מקור :
Murray, J., et al., (2009). Research and teacher education in the UK: Building capacity, Teaching and Teacher Education, 25, 944-950.
המאמר תורגם , סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ , מכון מופ"ת .
מילות מפתח: מחקר בהכשרת מורים, מורי מורים חוקרים.
תקציר
הצורך בבניית יכולת (capacity) מחקרית בהכשרת מורים בבריטניה עולה כנושא רציני בדיונים על חינוך. המאמר מנתח יוזמה של קבוצת מורי מורים לבנות יכולת מחקר במסגרת ההכשרה ע"י הקמת רשת מחקר של הכשרת מורים (TERN ). לדעת הכותבים הדבר דורש חיזוק מוטיבציה וריבוי הזדמנויות לבניית רשתות קשר בין חוקרים. הכותבים חוקרים את הקשרים בין שינויי מדיניות לאומיים, תרבויות מחקר מוסדיות והרגלים אישיים בבניית יכולת מחקר.
רקע
פיתוח יכולת מחקר בקהיליות הכשרת מורים היא גורם מפתח בקידום איכות הלמידה של תלמידים ומורים Lunenberg,Ponte&VandeVen,2007) (Cochran-Smith & Zeichner, 2006, . בבריטניה הועלה צורך זה בהדגשה כנושא רציני המציב אתגרים ברורים בפני העוסקים בכך (Menter et al., 2006, Furlong, 2007,Rees et al., 2007, Munn, 2008, Pollard, 2008,).
המאמר מנתח יוזמה אחת בתחום זה – TEG = Teacher Educational Group – המתקיימת במסגרת תוכנית מחקר ההוראה והלמידה (TLRP ) שמטרתה לתמוך בפיתוח של יכולת מחקר בהכשרת מורים בבריטניה באמצעות יצירת מקורות מחקר נגישים ובעלי רלוונטיות מיוחדת להכשרה.
הטענה המרכזית של הכותבים, המקובלת על חוקרים רבים, היא שחלק חיוני של בניית יכולת הוא מתן תמיכה והזדמנויות לחוקרים לפתח את מומחיותם ע"י רכישת כשירויות חדשות, ידע והבנה של המחקר. הם מוסיפים שיש לקחת בחשבון הקשרים חברתיים- תרבותיים של המחקר והלמידה בבתי הספר לחינוך שבהם רוב החוקרים עובדים, וכן הרגלי חשיבה והתנהגות אישיים (habitus) ותחושת שליחות של החוקר הפרט. הדבר חשוב במיוחד במסגרת ההכשרה שהיא תחום יישומי שבו החוקרים הם גם אנשי המעשה, הניהול וקובעי המדיניות. עוד מבססים הכותבים את טיעוניהם על משוואה שהציג Desforge (בתוך: Davies & Salisbury,2008) שלפיה שלושה מרכיבי מפתח של בניית יכולת יוצרים משוואה: יכולת = מומחיות xמוטיבציה x הזדמנויות. לאור תפיסה זו טוענים הכותבים היוזמה המדוברת תבנה יכולת מחקר בהכשרה בשלוש דרכים:א) ע"י חיזוק מומחיות, ידע והבנה; ב) ע"י קידום ההנעות האישיות והקהילתיות של חלק מהחוקרים; ג) ע"י הגדלת מספר ההזדמנויות לעבודה שיתופית בין אוניברסיטאות לבין קהיליות מחקר.
עבודת ה-TEG: מטרות, שיטות ומיפוי – הכותבים מציגים סקירה קצרה של עבודת הקבוצה המתוארת שפורסמה במלואה במקום אחר (Murray et al., 2008). לדעתם פיתוח סוג זה של יוזמה בהכשרת מורים דורש גישה חדשה לבניית מקורות לפיתוח יכולת מחקרית. המטרה הייתה לבנות ידע מחקרי חדש והבנה של עבודת השדה לאור ממצאים סובסטנטיביים ויישומים מתודולוגיים של מחקרים קודמים. אחד העקרונות הבסיסיים לחיזוק יכולת המחקר בשדה ההכשרה היה יכולת ההכללה-generativity(Shulman, 1999). למסגרת הראשונית של העבודה נקבעה מסגרת של שלושה מרכיבים: 1. בניה של סקר ספרותי למיפוי חלק מרכזי של המחקר הקיים בהכשרה- נסקרו 49 מאמרים; 2. תכנון פיתוח סדרה של הנחיות פדגוגיות שיוצגו באתר וישרתי כמקורות של מחקרים חדשים; 3. סיכום (בטוח ארוך) של ההקשרים של המיפוי לזיהוי מה גוף ידע זה מגלה על היבטים שונים של ההכשרה.
פיתוח יכולת מחקר בהכשרת מורים: סקירה של הקשרים ונושאים – בתוך המחקר החינוכי המחקר על הכשרת המורים הוא התחום המחקרי הפחות מפותח לעומת תחומים אחרים והצעיר שבהם יחסית (Cochran-Smith & Zeichner, 2006).
בהשוואה בין יחסן של ארבע מדינות בריטניה למחקר ולמדיניות חינוכית ניתן למצוא שונות לא מועטה (Hulme & Menter, 2008) אך גם כמה קווים הקשריים משותפים בנושאי הכשרה ופיתוח יכולת מחקרית:
1) ההשתלבות של הכשרת המורים באוניברסיטאות ומעמדה שם לנוכח הדגש על הפרקטיקה,
2) דרכי המימון המחקרי למערכת ההשכלה הגבוהה שונו ויצרו מצב של הפחתת המימון בין היתר לאוניברסיטאות שיש בהן הכשרת מורים.
3) ניתוח של ההקשרים, הלאומי והמוסדי, למחקר בהכשרת מורים מראה שההזדמנויות למחקר במסגרת הכשרת המורים פוחתות והולכות (Murray, 2006). יש גם פיצול גדל והולך בין מחקר לבין תפקידי הוראה והבלים באיכות הקליטה והתפיחה של חוקרים(Murray, 2008). בידוד, מעמס הוראתי גדול והעדר זמן פנוי למחקר הם גורמים היוצרים סביבות למידה מגבילות שבהן חוקרים בראשית ובאמצע הקריירה עלולים לא לשרוד (Fowler & Procter, 2007).
המשך מגמות אלה יגרום להפחתת מעורבות חוקרים מהכשרת המורים במחקר בכלל, דבר שיש לראות בו התפתחות שלילית.
מורי מורים כחוקרים: מחקר בהכשרת מורים – רוב המחקר בנושאי ההכשרה נעשה על ידי העוסקים בה. לא מעט ממורי המורים באוניברסיטאות באים מהשדה לרוב ללא ניסיון במחקר. מבנה המוסדות המעסיקים והסטאטוס שלהם חשובים בהקשר זה. ככל שהמוסד יוקרתי יותר כך תהייה בו אוריינטציה חיובית למחקר וסיכוי שמורי המורים יעסקו בפעילות מחקרית (1995,(Reynolds. זהותם המקצועית של מורי מורים כחוקרים אינה בנויה רק על גורמים לאומיים, מוסדיים או אישיים; הם נוצרים גם ע"י קיומה או העדרה של זיקה בין תחום המחייה(habitus ) האישי לבין קהיליות המעשה המידיות אליהן הם משתייכים. הספרות גם מראה שיש צורך להכיר במחקר של מורי מורים ובערכים המקצועיים שהם חלק מה- habitus שלהם (Bourdieu,1987). נקודה חשובה היא הדרך בה אנשים ממשיגים את הקשרים בין מחקריהם לבין עבודת ההוראה שלהם ותחושת ההלימה (או אי-הלימה) שהם רואים בין היבטים אלה בעבודתם במסגרת ההכשרה (Murray, 2007).
בניית יכולת מחקרית בהכשרת מורים:פרויקט ה-TERN =teacher education research network- זהו פרויקט ניסויי ברמה מחוזית שמטרתו לבנות רשת המתמקדת בעיקר במחקר בהכשרת מורים במטרה לבנות יכולת מחקרית. הכוונה לבנות מודל מבוסס לבניית יכולת מחקרית בין רשתות קולבורטיביות של שבע אוניברסיטאות מחוזיות, ולבדוק את הפוטנציאל של המודל לבניית תשתית כזאת לכך בכל המדינה. (יש במאמר תיאור של רציונל הניסויי ומבנהו – עמ' 948-949).
סיכום – המאמר מצביע על דרכים שבהן ניתן למצות את הפוטנציאל העשיר של בניית יכולת מחקרית תוך השענות על הנושאים הסובסטנטיביים, המתודולוגיים והתיאורטיים במחקר הכשרת מורים.מיעוט התמיכה במחקר , כאמור לעיל, מטיל צל כבד על האיכות העתידית של הכשרת מורים מבוססת-מחקר, התקווה היא ש ייפתחו מרחבים חדשים לצורות אחרות של רשתות מחקר קהילתי ובין-מקצועי. חשוב גם להגדיר מחדש מה "ייחשב" כפעילות מחקרית של מורי מורים שעסוקים בעיקר במעשה ההכשרה היומיומי. הטענה שבבסיס טיעוני המאמר והפרויקט המוצג בו היא שמחקר במסגרת ההכשרה של מורי-מורים הוא בעל תרומה משמעותית בתחום.
ביבליוגרפיה
Bourdieu, P. (1987). What makes a social class? Berkeley Journal of Sociology, 32, 32-45.
Cochran-Smith, M., & Zeichner, K. (Eds.) (2006). Studying teacher education: The report of the AERA panel on research and teacher education, Washington, DC: AERA and Lawrence Erlbaum Associates.
Dadds, M., & Kynch, C. (2003). The impact of the RAE 3b rating on educational research in teacher education departments, Research Intelligence, 84.
Davies, S., & Salisbury, J. (2008). Researching and learning together: inter-institutional collaboration as a strategy for capacity building, PP presented at the British Educational Research Conference(BERA), Edinburgh.
Fowler, Z., & Procter, R. (2007). Mapping the ripples: an evaluation of TLRP's research capacity building, Teaching and Learning Research Project.
Furlong, J. (2007). The universities and education, Keynote speech at the Univ. Council for the education of teachers conference, Daventry, England.
Hulme, M., & Menter, I. (2008). Learning to teach in post devolution UK: a technical or an ethical process? Southern-African Review of Education, 14(1-2), 43-64.
Lunenberg, M., Ponte, P., & Van deVen, P. (2007). Why shouldn't teachers and teacher educators conduct research in their own practice? An epistemological exploration, European Educational Research Journal, 6(1).
Menter, I., Brisard, E., & Smith, I. (2006). Convergence or divergence? Initial teacher education in Scotland and England, Edinburgh: Dunedin Academic Press.
Munn, P. (2008). BERA presidential address: building research capacity collaboratively: can we take ownership on our future? British Educational Research Journal, 34(4), 413-430.
Murray, J. (2006). Learning to play academic games? New teacher educators constructions of academic identities in higher education, PP at the BERC , Warwick.
Murray, J. (2007).Countering in teacher education, Academic work on pre-service courses in nursing, social work and teacher education, Journal of Education for Teaching, 33(3), 271-291.
Murray, J. (2008). Teacher educators' induction into higher education: work-based learning in the micro-communities of teacher education, European Journal of Teacher Education, 31(2), 117-133.
Pollard, A., (2008). Towards new strategic initiatives for research capacity in education: a discussion paper, Building Research Capacity, 13, 1-5.
Rees, G., et al., (2007). Research capacity-building professional learning and the social learning of educational research, British Educational Research Journal, 33(5), 761-779.
Shulman, L. (1999). Professing educational scholarship, In: E. Lagenman & L. Shulman (Eds.), Issues in education research: problems and possibility, San-Francisco: Jossey Bass, 159-165.
