מחקר נרטיבי של סיפור חייהם של פרחי הוראה ושל המדריכים הפדגוגיים שלהם

חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת ססקס, אנגליה

מקור:

Gidron, Ariela (2003). Narrative study of life stories of student teachers and their pedagogical counselors, Submitted for the degree of Doctor of Philosophy, University of Sussex Institute of Education, England

עבודה זו היא מחקר נרטיבי חינוכי של סיפורי חיים של 27 סטודנטיות ו-7 מדריכות פדגוגיות מן המסלול לחינוך יסודי במכללה אקדמית לחינוך בישראל. המחקר בחן את המשמעות של 'להכיר סטודנטים ועמיתים להוראה כאחרים ממני' מנקודת מבט של מדריכה פדגוגית, באמצעות מסע נרטיבי אל תוך סיפורי החיים שלהם. מושגים וכלים מן המחקר האוטוביוגרפי והאתנוגרפי שימשו בהשאלה כעדשות שדרכן אפשר היה לבחון מזוויות מבט חדשות את עולמן של סטודנטיות ומדריכות. העבודה מתייחסת אל תהליך ההכשרה להוראה  כאל תהליך חיברות דיאלקטי של הבניה אישית בתוך הקשר חברתי תרבותי, ואת היכולת לספר ולהבין סיפור חיים ככלי אנושי בסיסי של מתן משמעות וארגונה.

מטרת המחקר הייתה להשיג הבנה עמוקה יותר של מרחבי משמעות אישיים שמביאות איתן אל מפגש ההוראה במכללה סטודנטיות ומדריכות פדגוגיות שלהן בקבוצת הדרכה אחת, העתידה לעשות בדרך כלל את דרכה המשותפת במכללה לאורך שלוש שנות הלימודים הראשונות.  המחקר הוגדר כקוסנטרוקטיביסטי-פרשני, נרטיבי וחינוכי. הפרספקטיבה הקונסטרוקטיביסיטית-פרשנית הוגדרה כפרדיגמה של מחקר וכתאוריה של למידה גם יחד; הגישה הנרטיבית,  כאפנות של ידיעה וכשיטת חקר, ונקודת המבט החינוכית אופיינה על ידי  גישה בינאישית  של אכפתיות הדדית (Relational Approach).

הדיון המסכם של המחקר התמקד בשלוש שאלות: (1) במה יכולה היכרות מחודשת של החוקרת עם סטודנטיות ומדריכות כאחרות ממנה לשנות בפועל את דרכה בעבודה החינוכית?

2. איך יכולות תובנות חדשות אלה להשפיע על התאוריות החינוכיות האישיות של החוקרת?

3. מה תהיה המשמעות של פדגוגיה ביקורתית בהקשר זה?

עבודת הדוקטורט נמצאת בחדר העיון של מרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת. מידע נוסף עליה ניתן למצוא במאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר.