מחשבים לטובת לקויי הלמידה

 מקור וקרדיט: כתב העת הד-החינוך, דצמבר 2010  , מאת נאוה דקל
לא רק מחקרים מצביעים על חשיבותו של המחשב בסיוע ללקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב. גם משרד החינוך כבר מפתח דרכי היבחנות ממוחשבות לבחינות הבגרות של תלמידים הזקוקים להתאמות
נאוה דקל
השילוב בין מחשבים ללקויות למידה הוא תחום צעיר יחסית", מסבירה ד"ר בטי שרייבר, מרצה במסלול לחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים. שרייבר, מדריכה פדגוגית בתחום לקויות למידה וחברת צוות במרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה לסטודנטים עם לקויות למידה), מעבירה בסמינר הקיבוצים קורס בנושא יישומים טכנולוגיים ללקויות למידה. "יש לי שני ילדים עם הפרעות קשב", היא מספרת, "ועניין אותי להיכנס לתחום של טכנולוגיות סיוע. לא לתת לילדים עזרה באמצעים הטכנולוגיים שיש לנו היום זו התעלמות מהצרכים שלהם".
 
איזה יתרון יש למחשבים בעזרה להפרעות קשב?
 "תלמידים עם הפרעות קשב שעובדים עם מחשב מספרים שהם ממוקדים יותר ויכולת ההקשבה שלהם עולה. המחשב גם עוזר להתארגן ולא לאבד חומר. יש לומדות שיוצרות המון גירויים ונותנות משוב מידי. תלמידים עם הפרעות קשב זקוקים לכך. מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מפתח תוכנות נפלאות ואפשר בעזרתן ללמוד קריאה, לשון ומתמטיקה.
"בנוסף התלמידים יכולים להתכתב עם המורים בדוא"ל ולשלוח להם את שיעורי הבית. זו דרך טובה לא לשכוח להכין שיעורים ולהתגבר על אי־הסדר המאפיין תלמידים עם הפרעות קשב. מחשב נייד, במיוחד בגילים הבוגרים, מאפשר לנהל יומן מסודר במקום להשתמש בדפים מקומטים. צריך להבין ש'הבלגן' הוא בראש שלהם והם זקוקים לטכניקה אחרת".
 
למי עוד המחשב יכול לעזור?
"לתלמידים עם דיסלקציה. המחשב מקריא להם את הטקסט – הם רואים ושומעים את הטקסט בעת ובעונה אחת. גם ברוב המקרים של דיסגרפיה מוטורית המחשב עוקף את הקושי. תלמידים הלוקים בדיסגרפיה מוטורית מתעייפים מהר מהעתקה מהלוח וגם אינם יכולים לקרוא את מה שכתבו. לכאורה זו בעיה קטנה, אבל היא גורמת לתלמידים להתייאש ולהפסיק ללמוד. בעזרת מעבד התמלילים הם יכולים להתגבר על הבעיות האלה. מחשב נייד בכיתה יכול להפוך אותם 'מלא תלמידים' לתלמידים".
לדברי שרייבר, היבט נוסף וחשוב הוא הבעה בכתב. "אחד הדברים הפשוטים שאפשר לעשות במחשב הוא ללמד ילדים להקליט את התשובה, להקשיב לה ואז לכתוב אותה. תלמידים עם לקות בהבעה בכתב צריכים להתרגל להקשיב לעצמם. אבל חשוב לזכור שצריך להתרגל ללמידה בעזרת מחשב".
• • •
דודו הלוי, מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך בשנתיים האחרונות, מספר שהאגף עובר תהליך של מחשוב כלל הבחינות ומתעתד לעבור ללמידה מתוקשבת. ההחלטה להתחיל במחשוב בחינות הבגרות ללקויי למידה נבעה מהקשיים הרבים ביישום ההתאמות לבחינות הבגרות (שיעתוק, הקראת שאלון, הכתבה לבוחן ניטרלי ובחינה בעל פה), המצריכות עזרה ונוכחות של אדם נוסף בבחינה. מספר התלמידים שזקוקים להתאמות אלה עולה בהתמדה. הלוי נתקל בתלונות רבות של נבחנים על טיב ההקראה, על הקושי שלהם להכתיב לבוחֵן, לפענח את כתב היד שלהם עצמם וגם על קשיים למצוא מורים מתאימים להיבחנות בעל פה. "אמרתי לעצמי שהמחשב יכול לסייע", הוא מספר על תחילת התהליך, "פתאום הסתבר שבכלים סטנדרטיים שיש בכל מחשב אפשר להגיע לפתרונות יעילים וטובים. הנבחן עצמו יכול להקליד את התשובות. זה פותר את הבעיות של הכתבה לבוחן ניטרלי, שיעתוק וגם הקראה".
 
הלוי שיתף ברעיון את ד"ר יהודית אל־דור, מנהלת גף לקויי למידה, והיא התלהבה והציעה ללכת רחוק יותר ולנסות ליישם את המהלך גם לנבחנים בעל פה. "פניתי למט"ח בהצעה לפתח מבחנים כאלה", מספר הלוי, "הם הרימו את הכפפה והוספנו עוד אמצעי עזר, כגון האפשרות להגדיל את השאלון למי שצריך, להשתמש במרקר לסימון קטעים ולהכניס חומרי עזר מותרים".
 
התחלתם כבר ביישום הבחינות המתוקשבות ללקויי למידה?
"במועד הקיץ האחרון העברנו בחינה כזאת בתנ"ך. בתוך שלושה חודשים הצלחנו לפתח שאלון ממוחשב בתנ"ך ללקויי למידה. קיבלנו את שיתוף הפעולה של מט"ח ושל מפמ"רית תנ"ך, דרורה הלוי. גייסנו בתי ספר שיש להם תשתית טכנולוגית מתאימה וצוות שמוכן לכך. פגשתי מורים שהרעיון הצית להם ברק בעיניים. הם הרגישו פורצי דרך. יהודית אל־דור נפגשה עם הצוותים וגם עם ההורים והילדים. היה חשוב שיבינו שזה לא ניסוי ושהם לא שפני ניסיון אלא שזו בחינה לכל דבר".
איך הכנתם אותם לבחינה הממוחשבת?
"קודם כול נתנו לתלמידים להתנסות בבחינה מתוקשבת באופן ממשי. בנוסף כל תלמיד שנבחן היה יכול לעבור במהלך הבחינה עצמה לעבודה במחברת רגילה. בסופו של דבר נבחנו בקיץ 160 תלמידים בבחינות מותאמות מתוקשבות. זה אמנם לא הרבה, אבל מבחינתי זו הייתה פריצת דרך. ליווינו את התהליך במחקר הערכה עם ראיונות עומק של הילדים והבוחנים. הפידבק של הילדים היה מאוד חיובי. אני מאמין שעשינו דבר נפלא. בקיץ הקרוב אנחנו מוסיפים גם שאלונים באנגלית. כבר פניתי לבתי ספר, וההיענות עצומה".
 
אין חשש מקשיים טכניים?
"אין סיכוי בלי סיכון. אם המערכת תקרוס, הנבחנים יוכלו לעבור לנייר. עשינו הערכת סיכונים, אבל לא משנה כמה מתכוננים – תמיד יש משהו שיכול לקרות. המערכת שלנו קולטת בכל שנה 1.7 מיליון מחברות. מובן שצריך להיערך אחרת לשיטה המתוקשבת. גם המעריכים צריכים להתרגל לבדיקה ממוחשבת. המעריך צריך לראות את הבחינה כמו שהילד קיבל אותה ולקרוא אותה על המחשב. היו בזה קשיים שאנחנו מנסים לשפר. אנחנו בשלבים של יצירת אתר מאובטח, שבו המורה המעריך יקבל לביתו את המבחן דרך האתר. בעיה אחרת שמטרידה אותי היא היכולת של בתי הספר להצטייד במחשבים בכמות מספקת למבחנים, וזה כמובן תנאי הכרחי".
 
ומה באשר לטוהר הבחינות?
"את הבעיה הזאת פתרנו: ברגע שפותחים את הבחינה במחשב אי־אפשר לצאת ממנה מבלי שתינעל. כלומר אי־אפשר לעבור לאתר אחר מבלי שהדבר ייוודע. בהמשך רמת האבטחה תלך ותגדל כמובן".
 
האם לא היה נכון יותר להתחיל עם כלל התלמידים ורק אחר כך לעבור ללקויי הלמידה?
"לקויי הלמידה הם החוליה החלשה שלנו מבחינת הפתרונות שאנחנו מציעים להם. כדאי וחשוב להשתמש בטכנולוגיה כדי לחזק את החוליה הזאת. ראיתי את האושר בעיניים של הילד ששנים סובל ועכשיו מרגיש טוב כי אפשרנו לו להיות במיטבו. בעיניי זה מה שחשוב".
ד"ר יהודית אל־דור: "עשה לי טוב שלקויי הלמידה מקבלים את המסר שחושבים עליהם ורוצים לתת להם את הדבר החדשני ביותר. זה מעצים את הילדים ומשדר להם שלמרות הלקות הם מסוגלים. הילדים שעברו את הבחינה המתוקשבת עברו חוויה טובה של תושייה נרכשת. הם ניהלו בעצמם את הידע שלהם ולא הרגישו תלויים באנשים אחרים. הבחינה בתנ"ך הייתה לדעתי הצלחה ענקית. נפתח כאן חלון הזדמנויות שמחזק את הערך העצמי והביטחון של לקויי הלמידה. תלמידים שדיברתי אתם אחרי הבחינה סיפרו על החוויה הטובה שעברו. גם ההערכה משתנה כשהבחינה מסודרת וכתובה יפה. עדיין יש לבדוק את נושא ההיבחנות בעל פה, שעורר התנגדות משום שתלמידים והורים הרגישו שיש הבדל בין בחינה מול אדם לבין המחשב. ככלל, תהליך ההכנה של הילדים היה מהותי ביותר כי צריך להתרגל לדרך ההיבחנות הזאת".
 
מעבר לבחינות, איך את רואה את המחשבים מסייעים לתהליך הלמידה של לקויי למידה?
"המחשב בשירות הלמידה הוא נפלא אבל תלוי באיזה שלב ובאיזה אופן. התזמון צריך להיות מתאים כדי שלא נפריע לתהליך הלמידה של הקריאה והכתיבה, שהיא הפעילות הכי מורכבת של המוח. יש סכנה בגרימת נזק אם נותנים מחשבים לילדים בזמן הלא נכון. עד גיל חטיבת הביניים בערך כולם צריכים להגיע למצב של קריאה וכתיבה אוטומטיים, לכן מתן ההתאמות מתחיל רק בשלב הזה. חשוב שההצלחה לא תעלה לראש ויתחילו לתת התאמות כבר בכיתה א'. אני עובדת על מסמך שיבהיר שלא נותנים התאמות לילדים עד שהם מגיעים לגיל שברור שכבר השתדלו ולא הצליחו. כתיבה היא דבר מהותי וחשוב מאוד להתפתחות. אסור לוותר עליה, ולכן אסור לתת מחשבים מוקדם מדי. עם זאת המחשב פותח המון אופציות – הוא מאפשר לילדים עם הפרעות קשב לחפש אמצעים ויזואליים והמחשות. בחטיבת הביניים יכולים להגיש עבודות מסודרות שכתובות בצורה ברורה".
 
איך מלמדים את הילדים להיעזר במחשבים?
"מובן שצריך הכנה, זה לא בא טבעי ללקויי הלמידה. כאן התחברתי לבטי שרייבר והקמנו בכמה בתי ספר מרכזים על פי המודל של מהו"ת. אלו מרכזים שבהם תלמידים לקויי למידה יכולים להרגיש בבית וללמוד אסטרטגיות למידה. חשבנו שבמרכזים האלה בבתי הספר התיכוניים נכניס את נושא הלמידה בעזרת מחשבים. התחלנו בהכשרה של אנשי צוות במהו"ת – לקחנו את היועץ, איש המחשבים ואדם נוסף מהצוות כדי ללמד אותם על האפשרויות השונות של השימוש במחשב. המטרה הייתה שהם יעבירו את זה לתלמידים שלהם. אני בטוחה שהשימוש במחשב וההיבחנות בעזרתו יכולים לשפר את הדימוי של לקויי הלמידה בעיני עצמם ובעיני הציבור
 
 

    לפריט זה התפרסמו 8 תגובות

    תודה רבה! הקישורים למאמר המלא ולמאמר נוסף לא תקינים. האם ניתן לקבלם? תודה

    פורסמה ב 25/07/2022 ע״י תהילה

    מעולה מעולה מעולה

    פורסמה ב 26/04/2022 ע״י אלישיב נשיא

    האם מחשב במקום העתקה מהלוח מתאים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז גם ליסודי (כיתה ד') ?

    פורסמה ב 02/04/2011 ע״י דוקרקר אופיר

    האם אני יכולה לדרוש מבית הספר שביתי תוכל לעבוד עם מחשב בכיתה ?

    פורסמה ב 02/04/2011 ע״י דוקרקר אופיר

    אני עובדת עם פיגור בינוני

    פורסמה ב 13/07/2011 ע״י רותי כנפי

    אני חושבת שנושא הכנסת המחשב ללמידה בכלל ולבחינות בפרט, בהחלט פותח פחת להצלחה עבור תלמידים לקויי למידה. זה אכן יכול לפתור בעיות כמו הקראה, כתיבה ועזרה נוספת. אני מסכימה שצריך לדעת מתי לתת את המחשב, מאחר ואני כבר נתקלתי בילדים בבית ספר יסודי שמגיעים עם מחשב לכיתה, בעיני זה מוקדם מידי ואולי אפילו מוגזם מידי, הילד צריך להתאמץ ולהתעקש על הכתיבה ועל הקריאה לפחות בשש שנות לימודיו הראשונות. אני רוצה להתייחס למשפט :"פגשתי מורים שהרעיון הצית להם ברק בעיניים. הם הרגישו פורצי דרך." זה חשוב מאוד בעיני שהמורים יהיו בעד הרעיון, אחרת אנו חוטאים למטרה, כאשר המורה יודע לשווק טוב את המוצר- כך התלמידים ירצו יותר להשתמש בו.

    פורסמה ב 30/03/2015 ע״י הדס פיירוביץ

    אנחנו בשלבים של יצירת אתר מאובטח, שבו המורה המעריך יקבל לביתו את המבחן דרך האתר. בעיה אחרת שמטרידה אותי היא היכולת של בתי הספר להצטייד במחשבים בכמות מספקת למבחנים, וזה כמובן תנאי הכרחי. בקשר לשאלה השנייה גם ברוב המקרים של דיסגרפיה מוטורית המחשב עוקף את הקושי. תלמידים הלוקים בדיסגרפיה מוטורית מתעייפים מהר מהעתקה מהלוח וגם אינם יכולים לקרוא את מה שכתבו. לכאורה זו בעיה קטנה, אבל היא גורמת לתלמידים להתייאש ולהפסיק ללמוד. בעזרת מעבד התמלילים הם יכולים להתגבר על הבעיות האלה. מחשב נייד בכיתה יכול להפוך אותם 'מלא תלמידים' לתלמידים". לדברי שרייבר, היבט נוסף וחשוב הוא הבעה בכתב. "אחד הדברים הפשוטים שאפשר לעשות במחשב הוא ללמד ילדים להקליט את התשובה, להקשיב לה ואז לכתוב אותה. תלמידים עם לקות בהבעה בכתב צריכים להתרגל להקשיב לעצמם. אבל חשוב לזכור שצריך להתרגל ללמידה בעזרת מחשב

    פורסמה ב 09/05/2016 ע״י אלדדה סאלם

    הקישור למאמר המלא לא נפתח

    פורסמה ב 31/03/2018 ע״י יפעת בן שימול
    מה דעתך?
yyya