מיסוד תפקיד חדש בבית הספר: המקרה של רכז התקשוב
מאת: דורית טובין , ענת דיין
מקור: עיונים במינהל ובארגון החינוך, כרך 29, תשס"ז 2007.
מהלך המחקר:
בתיאום עם מנהלת בית-הספר, כונסו המורות במסגרת השתלמות מוסדית והתבקשו לשרטט מפה על פי הוראות מוגדרות ואחידות. ההנחיה הייתה להציג את כל בעלי התפקידים בבית הספר ואת קשרי העבודה ביניהם באופן מפורט ככל האפשר. בתום המשימה קיבלו המורות שאלון פרטי רקע אישיים ומידת שילוב התקשוב בהוראה. מסיבות טכניות נדרשו שלושה מועדים לשרטוט המפות: שניים בבית הספר במסגרת השתלמות מוסדית והשלישי בבית המורות שלא היו במועדים הקודמים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בניתוח המפות בהתייחס למפות למקום שבו הן שורטטו (בית או בית הספר) או לזמן (מועד ראשון או שני) שבו הן שורטטו. הנתונים נאספו מנובמבר 2003 עד פברואר 2004.
דיון
ממצאי המחקר מלמדים כי מיסוד תפקיד רכז המחשוב בבית הספר הוא חלקי: התפקיד מוכר ברמה התקנונית (הוא קיים), אך פחות ברמה הנורמטיבית (מה הוא עושה, עם מי ומה יקרה אם לא יעשה) והקוגניטיבית (קיומו חיוני ומובן אליו) שנמצאה משמעותית לתהליך המיסוד (Collbeck, 2002). הסבר אפשרי למיסוד החלקי מבוסס על התיאוריה המוסדית, ולפיה בית-הספר נדרש לפעמים לאמץ התנהגויות, מדיניות ותפקידים באופן סמלי כדי להיענות לציפיות ולדרישות הסביבה, המעניקה לו לגיטימציה, תמיכה ומשאבים. אף-על-פי שאימוץ זה עשוי ליצור עימותים וחוסר התאמה במאמציו של הארגון לקיים את מטרותיו (Hanson, 2001 ; Meyer & Rowan , 1977 (.
לפיכך, אפשר לומר כי היכרות המורות את תפקיד רכזת התקשוב מבטאת בעיקר הטמעה סמלית של התפקיד, המסמנת לסביבה את היותו של בית הספר חדשני, עדכני ומשלב תקשוב. אבל ברובד הטכני, כלומר ברובד של שילוב התקשוב בליבה הטכנית של תהליכי ההוראה-למידה, רכזת התקשוב משתלבת פחות, טענה זו נתמכת בספרות המחקר, ולפיה יותר משהמחשב משנה את תהליכי ההוראה והלמידה, הוא "מתביית" ומשתלב בתוכם (סולומון, 2000 ; פורקוש-ברוך, 2001).
יש לציין שאין בממצאים אלו כדי לומר שלתקשוב אין מקום בתהליכי ההוראה והלמידה. השאלה הנידונה כאן היא עד כמה הדרך המתאימה להטמעתו של התקשוב בבית הספר היא באמצעות תפקיד רכז התקשוב. לפי הממצאים נראה שתפקיד רכז התקשוב חשוב במיוחד לעניין יחסיו של בית הספר עם סביבתו, ופחות כמתווך ביחסים של המורות עם המחשב. אפשרות נוספת היא שתפקיד רכז התקשוב חשוב בעיקר לשלב הראשוני של הכנסת המחשב לבית הספר, וככל שהזמן עובר אוריינות התקשוב של המורים הופכת לדבר מובן מאליו כמו אוריינות קרוא וכתוב, וכך נהפך תפקיד הרכז למשמעותי פחות. תמיכה נוספת בהסבר זה היא העובדה שגם המורות הוותיקות, המתקשות יותר בשילוב התקשוב ולכן מסתייעות יותר ברכזת, לא דייקו בעניין מיקום התפקיד. כלומר, מאחר שהתפקיד נתפס כתפקיד זמני, גם הסתייעות רבה בו אינה משפיעה על מיסודו המלא במפת המבנה הארגוני.
דיווחי המורות מראים שמחיצתן משתמשות באינטרנט במידה רבה באופן עצמאי ובלי להסתייע ברכזת התקשוב, וזה כנראה משום חשיבות הנושא, הזמינות המוגבלת של רכזת התקשוב וקיומם של ערוצי למידה חלופיים, כגון השתלמויות ולמידה מעמיתים.
תרומתו של רכז התקשוב אינה רק לצרכים הסמליים של הקשר בין בית הספר לסביבה, אלא גם להפחתת מורכבות הסביבה בעבור בית הספר. על פי לומן (Luhmann,1995 ), אל מול אתגרים סביבתיים חדשים הארגון צריך להקצות גורם מתמחה מטעמו, שילמד את האתגרים, יתמודד איתן ויקטין את מורכבותם בעבור הארגון. מאחר שחלק גדול מתפקידו של רכז התקשוב הוא אכן ללמוד את החידושים בתחום התקשוב ולהכניסם באופן מושכל ומתאים לבית הספר, ייתכן שנכון להדגיש את תפקידי "ה"שגריר" יותר מאת תפקידי הפיתוח וההטמעה הפדגוגית, המצופים היום מרכז המחשב.
מקורות המידע אשר צוטטו בסיכום:
Collbeck, C.L (2002 ). Assessing institutionalization of curricular and pedagogical reforms , Research in Higher Education, 43 (4) , pp. 397-421.
Hanson, M. (2001) .Institutional theory and educational change, educational change , Educational Administration Quarterly 37(5) , pp. 637-661.
Goodman and associates (Eds.) (1982). Change in organizations. San Francisco: Jssey-Bass.
Luhmann, N. (1995). Social system . CA: Stanford University.
Meyer J. W., & Rowan, B. (1977) . Institutional organizations, formal structure as myth and ceremony, American Journal of Sociology, 83 (2) , pp. 340-363.
סלומון, ג'. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. אוניברסיטת חיפה: זמורה ביתן.
פורקוש-ברוך, א'. (2001). תקשוב ומערכת החינוך בישראל. עבודת גמר לתואר מוסמך בחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
yyya
הנני רכזת תקשוב בתיכון בחיפה.התוצאות במחקר הן צפויות לצערי. ברוב בתי הספר אים ראייה מערכתית לשילוב תהליכי תקשוב בהוראה בעזרת רכז התקשוב. זו אחת הבעיות בבטן הרכה של הטמעת תהליכי תקשוב בבית הספר. אני בהחלט רואה את אחת הבעיות במורים (לא באשמתם) שלא קיבלו השתלמויות והכשרה לשנות גישה ולכן רובם אינם פונים אל רכז התקשוב ובמקרים רבים הוא בצד התהליך החינוכי.את התקווה והאופטימיות אני תולה במדיניות התקשוב של משרד החינוך (מלמעלה) ועידוד מורים הפונים לתקשוב בסיוע רכז התקשוב (מלמטה). ימים יגידו.