מחוברים לתנ"ך – מנוכרים לשיעור: תפיסות תלמידי דור ה־ Z בבתי ספר ממלכתיים על־יסודיים

כץ, ג', & קצין, א' (2020). מחוברים לתנ"ך – מנוכרים לשיעור: תפיסות תלמידי דור ה-Z בבתי ספר ממלכתיים על-יסודיים. החינוך וסביבו, מב'

עיקרי הדברים:

• הוראת מקצוע התנ"ך בבית הספר הממלכתי מצויה מזה עשרות שנים במשבר
• ילידי 2007-2001, המשתייכים לדור ה-Z, מתעניינים בתנ"ך אך מנוכרים לשיעור כפי שהוא לרוב מתנהל
• התלמידים אינם מבקשים לבטל את שיעורי התנ"ך, אלא לשנות את מהותם
• הם מבקשים ללמוד פרקי תנ"ך שתכניהם סוציאליים, הומניים, מעוררי חשיבה ורלוונטיים לחייהם
• הם מצפים ששיעורי התנ"ך יעסקו בסוגיות חברתיות, ידונו בצדק, במשפט ובתמיכה סוציאלית
• התלמידים מעוניינים בהוראה פלורליסטית, שתכלול הצגת עמדות ופרשנויות שונות, ושבשיעורים יינתן מקום למגוון הקולות, האמונות והתפיסות של תלמידי הכיתה
• התלמידים מבקשים לעבור מהוראה פרונטלית המתמקדת בלימוד פסוק-פסוק להוראה המגבירה את מידת מעורבותם
• יש לעודד מגמות חדשות של שינוי בבחינות הבגרות בתנ"ך ולעבור להערכה חלופית, לעידוד למידה מבוססת פרויקטים ולהוראת תנ"ך בהיבט רב-תחומי
• בהכשרת מורים לתנ"ך, בפיתוחם המקצועי ובתכנון ההוראה יש להתחשב בציפיותיהם של התלמידים להוראה המדגישה את ההיבטים הערכיים שבתנ"ך בדרך פלורליסטית ובפדגוגיה חדשנית

קישור למאמר

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הוראת תנ"ך

במשך שנים שבה ומטרידה את הציבור בישראל סוגיית מקומה ההולך וקטן של המורשת היהודית בחינוך ובתוך כך התחושה שיחסם של תלמידים למקורות היהודיים הוא יחס של ניכור ואף של נתק (בן פרץ, 2005 ; זרובבל, 2013; צמרת, 1999). לוז (2016) טוען שעבור רובו הגדול של הנוער היהודי המתחנך בבתי הספר הכלליים התורה היא עניין ארכאי ודוגמטי המגביל את חירותו של האדם ואת אופקיו הרוחניים.

רבים מהמורים לתנ"ך בבתי הספר הממלכתיים, וכך גם מכשירי המורים וכותבי תוכנית הלימודים במקצוע זה, מבססים את גישתם החינוכית על התפיסה שלפיה המוטיבציה של התלמידים ללימודי ספר הספרים היא נמוכה. לפיכך, ועדת מקצוע המקרא (2018) בראשותה של פרופ' נילי ואזנה, קבעה לה למטרה "להאהיב את התנ"ך על תלמידי ישראל", ולאור זאת הושקה ב־2018 תוכנית לימודים חדשה במקרא לחינוך הממלכתי. אחד מיעדיה המוצהרים של התוכנית נוסח באופן הבא: "התלמידים יפיקו מהתנ"ך רלוונטיות ומשמעות לחייהם, על ידי דיון בערכים המשתקפים בו, ויכירו בתנ"ך כספר היסוד של עם ישראל ושל שאר הדתות המונותיאיסטיות". אשר לדרכי ההוראה, הדגש בתוכנית הוא על הוראה המתייחסת לערכים ומדגישה את הרלוונטיות של הסיפורים לחייהם של התלמידים.

בשנת תש"ף לומדים לפי תוכנית לימודי התנ"ך החדשה התלמידים בבתי הספר העל-יסודיים, ילידי השנים 2007-2001 , המשתייכים לדור ה-Z. דור ה-Z כולל בני נוער שנולדו מסוף שנות התשעים של המאה ה-20 ועד לשנת 2010 (Chicca & Shellenbarger, 2018).

ילידי דור ה-Z נולדו לתוך העידן הדיגיטלי המתאפיין בשימוש מוגבר במסכים דיגיטליים המחוברים לרשת האינטרנט, ובעיקר הטלפון החכם, ככלי מרכזי ביותר באורח חייהם. ילידי דור זה מורגלים בטכנולוגיה המשתנה במהירות ונוטים לריבוי משימות בעת ובעונה אחת  (Hicks et al., 2018). הם מרבים לגלוש ברשתות החברתיות ועוסקים בענייני חברה וסביבה, שאיפה לצדק חברתי ורצון להפוך את העולם למקום טוב יותר (Fox, 2012; Swanzen, 2018). כדי לצרוך מידע הם מסתמכים בעיקר על אתרים ברשת, המוצפים בכמויות אדירות של מידע. טווח הקשב של רבים מהם קצר מזה של הדורות הקודמים. הם לומדים באופן מיטבי על ידי עשייה, יצירה, ניסוי וטעיה ולא על ידי קריאת ספרים, טקסטים ארוכים והאזנה להרצאות (Pew Research Center, 2014).

ציפיותיהם של תלמידי דור ה-Z ומיומנויותיהם שונות במהותן מאלו של תלמידי הדורות הקודמים (Mazer & Hess, 2016). הם מעדיפים למידה עצמית ואוטונומית. ללומדים בני דור ה-Z הרצאה פרונטלית אינה מספקת, שכן העברת עובדות והצגת מידע בשיעור אינן נתפסות בעיניהם כלמידה (Feiertag & Berge, 2008). התכנים שמעסיקים את בני הנוער, דרכי ההפצה והקליטה וצורות התקשורת הנהוגות משפיעות על אופן הלמידה, על בחירותיהם של התלמידים ועל ציפיותיהם מהמורים (Carter, 2018). מכאן שלימוד של נושאים מציאותיים ורלוונטיים ייתן מענה לצורכי הלמידה של דור זה ואף יקנה ללומדים את הכישורים הדרושים להתמודדות עם מציאות המאה ה-21. בנוסף, הלומדים החדשים מצפים לשילוב הטכנולוגיה בלמידה, כמקור ליצירת מעורבות ולהפיכת הלמידה למעניינת ולרלוונטית יותר. הם גם מקווים שהטכנולוגיה תהיה אמצעי לביצוע יעיל ונוח יותר של מטלות הלימודים (Istance & Kools, 2013). 

לנוכח השינויים החלים בסביבה טבעי היה לצפות לעדכון החוויה הבית-ספרית, אלא שחרף זאת, כיום, על סיפו של העשור השלישי במאה ה-21, לא נצפה שינוי של ממש בבתי הספר העל-יסודיים. דרכי ההוראה מתמקדות בהעברת תוכן כבמאה הקודמת, והתלמידים אמורים לשנן מידע ולהתנסות בתרגול מיומנויות מוגדרות מראש (הררי, 2018).

המחקר הנוכחי בחן את יחסם לתנ"ך של בני נוער מדור ה-Z  בישראל ואת ציפיותיהם מלימודי תנ"ך בבית הספר. ספציפית, המחקר בחן את השאלות הבאות:

1. איזה ערך, אם בכלל, מייחסים לתנ"ך תלמידי בתי ספר ממלכתיים על-יסודיים בני דור ה-Z?
2. מהן הציפיות של אותם תלמידים מלימודי התנ"ך בבית הספר?

החוקרות ערכו ראיונות חצי־מובנים עם 76 תלמידים יהודים בני 18-12 שלמדו בבתי ספר על-יסודיים ממלכתיים ברחבי הארץ בשנת הלימודים תשע"ו (2016). 40% ממשתתפי המחקר הגדירו עצמם כחילונים ו-60% כמסורתיים.

ממצאי המחקר

איזה ערך, אם בכלל, מייחסים לתנ"ך תלמידי בתי ספר ממלכתיים על־יסודיים בני דור ה-Z?

• התנ"ך כספר בעל מסרים ערכיים ותרבותיים רלוונטיים. רוב רובם של משתתפי המחקר (88%) העידו על כך שהם רואים בתנ"ך ספר חשוב וייחודי, בעל מסרים ערכיים ותרבותיים רלוונטיים. ממצא זה מפתיע, וסותר את ההנחה הרווחת בדבר חוסר עניין ואף ניכור של תלמידים ביחסם לספר הספרים.
• התנ"ך כספר זהות ותרבות יהודית. כשליש מן התלמידים הביעו הערכה לתנ"ך בהסבירם כי באמצעות לימודו הם מתחברים לשורשיהם ומחזקים את הזהות היהודית שלהם. באמצעות לימוד התנ"ך הם העידו על כך שהם מבינים את לוח השנה העברי, את הקשר לארץ שבה הם חיים ואת שורשי השפה שהם מדברים בה. כבני דור ה-Z החיים בעידן הגלובליזציה, התלמידים רואים בתנ"ך ספר הקשור לזהותם היהודית הפרטיקולרית כמו גם ספר שיכול לתרום להם בבניית זהותם הגלובלית. הם מעריכים את התנ"ך דווקא בשל היותו ספר המציג מורכבות, פתיחות ושילוב בין תרבויות.
• התנ"ך כספר ערכים ומוסר. כמעט מחצית התלמידים אמרו שהם מעריכים את התכנים הכתובים בתנ"ך ורואים בהם תכנים ערכיים ומוסריים. הם הדגישו כי בתנ"ך יש ערכים אוניברסליים וסוציאליים, החשובים ורלוונטיים בעיניהם גם כיום לשם בניית עולם מתוקן. 
• התנ"ך כספר קדוש. קרוב ל-30% ממשתתפי המחקר העידו על כך שהם רואים את התנ"ך כספר "קדוש". תלמידים רבים, ובהם גם כאלה שהגדירו עצמם חילונים ואף אתאיסטים, בחרו בתואר "קדוש" כדי להצביע על כך שהתנ"ך הוא ספר מיוחד, נבדל, נשגב ומוערך.

לצד ביטויי הכבוד וההערכה לתנ"ך, מיעוט ממשתתפי המחקר (12%) ביטאו חוסר עניין בספר התנ"ך. הוא נתפס בעיניהם כארכאי, שמרני ובלתי רלוונטי למאה ה-21.

 מה הן תפיסות תלמידים בבתי ספר ממלכתיים באשר לשיעורי התנ"ך?

הממצאים שהוצגו עד כה מלמדים, כי ככל הנראה בעיית הניכור מן התנ"ך אינה מאפיינת את יחסם של מרבית תלמידי דור ה-Z לתנ"ך, שכן הללו מביעים הערכה, חיבה וקשר כלפיו. ואולם למרות השינוי הניכר ביחס של בני נוער לספר התנ"ך, נראה כי אין כל שינוי במעמדם של שיעורי התנ"ך בבית הספר, וכי תחום דעת זה עדיין מצוי במשבר. תלמידים רבים (68%) הביעו ביקורת כלפי שיעורי התנ"ך בבית הספר. הם טענו שאופי השיעורים הוא שיוצר ריחוק, ניכור וחוסר הערכה. נראה כי רבים משיעורי התנ"ך מתנהלים באופן מנותק מציפיות התלמידים ומצורכיהם, וכי מכאן נובעת תחושת הריחוק.

 מדוע בני דור ה־ Z חשים ניכור כלפי שיעורי תנ"ך אף שהם מביעים תחושות של קשר והערכה לספר התנ"ך?

• למידה לא משמעותית ופסיבית. מרבית התלמידים שהשתתפו במחקר התלוננו על כך שהוראת התנ"ך בבית הספר אינה משמעותית. לדבריהם, שיעורי התנ"ך מתנהלים בהוראת פסוק אחר פסוק והלמידה המתמקדת יתר על המידה בפירושי מילים ובידע הפרטים. לטענתם, למידה כזאת מייגעת ומשעממת ומותירה את תודעתם במצב פסיבי.
• העדר שיח מעמיק ורלוונטי לתלמידים. לדברי התלמידים, בשיעורי התנ"ך חסרה העמקה במהות ואין שיח אישי המבקש מהתלמידים לחשוב על המשמעות הרלוונטית של התכנים עבורם.
• מחסום השפה. גורם מרחיק נוסף עליו הצביעו התלמידים הוא הקושי בהבנה של שפת המקרא הקדומה. לדבריהם, קושי זה מאיים ומרחיק אותם משיעורי התנ"ך ודרכי ההוראה בכיתה אינן מסייעות להם להתמודד עם מחסום זה.

מה מצפים תלמידי דור ה-Z משיעורי תנ"ך בבית הספר?

• הוראה בגישה ערכית-חברתית. תלמידים רבים הסבירו כי יש לשנות את תוכני הלימוד בתנ"ך ולהרחיבם לסוגיות של חברה, מוסר והומניות, ובכך להפוך את הלימוד למשמעותי.
• הוראה בגישה פלורליסטית. כמחצית משתתפי המחקר הביעו רצון שהגישה לספר בשיעורי תנ"ך תשתנה מגישה אמונית-דתית לגישה פלורליסטית. הצגת אידיאולוגיה אחת "נכונה", בין שהיא עמדה אמונית ובין שהיא עמדה חילונית, נתפסת בעיניהם כעוול וגורמת להם לתחושה של ניכור כלפי השיעור.
• הוראה בגישה חדשנית ואקטיבית. תלמידים רבים ביקרו את דרכי ההוראה השמרניות בשיעורי תנ"ך והביעו את משאלתם ללמידה אקטיבית, למעורבות בתהליכי הלמידה וליצירה והבעה אישית.

נראה כי תלמידי דור ה-Z מצפים כי בשיעורי תנ"ך, וכך גם בשאר השיעורים בבית הספר, תתקיים פדגוגיה חדשנית המצמצמת את ההוראה הפרונטלית, ומעצימה את הצדדים הרגשיים והקוגניטיביים של התלמידים עצמם. הם מעדיפים למידה מסדר חשיבה גבוה ולמידה בינתחומית הכוללת ביטויים של פרשנות אישית באמצעות יצירה, דרמה או המחזה.

סיכום

תלמידים מבתי ספר ממלכתיים בישראל שמשתייכים לדור ה-Z מבטאים עמדות חיוביות כלפי התנ"ך ומוצאים אותו רלוונטי לחייהם. הם אינם מבקשים לבטל את שיעורי התנ"ך, אלא לשנות מהותם. ציפיות התלמידים משיעורי תנ"ך קשורות באופן הדוק למאפייני דור ה-Z ולצרכיו. דבריהם מדגישים עד כמה חשוב להורות תנ"ך תוך שימת דגש על ההיבטים הערכיים והמוסריים שבו ועל הקשריהם האוניברסליים והפרטיקולריים. לשם כך נחוצה גישה פלורליסטית ופדגוגיה חדשנית הכוללת דרכי הוראה חווייתיות ומפעילות ועידוד חשיבה עצמאית מסדר גבוה.

ביבליוגרפיה

בן פרץ, מ' (2005). המורשת היהודית ויעדי החינוך בישראל. בתוך: מ' בר לב (עורכת). ערכים וחינוך לערכים: סוגיות בהשתלמויות מורים, קובץ י' (עמ' 79-57). ירושלים: האוניברסיטה העברית

הררי, נ' (2018). 21 מחשבות על המאה ה־ 21. אור יהודה: הוצאת כנרת

ועדת המקצוע מקרא (2018). הוועדה בראשות נילי ואזנה. ירושלים: משרד החינוך

זרובבל, י' (2013). ה'תנ"ך עכשיו': עִכשוּו, סטירה פוליטית וזיכרון לאומי. בתוך: מרקמים: תרבות, ספרות, פולקלור - לגלית חזן־רוקם, כרך 2 (עמ' 773-755). ירושלים: מכון מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים

לוז, א' (2016). אלטרנטיבה חילונית: על הוראת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי הכללי. בתוך ד' ברק־גורודצקי (עורך), כלים שלובים: מחשבות על ציונות ועל חינוך יהודי (עמ' 433-421). ירושלים ותל אביב: האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון מופ"ת

צמרת, צ' (1999). ניסיון שנכשל: זלמן ארן והתודעה היהודית. בתוך מ' בר לב (עורכת). ערכים וחינוך לערכים: סוגיות בהשתלמויות מורים, קובץ ח', (עמ' 356-345). ירושלים: האוניברסיטה העברית

Carter, T. (2018). Preparing generation Z for the teaching profession. SRATE Journal, 27(1), 1-8

Chicca, J., & Shellenbarger, T. (2018). Generation Z: Approaches and teaching learning practices for nursing professional development practitioners. Journal for Nurses in Professional Development, 34(5), 250-256

Feiertag, J., & Berge, Z. L. (2008). Training Generation N: How educators should approach the Net Generation. Education & Training, 50(6), 457-464

Fox, H. (2012). Their highest vocation: Social justice and the millennial generation. New York, NY: Peter Lang

Hicks, J., Riedy, C., & Waltz, M. (2018). Cross-generational counseling strategies: Understanding unique needs of each generation. Journal of Counselor

Practice, 9(1), 6-23

Istance, D., & Kools, M. (2013). OECD work on technology and education: Innovative learning environment as an integrating framework. European Journal of Education, 48(1), 43-57

Mazer, J. P., & Hess, J. A. (2016). Forum: Instructional communication and millennial student's editor's introduction. Communication Education, 65(3), 356-376

Pew Research Center (2014). Millennials in adulthood

Swanzen, R. (2018). Facing the generation chasm: The parenting and teaching of generation Y and Z. International Journal of Child, Youth and Family Studies, 9(2), 125-150