מחקר איכותני-שיטתי במדיום מתפתח ודינאמי
מאת: נאוה כהן-אביגדור
מקור: המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן, כנס חוקרי אינטרנט וטכנולוגיה
טכנולוגיות תקשורת חדשות משפיעות על מתודות מחקריות בשתי דרכים:
הן מצמיחות בעיות מחקריות חדשות, המחייבות מתודות מחקר חדשות והתאמה של מתודות קיימות;
מדיה חדשים מביאים מתודות חדשות לאיסוף נתונים וניתוחם.(Johnston, 1984)
רשת האינטרנט אינה רק כלי טכנולוגי, כי אם סביבה בעלת מבנה חדש לחלוטין,
הפועלת על-פי קודים הייחודיים לה.
לפיכך, לאינטרנט השפעה מכרעת על תיאוריות ועל יישום של המחקר האיכותני.
הסגולות הדומיננטיות ברשת (דינאמיות ואינטראקטיביות), הן המשפיעות באופן משמעותי על המורכבות המחקרית.
סגולת האינטראקטיביות בעייתית במיוחד מבחינה מחקרית. היא מטשטשת את ההבחנה הקלאסית בין שני שדות מחקר עיקריים של תקשורת:
* תפוקות המדיה
(התוצרים התקשורתיים);
* מחקרי קהל
(צרכני התקשורת).
בעיות מתודולוגיות והצעות בחקר עיתונות מקוונת:
קביעת אוכלוסיית המחקר.
2. הגדרה ומיקוד של יחידות הניתוח.
3. מסגרת זמן המחקר (כולל מחקר רטרואקטיבי).
הגדרה ומיקוד של יחידות הניתוח
לעיתון המקוון– תדירות עדכון קבועה ומוצהרת (לרוב); ואולם החלקים הפנימיים משתנים בתדירויות שונות.
* ההגדרות המסורתיות (יומון/שבועון) כבר אינן רלוונטיות לתוצרים המקוונים.
* אין גודל סטנדרטי לעמוד web ומסכים שונים מציגים את החומר בפורמטים שונים
(ובמהירויות "הורדה" שונות).
העיתונים/אתרים מכילים נפח עצום.
מה נכלל בבדיקה:
ארכיון? מודעות?
קישוריות פנימיות?
קישוריות חיצוניות?
עמודים בתהליך בנייה?
עדיף להימנע מחקר עיתונים/מדורים שתדירות העדכון שלהם אינה עקבית או תכופה מדי.
* מומלץ להתאים את השימוש בהגדרות, כך שייצגו נכונה את הסביבה החדשה
* רצוי לציין את מורכבות/שוני תצוגת הנתונים ולהשתדל לבדוק עיתונים/אתרים בעלי פורמט דומה.
המלצות
מומלץ לעבוד ממחשב אחד או ממחשבים בעלי איכויות טכניות זהות/דומות, כדי להימנע מהטיות בהצגת הנתונים.
* עדיף לקבוע טווחי עמודים (1 – 99 וכו').
* חשוב להגדיר במדויק איזה חלקים נכללים בבדיקה (רצוי לבחור עמודים משמעותיים/מייצגים, כמו דף הבית וכו').
מסגרת זמן המחקר (כולל מחקר רטרואקטיבי)
במחקר של מדיה מסורתיים, אחד הצעדים הראשונים הוא הגדרת תקופת המחקר
(למשל, הרכב שבועי של גיליונות).
ואולם, ניתוח אתרים ב- web מוביל להדגש שונה – ההתייחסות היא למסגרת זמן המחקר (למשל, אפריל 2006).
שינויים בתכני האתרים והדינאמיות של הרשת מחייבים איסוף מהיר של הנתונים (McMillan , 2000).
בעיתונים/אתרים רבים החומר שמתפרסם כלל אינו נשמר ולא ניתן לשחזרו.
* גם אם החומר נשמר, לא תמיד הוא נשמר בצורתו המקורית - כמבנה של
עמוד/מסך או עיתון.
מומלץ לעבוד בצוות מחקר גדול, שיכול להקדיש זמן לאיסוף מהיר של החומר ולביצוע המחקר.
* רצוי לוודא מראש את היכולת לשמור (באופנים שונים) את החומר הנבדק.
* עדיף לבחור חלקים הניתנים לשמירה בקלות.
* כדאי לשמור את החומר בתדירות גבוהה ובעקביות – גם באופן מודפס (לפחות עמודים מייצגים).
לסיכום,
מורכבות המחקר באינטרנט וההתמודדות עם הגדרות ועם מושגים מחקריים חדשים, תובעות:
פתיחות מחקרית, יצירתיות, גמישות מחשבתית,
והתנתקות מסוימת ממבנים קשיחים שהיו מקובלים בחקר מדיה מסורתיים.
(McMillan, 2000; Jones, 1999)
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya