מקור:
Beck, L.G. (1999). Metaphors of educational community: An analysis of the images that reflect and influence scholarship and practice, Educational Administration Quarterly, 35, pp. 13-45.
המאמר תורגם , סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ , מכון מופ"ת
מטאפורות של קהיליות חינוכיות: ניתוח של הדימויים המשקפים ומשפיעים על עיון ומעשה.
תארנים: קהיליות חינוכיות, קהיליות בית-ספריות
הרעיון שעל בתי ספר לפעול כקהיליות הוא רעיון שכיח בקרב העוסקים בחינוך. עם זאת ראוי לציין שמשמעותו של רעיון זה משתנה בעיני אנשים שונים. בחינוך השימוש במונח קהילייה נושא משמעויות שונות ובהן למשל, הקהילייה כתיאור מקום גיאוגרפי, הקהילייה במשמעות של העולם הציבורי או הפוליטי של בית הספר, הקהילייה כקבוצת אנשים בעלי ערכים משותפים או הקהילייה במשמעות של האיכות הקוהרנטית של בית הספר עצמו (Merz, & Furman,1997). המאמר ממשיג את הרעיון של קהיליות חינוכיות באמצעות מיפוי של מטפורות שהדגישו עבודה מוצלחת במסגרת קהיליות כאלה על בסיס סקירה של מאמרים וספרים. ניתוח הספרות המחקרית החל בקידוד הלשון המופיעה בחומר על פי דימויים, תימות ו"רעיונות גדולים" שעלו מדברי הכותבים. מתוך עיון בדיונים ובתיאורים של קהיליות בית ספריות עלו מטאפורות שהתמיינו לכמה ממדים של התופעה הנחקרת.
המטאפורות שהוכללו מסקירת הספרות
מטאפורות אונטולוגיות: ממדים אונטולוגיים של קהילייה- כותבים רבים משתמשים במטאפורות המבטאות מרכיבים בסיסיים או יסודיים של הארגון או החברה. הדימוי השכיח הוא זה של בית הספר כמשפחה (Swanson, et al., 1995) או כבית (Guttierez & Meyer, 1995). מטאפורה שכיחה אחרת היא של קהילייה כהתיישבות אוככפר (Merz, & Furman,1997). יש המשתמשים במטאפורות מוזיקליות: הקהילייה כ"קבוצת ג'אז גדולה (Dokecki,1995), או כ"תזמורת" המורכבת מפרטים בעלי ייחוד שכולם חלק מתזמורת שגם לה, כיחידה שלמה, יש זהות ייחודית(Kratzer,1996). על פי מטאפורות אלה נראה שלקהיליות יש איכויות אורגניות מסוימות וקיומן אינו עניין של בחירה או הקמה אלא דבר טבעי ומובן מאליו. בצד השתמעות זו יש חוקרים המדברים על דרכים לבנייה או ליצירה של קהיליות בית ספריות. מטאפורות מהסוג של משפחה או בית מצביעות על כך שהנוקטים בהן רואים את היחסים כמתמשכים לאורך זמן, תומכים ואינטימיים. המטאפורות המוסיקליות מאירות תובנה חשובה על טבען של קהיליות שמדגישה את העובדה שהשותפים מתפקדים באופן סימולטאני כפרטים וכקבוצה .
מטאפורות פסיכולוגיות: ממדים פסיכולוגים של קהילייה – קהיליות נקשרות בספרות גם ליחסי מחויבות ואינטימיות ארוכי-טווח בין אלה הנמנים עליהן. בקשרים בין המשתתפים ניתן לראות שילוב בין מקומו של הפרט כיחיד וכחלק מקבוצה.בין היתר מאופיין בית-ספר קהילתי בקשרים רגשיים חזקים ובתחושת בטחון של תלמידים, מורים, מנהלים והורים (Meier,1987), ו/או בקיומה של תחושות שייכות, אכפתיות ואמונה משותפת בצרכיהם של המשתתפים. מטאפורות פסיכולוגיות מבטאות ציפיות מורים שהצרכים האישיים, ההוראתיים והארגוניים שלהם ייענו במסגרת הקהילייה (Johnson, 1990), ואמונה שפעולותיהם משמעותיות ויכולות להכניס שינוי בחיי הקהילייה(1997, Starratt).
מטאפורות התנהגותיות: פעילויות ודרכי עבודה המאפיינות קהילייה – שני סוגי המטאפורות הראשונים מתמקדים בממדים לא מוחשיים של קהילייה. אולם ניתן למצוא במחקר גם התייחסויות להתנהגויות ממשיות המאפיינות פעולות קהילתיות. דיגום, דיאלוג, פרקטיקה ואישור מוצגות כפעולות התורמות לביסוס עמדה של אכפתיות בקהיליות. כך גם מתן עזרה, אופי נוח, התבדחות, הקשבה פעילה וארגון פעילות חוץ קוריקולריות (Van Galen,1996). מושגים נוספים החוזרים ועולים בהקשר לפעילות הם: אינטראקציה ואינטראקטיביות. שכיח אחר הוא מקומן של תקשורת ושיחות פורמליות ובלתי-פורמליות על מעשה ההוראה בפעילות הקהילייה. נושא אחרון שראוי לתשומת לב בהקשר זה הוא הרעיות שהפעילות בקהיליות מתאפיינת בלכידות ובהצבת מטרות.
מטאפורות מבניות: מממדים מבניים של קהילייה– יש הכותבים על קהילייה חינוכית בית ספרית כישות הכוללת מאפיינים מבניים ייחודיים. קיימות מטאפורות המופיעות בהקשר זה על דרך השלילה. למשל, מטאפורה של בית ספר או קהילייה חינוכית כמפעל תעשייתי, או בית ספר כמרכז קניות (Powel et al., 1985). מבנה שאינו קהילתי מוצג כמלאכותי (Sarason, 1974) וככפוי מלמעלה (Guttierez & Meyer, 1995). לעומת זאת השפה בה מתוארות קהיליות חינוכיות נכונות מעבירה תחושה של מבנה המתפתח באופן טבעי ואורגני (Kirkpatrick,1986), של סביבה בהקשר אקולוגי, של נתיבים התפתחותיים, וככלל - מבנה בעל איכות טבעית וחיה .
מטאפורות פוליטיות: ממדים פוליטיים של קהילייה – יש כיום חוקרים הכותבים על כוח, קונפליקט ומאבק על שליטה והשפעה בקהיליות חינוכיות (למשל, Newman, 1996 Beck, &). בתי ספר הם ישויות פוליטיות מטבעם והתהליך שבו אנשים מחוץ לבית הספר מתקשרים עם המחנכים ומשפיעים על החלטותיהם ועל התרבויות שהם יוצרים הוא פוליטי. אולם יש "קהיליות חינוכיות חדשות" היוצרות יחסים פוליטיים אחרים בין מורים, מנהלים, הורים, תלמידים וחברי קהילה נוספים.
מטאפורות אתיות: ערכים המחזקים את הקהילייה – כל ההגדרות של קהילייה מתייחסות לנוכחות של נורמות או ערכים משותפים כמאפיין מבחין או ייחודי שלה; רובם – נורמות וערכים חיוביים ומרוממים. הערכים הייחודיים עשויים להיות מסוגים שונים, אך תמיד מתקיימת התרכזות סביב נורמות מסוימות, שעשויות להיות להן תוצאות חיוביות או שליליות ((normocentricity (Noddings,1996). אחד הערכים הנתפשים כמרכזיים בהקשר זה הוא קיומה של "מודעות ביקורתית" שיש בה ניסיון למדוד את איכות הקשרים בין מערכת הסטנדרטים המוצהרים לבין המציאות(Purple,1989).
המורכבות וקוהרנטיות
אחת התובנות העולות מניתוח המטאפורות כנזכר עד כה היא שקהיליות חינוכיות הן דברים רבים בו זמנית. ניתוח המטאפורות יש השתמעויות לחוקרים של הקהיליות הבית ספריות. צריך להיזהר משימוש צר במילה "קהילייה". צריך להיזהר מלראות ב"קהילייה" משתנה או מבנה המוגבל ע"י מספר משתנים. מחקר המבודד את המושג כמשתנה תלוי או בלתי-תלוי עלול להפוך תופעה עשירה, מורכבת ודינאמית לתופעה מצומצמת. מוגבלת וחד-ממדית. ניתן לבחון ולחקור את חייה של קהילייה דרך עדשות מטפוריות רבות ולנסות להבין את המשמעויות שלה לכול שותף כפרט ולשותפים כולם כקבוצה(Smrekar,199).
למיון המטאפורות יש גם השתמעויות גם למורים וקובעי מדיניות המעוניינים לקדם את נושא הקהילייה בבתי ספר. הם יכולים ללמוד שיצירה וקיום של קהיליות חינוכיות דורשים התייחסות להיבטים שונים של חיים ועבודה בבתי הספר, ואין די בקבלת החלטות בנושא. רוב הספרות (Murphy & Beck,1995) העוסקת בקהיליות בית ספריות שנכשלו מצביעה על כך שהניסיונות היו בעלי מוקד צר מידי והבנות מוגבלות של מהות התופעה, ומכאן כישלונם.
לא כל ארגון או רשת יכולים להיחשב לקהילייה. דפוסים ברורים שעלו מסקירת המטאפורות עולה שאין קשר בין מבנים ביורוקרטים לבין קהילתיות, שיש התנגדות לרעיון שניתן לכפות קהילתיות, שקהילתיות מחייבת אינטראקציות בין השותפים ושיש קשר בין קהילייה לבין ערכים כמו אכפתיות, צדק וביקורתיות בונה. ניתוח המטאפורות הלשוניות בהן עושים שימוש כשמדברים על קהילתיות מצביע על הקשר בין הנחות וציפיות מבתי הספר לבין ההתנסויות התרבותיות ו/או האוניברסאליות והאנושיות של דוברים וכותבים. התייחסות למטאפורות - הבנת משמעויות, השתמעויות ואפשרויות – עשויה לפתוח ולהרחיב דרכי חשיבה ופעולה חדשות. ההבנה שמטאפורות מבססות ובו בזמן מגבילות את החשיבה והפעולה תשמר גישה צנועה לנושא זה ותדחוף לדריכות אינטלקטואלית מתמדת (Johnson,1993).
ביבליוגרפיה
Beck, L.G., & Newman, R.L. (1996). Caring in one urban high school: Thoughts on the interplay among race, class and gender, In: D. Eaker-Rich & J. Van-Galen (Eds.), Caring in an unjust world: Negotiating borders and barriers in schools, Albany: State University of New Press.
Dokecki, P. (1995). The tragicomic professional: Basic considerations for ethical reflective-generative practice, Pittsburgh, PA: Duquesne University Press.
Guttierez, K., & Meyer, B. (1995). Creating communities of effective practice: Building literacy for language minority students, In: J. Oaks & K. H. Quartz (Eds.), Creating new educational communities: ninety-fourth yearbook of the National Society for the Study of Education, Chicago: The University of Chicago Press.
Johnson, M. (1990). Teachers at work: achieving success in our schools, NY: Basic.
Johnson, M. (1993). Moral imagination: implications of cognitive science for ethics, Chicago: Univ. of Chicago Press.
Kirkpatrick, F.G.(1986). Community: a trinity of models, Washington, DC: Georgetown Univ. Press.
Kratzer, C. (1996). Redefining effectiveness: cultivating a caring community in an urban elementary school, unpublished dissertation. Los Angeles, Uni. of California.
Meier, D. (1987). Success in East Harlem: how one group of teachers built a school that works? American Educator, 11(3), 34-49.
Merz, C., & Furman, G. (1997). Community and schools: Promise and paradox, NY: Teachers College Press.
Murphy, J., & Beck, L.G. (1995). School-based management as school reform: taking stock, Thousands Oaks, CA: Corwin.
Noddings, N. (1996).On community, Educational Theory, 46(3), 245-267.
Powel, A.G., et al., (1985). The shopping mall high school: winners and losers in the educational marketplace, Boston: Houghton Mifflin.
Purple, D. (1989). The moral and spiritual crisis in education: a curriculum for justice and compassion in education, Granby, MA: Bergin & Garvey.
Sarason, S.B.,(1974). The psychological sense of community: prospects for a community psychology, San-Francisco: Jossey-Bass.
Smrekar, C. (1996). The impact of school choice and community, Albany: State University of New York Press.
Starratt, R. J. (1997). Building an ethical school: a practical response to the moral crisis, London: Falmer.
