מחקר רגשות בחינוך: זוויות ראיה תיאורטית ומתודולוגית על אינטגרציה של רגש/השפעה, הנעה וקוגניציה.

Linnenbrink, E. (2006). Emotion research in education: Theoretical and methodological perspectives on the integration of affect, motivation and cognition, Educational Psychological Review, 18, 307-314.

מילות מפתח: רגש/השפעה, הנעה, מצב רוח

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

זהו מאמר מבוא לגיליון שעוסק ברגשות ולמידה ואורגן מתוך כוונה להאיר מחקר ביקורתי על רגש/השפעה בחינוך וכן תחומים פוטנציאליים למחקר עתידי בתחום זה. כל מאמר בגיליון מתמקד בתרומת מחקרו של הכותב תוך שימת דגש על הבסיס התיאורטי של העבודה והמתודולוגיה שבה נעשה שימוש במחקר. הכותבים גם דנים בדרכים לשלב רגש, הנעה וקוגניציה ובאתגרים המתודולוגיים שעמדו בפניהם. כמו כן יש דיון בתפקיד רגשות בחינוך תוך העלאת הצעות לפרקטיקה ולפיתוח תיאורטי.

כל כותב בגיליון התבקש להתייחס לשאלות המרכזיות הבאות:

1. היבט לשוני - כיצד אתה מגדיר רגש(affect)?
הטרמינולוגיה שבה עושים חוקרים בתחום זה שימוש לרוב אינה עקבית דבר היוצר בעיות כאשר מנסים לפתור פערים בין ממצאים ובלבול לאנשים חדשים בתחום. בספרות מופיעים מונחים כמו:,affect mood, ו- emotionבהתייחס לאותן תופעות פסיכולוגיות. בעיה זו חוזרת שכן המונחים mood, ו- emotion הם חלק משפת היום יום שלנו ואינם מתאימים לרוב להגדרות הפסיכולוגיות.

2. היבט תיאורטי: באיזו רמה אתה חוקר רגש? האם אתה מתמקד על הבנייה, תהליך ו/או הקשר חברתי היסטורי?
המאמרים בגיליון זה מתייחסים לכל שלוש הרמות או המוקדים הנ"ל(Schutz & DeCuir, 2002). במוקד המבנה מדובר במבנים של רגשות אקדמיים, בפיתוח של מבנים רגשיים ייחודיים למסגרות חינוכית; במוקד התהליך מדובר בתהליך של חרד בחינות במהלך מבחן מסוים או בדיון ברגשות של תלמידים ומורים במסגרות כיתתיות; ובמוקד החברתי- היסטורי – בהתייחסות לכך שאי אפשר להבין התנסויות רגשיות מבלי לקחת מוקד זה בחשבון. למשל, האופי וההתפתחות של כעס כמבנה חברתי.

3. היבט מעשי - אילו קשרים אתה רואה בין רגש, הנעה וקוגניציה? מהם הרווחים/היתרונות החינוכיים של שילוב תחומי מחקר אלה?
הכותבים התבקשו לשקול כיצד לשלב רגש לדגמים קיימים של הנעה וחשיבה או זוויות ראייה תיאורטיות חלופיות המקיימות שילוב כזה. הרעיון שרגש מתייחס גם להנעה וגם לחשיבה אינו חדש, אך למרות זאת רק מעט חוקרים שקלו כיצד לשלב את כל השלושה בצורה אמיתי בהבנה הקיימת של התנסויות תלמידים ומורים במסגרות חינוכיות.(Pekrun et al., 2002). בגיליון זה יש תרומה לכך. הכותבים מבטאים את הדעה שיש יחסים דו-כיווניים והדדיים בין מרכיבים אלה דבר הקורא למימושו של דגם דינאמי ואינטגרטיבי שבו כל השלושה הם משתנים חשובים להבנה התנסויות חינוכיות.

4. היבט מתודולוגי - מהם התחומים המאתגרים ביותר מבחינה מתודולוגית במחקריך על רגש בחינוך ואילו הצעות יש לך להתמודדות עימם?

לנוכח המורכבות של רגש והקושי בהערכתו התבקשו הכותבים לעסוק בהיבט המתודולוגי ולהציע דרכים אפשריות להתמודדות עימו. הם הציגו בעבודותיהם שימוש במתודולוגיות כמותיות ואיכותיות. במאמרים הוצגו, בין היתר, שימוש בדיווחים עצמיים כשאלונים , כלים חדשים להערכת ויסות רגשות במהלך מבחן, ביומנים וגם כלים מתוקשבים. עם זאת ברור שקיימים אתגרים רבים להעריך בדיוק רגש במסגרות חינוכיות.

5. היבט מעשי - במה מעשיר מחקר רגשות את החינוך? האם אתה רואה רגש כתוצר חשוב או האם הוא חשוב יותר כמנבא או כמשתנה תהליכי במסגרות חינוכיות?

כל הכותבים מביאים עדויות לחשיבות של התייחסות להיבט הרגשי בחינוך. לאור ההנחה המקובלת שרגש קשור ללמידה ולמעורבות, פרספקטיבה זו אינה מפתיעה. כמה מהעבודות מציגות גם הצעות ספציפיות לדרך שבה הבנת הנושא עשויה לתרום לשיפור איכות ההוראה והלמידה. למשל, אם מורים יבינו כיצד להביא למצב רגשי של עניין הם יוכלו להגביר מעורבות ולמידה. וכן שלא רק שחשוב להבין רגשות העולים במסגרות חינוכיות , אלא שהמורים יכולים גם לשנות הקשר חינוכי כדי להשפיע על הרגשות.
חמשת העבודות המוצגות בגיליון מציעות סקירה ביקורתית על מצב התחום של רגשות בחינוך.

ביבליוגרפיה

Pekrun, et al., (2002). Academic emotions in students' self-regulated learning and achievement: A program of qualitative and quantitative research, Educational Psychologist, 37, 91-106.
Schutz, & DeCuir, (2002). Inquiry of emotions in education, Educational Psychologist, 37, 125-135.