקשר לעבודת המורה, הספרות הציעה לערוך טיפולוגיה ייחודית. כך, סומך ודרך-זהבי (Somech & Drach-Zahavy, 2000) זיהו שלושה ממדים להתנהגות אזרחית ארגונית של מורים. ממד אחד קשור לפעילויות, המכוונות כלפי התלמיד, למשל עזרה לימודית לאחר שעות הלימודים, טיפול בילד במצוקה וכיו"ב. ממד שני, נוגע לפעילויות המבוצעות כלפי צוות המורים, למשל מסירה של מערכי שיעור וחומרי הוראה לאחרים, החלפת ידע פדגוגי וכו'. ממד שלישי כולל פעילויות הנעשות ביחס לארגון, למשל השתתפות בוועדות בית-ספריות, קבלת תפקידים שאינם זוכים לתגמול כספי או קידום פרויקטים בהתנדבות. ממד רביעי, שהוסף על-ידי אופלטקה, קשור בכלל הפעילויות שמורים מבצעים כדי ליזום שינויים בדרכי ההוראה, לרבות הערכת עבודות של תלמידים והשתתפויות בפעילויות חברתיות שנערכות בבית הספר (Oplatka, 2006).

המחקר הנוכחי תורם לספרות, שמתמקדת בעיקר בהתנהגות אזרחית ארגונית של עובדים בכלל ושל מורים בפרט. הוא מאפשר להרחיב את ההבנה של מושג זה כמו גם את המשמעות שיש לייחס לתפקידי הניהול ברמת בית הספר. המחקר מבקש לזהות את ההתנהגויות, שמנהלים רואים כאזרחיות ארגוניות ולאפיין אותן. המחקר גם מציע מתודה איכותנית-קונסטרוקטיבסטית להשקיף על התנהגות כזו בעוד שעיקרו נחקר על-פי שיטה כמותנית.

שדה המחקר כולל בתי ספר על-יסודיים בצפון הארץ בזרמים העיקריים של מערכת החינוך הממלכתי (יהודי, דתי, ערבי ודרוזי). בתי ספר אלה שייכים לעירייה, למועצה או למנהל ההתיישבותי. הם מוכרים, אינם רשמיים או שייכים לרשת חינוך. מספר התלמידים הממוצע בבתי הספר שהשתתפו במחקר הוא 860 ומספר המורים הממוצע בהם הוא 77. אוכלוסיית המחקר כוללת את מנהלי בתי ספר אלה, שנבחרו באקראי. בסך הכל, מדובר ב- 15 מנהלים (9 נשים ו-6 גברים), בעלי ותק שונה בניהול בית הספר ובגילים שונים. לשלושה מהם תואר שלישי והשאר בעלי תואר ראשון ומעלה. 10 מנהלים צמחו לעמדת ניהול מתוך צוות בית הספר. 2 מנהלים הקימו את בית הספר ועדיין מנהלים אותו.

המחקר נערך בשנת תשע"ג. הוא מבוסס על ראיונות, שהתקיימו בבית הספר. הראיונות ארכו בין חצי שעה לשעה. חלקו הראשון של הריאיון כלל בירור מידע כללי על בית הספר ועל ניסיונו המקצועי של המנהל. לאחר מכן המנהלים נשאלו על ההתנהגויות השגרתיות שלהם ולבסוף הם נדרשו להדגים התנהגויות בלתי שגרתיות. אז, המנהלים נחשפו בפני מושג ההתנהגות האזרחית ארגונית והם נתבקשו לתת דוגמאות להתנהגויות שיכולות להיכלל במסגרתו.

ניתוח הראיונות מעלה, שלמנהלים קשה להבחין בין התנהגות במסגרת התפקיד לבין התנהגות אזרחית ארגונית. המנהלים תופסים את תפקידם באופן הוליסטי ורואים את עצמם אחראים על מה שנעשה בתוך בית הספר ומחוצה לו. עם זאת, לאחר מתן הסבר מפורט על משמעות המושג התנהגות אזרחית ארגונית המנהלים יכלו להדגים התנהגות זו באמצעות פעילויות מגוונות ורבות.

הראיונות חושפים שלמנהלים רושם שהשעות העודפות שהם עובדים כלולות במסגרת התפקיד ו/או משקפות עשייה של מחויבות ואחריות הנכללות בתפקיד. התייחסותם למושג ההתנהגות האזרחית ארגונית היא סובייקטיבית ותלוית הקשר.

 
הראיונות חושפים טיפולוגיה לא היררכית של ארבעה ממדים של התנהגות אזרחית ארגונית. ממד ראשון, נוגע להשקעה בקהילת בית הספר. ממד זה קשור למגוון פעילויות. סוג אחד של פעילויות נוגע לכאלה שמופנות לכלל אוכלוסיית בית הספר, שחורגת לדעת המנהלים מתפקידם. זה כולל השקעה בהתנהגויות חריגות של תלמידים למשל ביקור בבית משפחת תלמיד שבה אב אלים או הזמנה של אם תלמיד לבירור במהלך חופשת החג כדי להתאים את לוח הזמנים לשעות הנוחות לאם.

סוג אחר של פעילויות קשור בהשקעה בטיפול בבעיות חברתיות וחברתיות-כלכליות של תלמידים ובני משפחותיהם. דוגמאות לכך הן מנהלים שלקחו תלמיד, שנכנס למשבר עמוק בעקבות טראומה, לביקור אצל פסיכולוג ושילמו על הביקור כיוון שההורים לא נתנו את הסכמתם. דוגמה שניה היא טיפול בילד שהביע רצון להתאבד, אשפוזו, ביקורו במוסד וליוויו בהמשך עד לגיוסו לצה"ל. דוגמה נוספת נוגעת לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, המשולבים בחינוך ה"רגיל", ליוויים ואף תיווך בינם לבין הוריהם.

סוג שלישי של פעילויות נוגע לקידום הקשרים עם תלמידי בית הספר. פעילויות במסגרת ממד זה, שעלו בראיונות כוללות תגבורים פרטניים לתלמידים בודדים או לקבוצה, מפגשים יזומים עם שכבה שלמה, מילוי מקום של מורים או מחנכים, הוראה פרטנית של ילדים שמתקשים לשבת בכיתה, מפגשים עם קבוצות תלמידים וקיום שיח פתוח עימם.

סוג רביעי של פעילויות במסגרת ממד זה כולל השקעה במורים ובבני משפחותיהם. דוגמאות בהקשר זה כוללות תמיכה של מנהלים במורים כדי שיצליחו לנהל חיי משפחה וגם להתפתח מבחינה מקצועית באמצעות, למשל צמצום זמני של פעילויות המורה. דוגמה שנייה נוגעת להשתתפות בשמחות משפחתיות של מורים, בניחום אבלים וכיו"ב. דוגמה שלישית עוסקת בקיום קשר עם בני המשפחה של מורה, שנפטר למשל ממחלה.

סוג חמישי של פעילויות קשור בטיפוח איכות סביבת העבודה של אוכלוסיית בית הספר. פעילויות כאלה כוללות למשל שמירה על מבנה בית הספר וטיפוחו, טיפול בתקלות שוטפות בשעות לא שגרתיות, למשל אזעקה שמצלצלת בשעות הלילה, התרעה על שרפה, וכיו"ב, קנייה ועיצוב אישי של פריטים לקידום מראה בית הספר.

ממד שני של התנהגות אזרחית ארגונית קשור ביוזמות המנהלים בקשר לפיתוח תכניות לימוד חדשות וייחודיות, תכניות חינוכיות-ערכיות, שינויים או חידושים מערכתיים או גיוס משאבים למימון תכניות כאלה. אף שהמנהל הוא הדמות המובילה מבחינה פדגוגית בבית הספר, הראיונות מעלים שמנהלים תופסים את תפקיד פיתוח תכניות פדגוגיות ותכניות ייחודיות כפעילויות שחורגות מתפקידם הרגיל. הטעם לכך קשור בתהליך הממושך לפיתוח כזה והשקעת הזמן הנדרשת מצד המנהל. דוגמאות ליוזמות אלה כוללות שיתוף פעולה עם התעשייה באזור בית הספר סביב מספר פרויקטים; פיתוח תכניות ייחודיות לתלמידים מתקשים; יצירת קשרי עבודה וקשרים חברתיים עם בתי ספר אחרים לעשייה ערכית חברתית; תכנון וארגון ימים פתוחים בבית הספר; גיוס כספים ליוזמות בית ספריות מתוך משרד החינוך ומחוצה לו.

ממד שלישי של התנהגות אזרחית מתמקד בניהול הקשרים של מנהלים עם גורמים מחוץ לבית הספר למען הקהילה שבית הספר משרת. פעילויות הנופלות למסגרת זו שונות מאלה, שהמנהלים נוקטים בהן כדי לזכות בשיתוף פעולה של הקהילה למען בית הספר. בכלל זה כלולות למשל פעילויות לקידום רווחת משפחות התלמידים כמו ניהול סדנאות להורים וגיוס משאבים למלגות לתלמידים כדי שיוכלו לנסוע למשלחת לפולין. פעילויות נוספות הקשורות לממד זה נוגעות לקידום רווחת בוגרי בית הספר, למשל סיוע בירוקרטי בשיבוץ של תלמידים בשנת שירות ותמיכה בבוגרים סביב נושא השירות בצבא. דוגמה נוספת נוגעת להקמת עמותה למען הבוגרים, שתסייע להם בתכנון עתידם ותעניק להם מלגות ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. סוג אחר של פעילויות, השייכות לממד זה קשור בקידום פרויקטים למען הקהילה, למשל הובלה של פרויקט בשכונה של בית הספר לטיפוח הילדים שעתידים ללמוד בו כמו הקמת כפר ילדים עם מתקנים שישמש להנאה של כלל הבאים לכפר.

ממד רביעי של התנהגות אזרחית ארגונית של מנהלים מתמקד בהתנהגויות יוצאות דופן שלהם שאינן ניתנות לסיווג מסוים. המאפיין התנהגויות אלה הוא מסירות עמוקה לתלמידים ולמורים. דוגמאות להתנהגויות אלה כוללות תשלום בהמחאה אישית של המנהל עבור התקנת מזגן, ניהול בית הספר בשכר סמלי בשל כהונה במקביל של ראשות מועצה ומילוי מקום של מורים חולים.

החוקרים מסבירים שמורכבות תפקיד הניהול והאינטנסיביות שמאפיינת אותו מקשים על מנהלים לשרטט גבול ברור בין מה שהם חייבים לעשות כמוגדר בתפקידם לבין אותן התנהגויות שהן מעל ומעבר (Leithwood, Day, Sammons, Harris, & Hopkins, 2006). ממצא זה עלול לקרוא תגר על המודלים התיאורטיים, שמבקשים להבחין בין התנהגות אזרחית ארגונית להתנהגות תוך-תפקודית.

המחקר מעלה, שמנהלים תופסים עצמם אחראים למגוון הפעילויות שמתקיימות בבית הספר ומחוצה לו. לצד זאת, אותרו ארבע קטגוריות של התנהגויות שהמנהלים מגדירים ככאלה המצויות מחוץ לתפקידם: השקעה בקהילת בית הספר, יוזמות, קידום הקהילה שמחוץ לבית הספר והתנהגויות יוצאות דופן. בכל הנוגע לקטגוריה הראשונה, זו נוגעת להרחבת התפקיד במגוון נושאים, בדומה לקטגוריה של מתן עזרה שנמצאה בהתנהגות אזרחית בארגונים שלא עוסקים בחינוך. קטגוריה זו ממחישה את הקושי שבהגדרת גבולות התפקיד ומחזקת את העמימות, שמנהלים חשים.

הקטגוריה השנייה העוסקת ביוזמות של מנהלים, נוגעת לפיתוח תכניות, שינויים וחידושים מערכתיים שחורגים מהגדרת התפקיד וכעשייה שמעבר לו. כפי שאותר בהתנהגות אזרחית ארגונית בכלל, באמצעות קטגוריה זו העובד מבקש לקדם את מטרות הארגון. החוקרים מדגישים, כי יוזמה של מנהל תיחשב התנהגות שהיא מעל ומעבר כשמדובר ביוזמות חריגות, למשל פרויקטים שבהם הוא מתבקש להתמקצע בתחומים חדשים. כן כוללת קטגוריה זו קטגוריית משנה של גיוס משאבים שמעבר לתקציב של משרד החינוך. הדבר משקף התנהגות אזרחית ייחודית למנהלי בתי ספר, שלא קיימת לה מקבילה אצל מורים או עובדים.

הקטגוריה השלישית, העוסקת בקידום הקהילה שמחוץ לבית הספר ייחודית למנהלי בתי ספר ולא מאפיינת את ההתנהגות האזרחית של מורים או של עובדים אחרים. בזכות פעילויות הנופלות בקטגוריה זו, המנהלים הופכים להיות מנהיגים משמעותיים בקהילה - ולא רק בבית הספר והם מפגינים מודעות ואחריות חברתית.

במסגרת הקטגוריה הרביעית נמצאו פעילויות שמנהלים עושים, שלא ניתנו לסיווג לקטגוריה אחרת. פעילויות אלה מלמדות על רגישות ונתינה מצד מנהלים בכל הנוגע לתלמידים ולצרכי הארגון. כינונה של קטגוריה זו במחקר יכול לסייע בזיהוי קטגוריות נוספות של התנהגות אזרחית ארגונית של מנהלים.

לסיכום, מחקר זה תורם במיפוי ובתיאור התנהגות אזרחית ארגונית של מנהלי בתי ספר. עם זאת, למחקר מספר מגבלות. אלה קשורות בגודל אוכלוסיית המחקר ובהיותה לא הומוגנית בהכרח. המחקר אף לא בחן את הקשר שבין מאפייני בתי הספר, בהם עובדים המנהלים לבין התנהגויותיהם האזרחיות ארגוניות. המחקר גם מתמקד רק במנהלים של בתי ספר על-יסודיים. בנוסף, המידע שהתקבל במחקר מקורו בראיונות עם המנהלים. הוא בחן רק את תכני ההתנהגות הארגונית של מנהלים.
החוקרים מציעים לפתח מחקרי המשך, שירחיבו את אוכלוסיות המחקר ויגוונו את מקורות הנתונים לבחינת המשמעות והממדים של התנהגות אזרחית של מנהלי בתי ספר וגם יתמקדו בגורמים המעודדים ומעכבים התנהגות זו.




ביבליוגרפיה
אבני ראשה. (2008). תפיסת תפקיד מנהל בית הספר במדינת ישראל: דו"ח ועדה מקצועית לגיבוש המלצות למדיניות משרד החינוך. ירושלים: המחבר.
אופלטקה, י' (2012). ניהול בית ספר: מהכשרה ועד פרישה. פרדס: חיפה.

 
Hoy, W.K., & Miskel, C.G. (2008). Educational administration: Theory, research and practice (8th ed.). New York, NY: McGraw-Hill.
Leithwood, K., Day, C., Sammons, S., & Harris, A. (2006). Successful school leadership: What it is and how it influences pupil learning. Research report. Nottingham, England: University of Nottingham.
Oplatka, I. (2006). Going beyond role expectations: Toward an understanding of the determinants and components of teacher organizational citizenship behavior. Educational Administration Quarterly, 42(3), 385-423.
Podsakoff, P.M., MacKenzie, S.P., Paine, J.B., & Bachrach, D.G. (2000). Organizational citizenship behaviors: A critical review of the theoretical and empirical literature and suggestions for future research. Journal of Management, 26(3), 513-563.
Somech, A., & Oplatka, I. (Eds.). (2014). Organizational citizenship behavior in schools. London, England & New York, NY: Routledge.