מורים ומורי מורים לומדים מגישות חדשות לאוריינות ומטכנולוגיות חדשות
מאת: M.B McVee , N. Bailey , E. Shanahan
מקור:
Teachers and teacher educators learning from new literacies and new technologies, Teaching Education, v19 n3 pp.197-210
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
מורי מורים וחוקרי טכנולוגיה בארה"ב ((Kay, 2006 ובעולם כולו (Baskin & Williams, 2006) התחילו לחפש דרכים להכשרת מורים המתאימה לעמידה באתגרי ההוראה בחברה הטכנולוגית של ימינו. הכשרת התלמידים לחיות ולעבוד בעולם מודרני וטכנולוגי הופכת להיות מטרה ראשונה במעלה בתוכניות הלימודים, אך לא תמיד מכשירים את המורים לכך. הכשרת מורים ברוח זו אינה דבר פשוט (Barron et al., 2003). קיימות תוכניות הכשרה המדגישות את המכניזם של שימוש במחשב או מעודדות את המתכשרים "להשתמש בטכנולוגיה" בהוראה ללא הכשרה מתאימה. התוצאות של תוכניות מסוג זה מתבטאות בכישלון המורים לעשות זאת בהצלחה (Doering et al., 2003).
בסקירה של 68 מאמרים בכתבי עת שפיטים נמצא כי בתוכניות הכשרה בארה"ב אכן קיים דגש על שילוב טכנולוגיה בהוראה. אולם, אין תמונה ברור כיצד נכון להכשיר מורים באופן יעיל למטרה זו, מפני שהאסטרטגיות לכך מורכבות, מגוונות, לפעמים סותרות ולעיתם רחוקות ניתנות להערכה טובה ((Kay, 2006. המחקר הנוכחי עוסק בשאלות אלה.
רקע תיאורטי - שיחות על אסטרטגיות ליישום טכנולוגיה בכיתה צריכות להתמקד בהוראת אוריינות באמצעות טכנולוגיות דיגיטאליות חדשות. יש צורך לפתח "ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי" הדורש שזירה מושכלת של טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן ((Mishra & Koehler, 2006.
טכנולוגיות מודרניות מגבירות את יצירת הידע והפצתו. בנוסף הן מדגישות את האוריינות כנוצרת עבור המסך, כהיפוכו של הדף. מסך המחשב נותן ייצוג לדימוי, לעיצוב, לצבע, לקול ולמרכיבים אינטראקטיביים אחרים. ברור שמורים אינם יכולים להתעלם עוד מהצורך בשמוש בטכנולוגיה כדי להכניס מולטימדיה לשיעורי האוריינות. חוקרים מתייחסים לטקסטים שיש בהם שילוב של יותר מסוגה ומצורה אחת כאל טקסטים "היברידיים" (למשל (Kellner, 2000
הקשר הקורס הנחקר - הקורס שנבדק במחקר הוא קורס בן 15 שבועות להכשרת מורים לקריאה וליצירה של טקסטים היברידיים כנ"ל. משתתפיו- מורים וסטודנטים. מטרת העל שלו הייתה להגביר את המודעות של המשתתפים לטכנולוגיות חדשות ולעזור להם לבחון הגדרות שונות לאוריינות. בו זמן הייתה כוונה לעזור להם לחשוב חשיבה רפלקטיבית על תפקיד הטכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראת אוריינות ועל השפעתן על הוראה ועל למידה בכלל ((Bailey & Shanahan,2006. (תיאור הקורס נמסר במאמר).
שלושה הנושאים שאותרו ונחקרו שיקפו שלושה רצפים בין גישה מסורתית לגישה חדשה:
| גישה מסורתית | זווית ראייה של אוריינות חדשה |
| פחד והסתייגות | פתרון בעיות משותף ולמידה מגוונת- distributed |
| התכנון / העיצוב ממוקדים בטקסטים מודפסים | תכנון/עיצוב של טקסטים במולטימדיה |
| אוריינות וטכנולוגיה כדיכוטומיה | אוריינות / טכנולוגיה כתהליכים הדדיים/חלופיים (transactional) |
ממצאים
מתחושות של פחד והסתייגות אל שיתופיות בפתרון-בעיות ולמידה מגוונת (distributed) – תחילת הקורס אופיינה ברגשות של פחד והסתייגות. המטלות נראו קשות גם בהיבט התוכני. תחושות אלה עלו למשל בתגובה למטלה שבה התבקשו משתתפי הקורס לבנות פרשנות מולטימדיאלית של שיר לפי בחירתם תוך שימוש בפאואר פוינט. אחת המשתתפות כתבה:"אני אחת מרבים שתמיד פחדו משירה... הצורך לקראו שירה ולכתוב על כך בבית הספר והחששות שליוו כל מטלה... תחושה דומה עלתה לנוכח הפרויקט...כיצד אפרש שירה...?". המשתתפים שקבלו עידוד להתמקד בלמידה ובתהליך החשיבה הביעו חששות לגבי המפגש עם תכנים לא מוכרים וטכנולוגיות חדשות. מורים שיכולים להתגבר על הלכי נפש אלה מוכנים יותר ליטול סיכונים בתוך הקורס. התקווה היא שלקיחת הסיכון בין כותלי האוניברסיטה תביא מורים ליטול סיכון ולשלב טכנולוגיות חדשות גם בכיתה (Bailey, 2006).
מתכנון / עיצוב ממוקדים בטקסטים מודפסים אל תכנון / עיצוב של טקסטים במולטימדיה – הגישה החדשה כוללת, אך אינה מוגבלת לכך, עיצוב ויזואלי, שמיעתי, מרחבי ולשוני. השיחות עם הסטודנטים עסקו בארבע שאלות מרכזיות:
א) כיצד יכול המורה להעביר את מסריו באמצעים הנ"ל?
ב) מהן המגבלות בשימוש בהם?
ג) כיצד יכול המורה לשלב את השימוש במרכיבי עיצוב אלה כדי להעביר את מסריו?
ד) כיצד השימוש באלמנטים הנ"ל מעמיק את המשמעות והייצוג של הידע?
שאלות אלה דרשו מהמשתתפים לחשוב בצורה מעמיקה על טקסטים במולטימדיה וכיצד או אם ניתן לשלב בין מרכיבי עיצוב שונים כדי להגיע ללמידה משמעותית של הטקסטים הנלמדים בכיתה.
מתפיסת אוריינות וטכנולוגיה כדיכוטומיה אל תפיסת אוריינות / טכנולוגיה כתהליכים הדדיים/חלופיים
(transactional) – במושג זה הכוונה לקשר הדינאמי בין טכנולוגיה ואוריינות ולהיותן שזורות זו בזו ((Bruce,1997. דברים שמורים קשרו לקריאה ולכתיבה (ספרים, עפרונות, נייר וכו') נחשבו בעבר לטכנולוגיות חדשות. במהלך הלמידה בקורס הבינו המשתתפים את הקשר בין אוריינות לבין טכנולוגיה ואת הדרכים שבהן הפרקטיקות של האוריינות החדשה צומחות מתוך טכנולוגיות דיגיטאליות חדשות. אחת המשתתפות סיכמה וכתבה: "אני רואה שטכנולוגיה אינה רק כלי, אלא דרך למצוא וליצור משמעות. זוהי הבנה ולא רק כלי פיסי או יישום כלשהו... טכנולוגיה היא דרך אחרת של חשיבה...שרבים מתעלמים ממנה...לגביי טכנולוגיה היא עכשיו מידע, רעיונות וידע, לא סתם מחשב. זהו תהליך".
סיכום
רוב המשתתפים בקורס ציינו בכתב ובע"פ את ההכרה שלאוריינות צורות אפשריות שונות ושליטה בהן, כולל מולטימדיה הנוצרת בעזרת טכנולוגיות דיגיטאליות, עשויות להיות נגישות לתלמידים, אולי אף יותר מחלק מדרכי ההוראה הקיימות היום בבתי הספר. עם זאת שתי המחקר כמה אזהרות.
האחת - המשתתפים הביעו ספקות לגבי יכולתם להשתמש במולטימדיה בהוראה. זהו חשש טבעי ומוכר מהמחקר בתחום המראה שיש צורך לתמוך במורים המשלבים טכנולוגיות בהוראה (Miller, 2008).
השנייה – חלק מהמשתתפים המשיכו להתעקש לאורך הקורס שגישות של מולטימדיה להוראה לא מתאימות לחלק מהתלמידים, בעיקר אלה הבאים משכבות מצוקה בערים. הדבר מצביע על כך שחלק חשוב בהכנסת גישות חדשות לאוריינות הוא ההתמודדות עם אי-שוויון חברתי.
ההחלטות היומיומיות שמורים מקבלים במהלך ההוראה הן לרוב חשובות יותר מהטכנולוגיה בהן הם משתמשים בהוראה. הקורס אפשר למשתתפים להכיר בערך של פתרון בעיות משותף ובנייה שיתופית של ידע. לאור הוריאציות הרחבות והמורכבויות הקיימות בטכנולוגיה הדיגיטאלית, כיתה עשירה בשילוב בין אוריינות לבין טכנולוגיה צריכה להישען על פעילויות מגוונות. למידה של שיעור אחד יחד מחד גיסא ועבודה על פרויקטים אישיים מאידך גיסא נתנו למשתתפים הזדמנות לרפלקציה על האפשרות של יצירת כיתה שבה הסמכות על הידע משותפת והלמידה היא התנסות קולבורטיבית ומהנה.
מגבלת המחקר – מיעוט משתתפים וזמן קצר של ניסוי (סמסטר אחד) - אינה מאפשרת הכללה. אך ניתן לקבל תובנות מההערכה של המשתתפים להוראת שירה במולטימדיה, מההתלהבות שלהם לאור הסיכוי לעזור לתלמידים להישען על ידע תוכן באמצעות הרשת ומהמודעות החדשה לכוח האצור בנרטיבים דיגיטאליים.
ביבליוגרפיה
Bailey, N.M. (2006). Designing social futures: Adolescent in and for new Times, Unpublished doctoral Dissertation University of Buffalo / SUNY.
Bailey, N.M., & Shanahan, L.E. (2006). Course syllabus: new literacies and new technologies, Unpublished doctoral Dissertation University of Buffalo / SUNY.
Barron, A.E., et al. (2003). Large-scale research study on technology in K-12 schools: Technology integration as it relates to the national technology standards, Journal on Technology in Education, 35(4).
Baskin, C., & Williams, M. (2006). ICT integration in schools: Where are we now and what comes next? Australian Journal of Educational Technology, 22(4).
Bruce, B.C. (1997). Literacy technology: What stance should we take? Journal of Literacy Research, 29(2), pp. 289-309.
Doering, A., Hughes, J.E., & Huffman, D. (2003). Preservice teachers: Are we thinking with technology? Journal of Research on Technology in Education, 35(3), pp. 342-361.
Kay, R.H. (2006). Evaluating strategies used to incorporate technology into pre-service education: A review of the literature, Journal of Research on Technology, 38(4), pp. 383-403.
Kellner, D., (2000). New technologies / new literacies: Reconstructing education for the new millennium, Teaching Education, 1(3), pp. 245-265.
Miller, S.M. (2008). Teacher learning for new times: Repurposing new multimedia literacies and digital video composing for schools, In: S.B. Heath & D. Lapp(Eds.), Handbook of Research on Teaching literacy Through the Communicative and Visual Arts (Vol. 2), Newark, DE: International Reading Association; NY: Taylor and Francis.
Mishra, P., & Koehler, M.J. (2006). Technological pedagogical content knowledge: A framework for teacher knowledge, Teachers College Record, 108(6).
המאמר נמצא במרכז המידע הבין-מכללתי של מכון מופ"ת
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya