מורים מפתחים את עשייתם: רפלקציה כפעילות מרכזית
מאת: May Britt Postholm
מבוא
על מורים לפתח חמש כשירויות מרכזיות: שליטה בתחום הדעת, שליטה בתכנון ההוראה, יכולות חברתיות, אתיקה מקצועית ויכולת לשינוי והתפתחות. מאמר זה מתמקד בכשירות האחרונה ברשימה זו. התפתחות צריכה להתחיל מרפלקציה על מעשה ההוראה היומיומי, וממחקר שמורים ינהלו סביב עבודתם בעצמם ובשיתוף חוקרים חיצוניים ((McNiff, 2002.
מטרת המאמר לתאר כיצד פרויקט בו היו שותפים חוקר וסגל מורים מעודד את המורים לחשוב חשיבה רפלקטיבית על תהליכי הוראה ומצביע על הצורה והתוכן האפשריים בתהליך זה.
המחקר והפרויקט המתואר נסמכים על תיאוריות מתחום הרפלקציה הנסקרות בפרק 3 של המאמר.
הליך - החוקרת בקרה בבית הספר כמה פעמים כדי להכיר את התלמידים ואת המורים. היא צפתה במורים בפעילויות הוראה והשתתפה ברפלקציה עליהן במסגרת ישיבות של צוותי מורים. החוקרת גם השתתפה בכמה ישיבות בצוות הניהול של בית הספר. כמו כן נעשו ראיונות קבוצתיים עם חלק מהמורים, שיחות עם כל המורים בסגל וראיונות עם המורים המובילים.
גם מערכי שיעורים שנצפו שימשו מקור לנתונים.
נעשה ניתוח תוכן של החומר שנאסף. הקידוד והקטגוריזציה העלו שלוש קטגוריות של נושאי שיח של המורים: 1. חילופי טיפים והתנסויות;
2. ביסוס ואימות ההוראה;
3. רפלקציה ותוצאותיה.
פרק הממצאים (עמ' 1722 ואילך) כולל הדגמות של הקטגוריות השונות מתוך הנתונים שנאספו.
דיון
המורים חולקים בטיפים ובהתנסויות שונות לגבי ארגון ההוראה בכיתות. הם משוחחים על בעיות מעשיות שצצות בכיתות וחושבים רפלקטיבית על התוכן של ההוראה ועל מה שהתלמידים לומדים. במקרים מועטים הם משתמשים בתיאוריות כדי לאשש את פעולות ההוראה. לדעת המורים השיתוף בינם, כולל תצפיות ורפלקציה, הוביל ליצירת אווירה של אמון רב יותר. הם מצאו שלמרות ששיח על שיתוף פעולה מתקיים כל הזמן נחוץ תכנון פורמלי כדי לממש פרקטיקה מסוג זה (Postholm, 2008).
המורים שבמחקר לא העלו בדיוניהם, בניגוד למצופה, תיאוריות כלליות על למידה, ידע והנעה. הניסיון של החוקרת לשלב תיאוריות במהלך הדיונים התגלו כלא מתאימים, שכן המורים היו שקועים בהחלפת רעיונות והתנסויות שנראו להם חשובים ויעילים. טיפים ומרשמים נתפשים על ידם כתיאוריות על הוראה ולכן נוצר חוסר התאמה בין מה שהחוקרת מבינה כתיאוריה לבין הבנת המורים. בעקבות זאת הסיקה החוקרת שעליה להתאים את הבנותיה בעניין זה לאלו של המורים. בהקשר זה היא מביאה דיון בשאלת ההגדרה של תיאוריה.
תקופת הרפלקציה הראשונה הייתה חיונית כדי שהמורים יחלקו וידונו בטיפים, ברעיונות ובהתנסויות וכן כדי שיבנו סביבה מעוררת אמון. היפתחות בפני ביקורים הדדים ותצפיות של סטודנטים בשיעוריהם עוררה בקרב המורים חששות שהיה צורך להפיג. ייתכן שהם אינם בטוחים באשר לתוכן הממשי של מקצועם ולגבי מה שהוא צריך לכלול. יש מורים שהצהירו שיש להם צורך בחזרה על רקע תיאורטי מאחר שהם אינם משתמשים בחשיבה תיאורטית. לדעת החוקר צריך לעזור למורים לקשור בין תיאוריה למעשה, כשהמעשה הוא נקודת המוצא לתהליך.
הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לתת למורים תדפיסים של השיעורים ושל הרפלקציות שלהם על שיעורים אלה, ובדיאלוג עמם לנסות לקשור התנסויות אישיות אלה לתיאוריה. כך יתאפשר למורים לראות את הקשר בין פעולות היומיום לבין מושגים ורעיונות מדעיים או תיאורטיים (1986/2000 (Vigotsky,, והם יהיו מסוגלים להשתמש בתיאוריה לניתוח, להצדקה ולטיעון בתהליך ההוראה. שאילת שאלות על ההוראה עשויה לעזור למורים להרחיב את תפישת המקצוע, לחשוב עליו ולראות בו דברים חדשים (Revans, 1982,1984).ראוי שמורים ישתמשו בתיאוריות בתהליך הרפלקציה שלפני ההתנסות כהכנה לפעולות עתידיות, בנוסף לתהליכי הרפלקציה תוך כדי מעשה ולאחריו ((Schon, 1987.
מורים מומחים צריכים לחשוב כיצד לשפר את ההוראה. בהתנסות שתוארה כאן המורים המומחים חשבו והמלילו את הידע המעשי שלהם. קישור הדוק יותר בין תיאוריה למעשה עשוי להגביר את בטחון המורים במקצועם, תוך שהם יוצרים מאגר מושגים ורעיונות משותף ופעיל המאחד אותם ומחזק אותם כקבוצה מקצועית בפני החברה כולה. ידע משותף זה יניח בסיס לשינוי ולהתפתחות כשישמש כלי בתהליכי רפלקציה ואמצעי לביסוס הפרקטיקה.למסקנה זו, שהמעשה צריך להיות נקודת הפתיחה להתפתחות מקצועית בעלת בטחון וגאווה, יש השתמעויות להכשרת מורים.
ביבליוגרפיה
McNiff, J. (2002). Action research: Principles and practice, London: Routledge Falmer.
Postholm, M. B. (2008). The Start-up phase in a research and development work project: A foundation for development, Teaching and Teacher Education, 24, pp.575-584.
Revans, R.W. (1982). The origins and growth of action learning, Bromley: Chartwell-Bratt Ltd.
Revans, R.W. (1984). The sequence of managerial achievement, Bradford: MCB University Press.
Schon, D. (1987). Educating the reflecting practitioner, San Francisco: Jossey-Bass.
Vigotsky, L.S. (1986/2000). Thought and language, Cambridge, MA: MIT Press.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
McNiff, J. (2002). Action research: Principles and practice, London: Routledge Falmer.
Postholm, M. B. (2008). The Start-up phase in a research and development work project: A foundation for development, Teaching and Teacher Education, 24, pp.575-584.
Revans, R.W. (1982). The origins and growth of action learning, Bromley: Chartwell-Bratt Ltd.
Revans, R.W. (1984). The sequence of managerial achievement, Bradford: MCB University Press.
Schon, D. (1987). Educating the reflecting practitioner, San Francisco: Jossey-Bass.
Vigotsky, L.S. (1986/2000). Thought and language, Cambridge, MA: MIT Press.
yyya