מחיר הסטנדרטים במערכת החינוך המודרני

Ami Volansky , The Rise and the Price of the Standards Movement

אוניברסיטת תל אביב 2007

המאמר "The Rise and the Price of the Standards Movement" שכתב פרופסור עמי וולנסקי דן במדיניות הסטנדרטים שאפיינה את המאה ה-20 והתפשטה ממזרח אסיה לארצות אירופה, אנגליה, ארה"ב וכמובן גם בישראל. הסטנדרטים הביאו למבחני הערכה פנימיים, מצ"ב מבחן חיצוני הנבדק על ידי ראמ"ה , מבחנים בינלאומיים לדוגמא: "פיז"ה", " טאליס " במטרה ליצור רמת הישגים אחידה בקרב התלמידים. פתיחת שערי ההשכלה לכל התלמידים יצרה צורך לאפשר לכל התלמידים להגיע לאותה רמה של ידע, כדי לתת להם אפשרויות שוות ללא קשר למוצאם, רקע משפחתי או כלכלי. המטרה של הסטנדרטים הייתה חיובית, לתת הזדמנות שווה לכל הילדים. לגרום לכל מורה ללא קשר לאוכלוסיית התלמידים או משאבי הזמן או הציוד העומדים לרשותם, להיות אחראי על הישגי התלמידים שלהם. אך הסטנדרטים הפכו להיות המטרה העיקרית שכל מערכת החינוך מכוונת אליה. הילדים בעלי יכולות קוגניטיביות ומגוון כישורים נשארו מאחור. תפיסה המנוגדת לתפיסתו של דיואי, שכדי להגיע להישגים צריכים להתחשב בתרבות, ערכים קהילתיים, יכולות וכישורים של התלמיד היחיד וגם המבחנים צריכים להיות מותאמים ללומד ולשקף את סגולותיו וכישוריו. למרות ההשקעה הרבה בתוכניות לימוד מבוססי סטנדרטים ומבחנים הבודקים את רמת ההישגים של הלומדים לא הביאו לתוצאות הרצויות,

 הסטנדרטיזציה הביאה את מערכת החינוך להישגים נמוכים, לבינוניות גם בקרב תלמידים בעלי יכולות גבוהות. היא הביאה לפתיחת בתי ספר ממשלתיים אשר דחקו את בתי הספר העצמאיים בעלי תכניות לימוד ייחודיות ואת בתי הספר הפרוגרסיביים המבוססים על משנתו של דיואי. ההישגים הנמוכים הביאו לדאגה רבה בקרב אנשי החינוך והפוליטיקאים, אך לא שינתה את קו החשיבה בישראל ובמדינות אחרות כמו אנגליה וארה"ב אלה חיזקו את העמדה שיש צורך בסטנדרטים במקצועות הליבה: מדעים, שפה ומתמטיקה (בישראל נוסף גם האנגלית). המרוץ אחר הציונים בהשפעת מבחני הסטנדרטיים הביאה לחזרה לשיטות הלמידה המסורתיות המבוססות על שינון ואחידות. שיטות שלא שיפרו את הישגי הלומדים ואף הביאו להעמסת הלימוד על התלמידים.

למאמר המלא באנגלית של פרופסור עמי וולנסקי

דרך : הבלוג של אביבה

סיכום נוסף של מאמרו של פרופסור עמי וולנסקי