מורים אכן עושים את ההבדל: הבנת ההשפעה של מורים אהודים/מועדפים (favorite)

 Smith, M.A., & Schmidt, K. (2012). Teachers are making a difference; Understanding the influence of favorite teachers, The Qualitative Report, article 36, 1-25

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: אכפתיות, הכשרת מורים לחינוך גופני, חיברות, מחקר איכותי

מטרת המחקר הייתה לבחון אמונות וערכים של מתכשרים להוראת חינוך גופני באמצעות ניתח ופרשנות של סיפורי מורים אהודים. מורים לחינוך גופני יודעים, כמורים אחרים ואף ביתר שאת, שתוצאות ההוראה הנבנית בהווה ייראו ויובנו רק בעתיד (למשל הקשר בין פעילות גופנית לבין בריאות). מתכשרים להוראה מגיעים ללמידת המקצוע עם מערכת מפותחת של אמונות אישיות על למידה והוראה (Zeichner & Gore, 1990) ועל דימויי עצמם כמורים, ואלה משפיעים על דרך החשיבה והפעולות שלהם במהלך ההוראה וגם על הדרך שבה הם מפרשים הוראה, ומבצעים תוכניות לימודים וגישות הוראתיות חדשות (Curtner-Smith et al., 2008, Li & Cruz, 2008 Stan & Curtner-Smith, 2009). בבחינה של אמונות, פילוסופיות חינוכיות וזוויות ראייה של מורים לחינוך גופני נעשה שימוש רב ברעיון של "שולייתיות של צפייה" (Lortie, 1975), פרקטיקה בעלת השפעה שעקבותיה ניכרים בהחלטות עתידיות, בדרכי עבודה ובאידיאולוגיות של המתכשר ((Schempp & Graber, 1992.

חיברות תעסוקתי (occupational socialization) - אחת המסגרות התיאורטיות המשפיעות ביותר בהקשר של השימוש ב"שולייתיות של צפייה" בחינוך הגופני היא התיאוריה של חיברות תעסוקתי (Lawson, 1986). מדובר בסוגים של חיברות המשפיעים בשלב ראשוני על אנשים הנכנסים לתחום מסוים ואחר-כך אחראים על תפיסותיהם ופעולותיהם כמורי-מורים וכמורים. במחקר מצוינים שלושה טיפוסי חיברות המעצבבים את זוויות הראיה של מורים לחינוך גופני: אקולטורציה, חיברות מקצועי וחיברות אירגוני (Lawson, 1983a,b). חיברות ל חינוך גופני ובאמצעותו, והתנסויות חיוביות בתחום נתפשים כתורמים לבחירה בהוראת חינוך גופני כקריירה מקצועית. בין גורמי החיברות ניתן לציין התנסויות בספורט, סוג ורמת המעורבות בספורט ובפעילות גופנית והתנסויות ואינטראקציות עם מורים לחינוך גופני, מאמנים ואחרים הפועלים בתחום.

לא תמיד יש למה שנלמד במסגרת ההכשרה השפעה מידית ו/או ארוכת-טווח על הערכים והאמונות של המתכשרים. יש שמערכת האמונות אינה משתנה כלל (Webster ,2004, Matanin & Collier, 2003), ולפעמים - מה שכן נלמד והשתנה נמצא בסכנה של היעלמות מהירה עם הכניסה לשדה, תוך זניחת פרקטיקות מבוססות- מחקר שקודמו בתוכניות ההכשרה (Goldstein, 2002). מכך משתמע הצורך של תוכניות ההכשרה להתייחס מפורשות לאמונות ולערכים של הסטודנטים, תוך שימוש בפרקטיקות התפתחותיות מתאימות. יש למורי-מורים ולמאמנים השפעה על הבנת המשמעות של "להיות מורה לחינוך גופני", ולכן החשיבות שבבחינת האיכויות והתכונות שמתכשרים להוראה מזהים בקרב דמויות משפיעות אלה רבה, אך לא נחקרה דיה.

על המחקר - שאלות המחקר: (1) מיהם המורים האהודים על מתכשרים להוראת חינוך גופני ?; (2) האם יש אב-טיפוס של מורה אהוד בעיניהם?; (3) אילו תכונות של מורה אהוד הם מציינים?

מתודולוגית המחקר היא מחקר איכותי שנבחרה ע"י החוקרים במטרה לבחון את ההנחות שביסוד מציאות העבודה שלהם ומתוך כך - את זוויות הראייה התיאורטיות המנחות את ההיבטים המתודולוגיים של המחקר (Crotty,1998). זווית הראיה האפיסטמולוגית כאן היא קונסטרוקטיביסטית שכן החוקרים מאמינים שידע נבנה באמצעות התנסויות אישיות בחיים תווך מעורבות בפעילויות למידה, ואינו מתגלה מאליו. החוקרים בדקו נרטיבים של מתכשרים שבהם תואר מורה אהוד. לפי הגישה הקונסטרוקטיביסטית נרטיבים חושפים את המשמעויות שבהתנסות. חוקרים החילו אותה כזווית ראייה אפיסטמולוגית לבחינת דעות של מתכשרים (Rovegno & Dolly, 2006) ותוכניות התפתחות מקצועית של מורים בפועל (Armour & Yelling, 2004). המחקר גם אימץ גישה פרשנית כדי לבחון את האמונות והערכים של המתכשרים לחינוך גופני על הוראה כפי שנבנו על בסיס התנסויותיהם בעבר כתלמידים.

במחקר השתתפו 186 מתכשרים להוראת חינוך גופני בקורס מבוא לחינוך גופני כמקצוע. הממצאים נאספו לאור 4 וחצי שנים וכללו 186 סיפורים על מורה אהוד שנבנו על פי שאלון מנחה שניתן למשתתפים.(במאמר מובאים 9 תיאורים של מורים שהוגשו ע"י המתכשרים בעמ' 10 -13).

מה נמצא במחקר?

• מניתוח הסיפורים עלו תכונות ואיכויות של מורים אהודים שהשפיעו חיובית על המתכשרים. 99 מהתיאורים היו מתחום הספורט( מורה לחינוך גופני, מאמן אתלט או שילוב), 87 מהסיפורים היו על מורים שלא לימדו חינוך גופני, דבר שמעלה את האפשרות שלא תחום התוכן הוא המשפיע על החלטות של סטודנטים להיכנס דווקא לחינוך גופני.

• חלק מהמתכשרים (27) ציינו שהמורה האהוד היה מעורב גם בחיים שמעבר לכיתה . רוב המתכשרים התמקדו במורים שהכירו בשנות לימודיהם בתיכון. הסטודנטיות כתבו על מורים ועל מורות, הסטודנטים – בעיקר על מורים.

• ניתוח הממצאים העלה שלוש קטגוריות מרכזיות:

1) העבר זאת הלאה (Pay it forward )– תיאור המורה האהוד כמי שזימן למתכשרים התנסויות חיוביות ובכך עודד אותם להמשיך בכך בעתיד במפגש עם תלמידים עתידיים.

2) אכפתיות (caring) בהוראה – מורים אהודים תואר כאנשים אכפתיים. תת-קטגוריות של תמה זו היו: 2א) התנהגויות אכפתיות של אדיבות וגילוי עניין בתלמידים, כבוד והתייחסות לסטודנטים כאל שווים וציפיות להישגים תוך מתן כלים ותמיכה לאורך הדרך; 2ב) מסירות לסטודנטים ולעבודה בהשקעת זמן ואנרגיה מעבר למצופה ממורה; 2ג) תפקוד כחונך (mentor) כמעט כהורה המעצב את דמות התלמיד ומתייחס לאישיותו המתפתחת.

3) הנעה להוראה – המורה האהוד משתמש בכישורים ובגישות היוצרים הנעה ללמידה ולהצלחות. תת-קטגוריות של תמה זו היו: 3א) הפיכת הנושא למעניין ומהנה לכל תלמיד, תוך שהמורה מגלה ההתלהבות ותשוקה ללמד ו"מדביק" בכך את התלמידים; 3ב) סיוע לכל תלמיד להתקשר בצורה משמעותית לנלמד מתוך הכרת תחומי העניין וההתנסויות השונים של התלמידים ושימוש בטכניקות לא מסורתיות בשיעורים; 3ג) נטיעת הנעה פנימית והערכת החינוך בקרב תלמידים דבר שהשפיע על בחירה בלמידה מתמדת, ועל בבחירה בהוראה כמקצוע.

סיכום ומסקנות

מן המחקר עולה כי היבטים רגשיים של הוראה השאירו רושם גדול על הסטודנטים המתכשרים להוראה יותר ממנגנונים של ידע, תכנון, הוראה, ניהול כיתה והערכה-כישורים הקשורים בדרך כלל לתוכניות הכשרת מורים. המתכשרים גם ציינו את מוריהם האהודים כמדגימים הוראה מופתית ומשפיעה, דבר שיכול להסביר מדוע מורי מורים עומדים בפני קשיים לשינוי ולעדכון דעות של מתכשרים על המשמעות של הוראה יעילה. בתוכניות ההכשרה ניכרת לרוב הזנחה של היבטים רגשיים לטובת מרכיבים אחרים של הוראה אפקטיבית.

המתכשרים להוראת חינוך גופני תופשים מורים והוראה לא במונחים של רשימה מפורטת של תכונות ואיכויות אלא כהבנה רחבה וכוללת היוצאת קשרים אישיים בין איכויות ופעולות שונות המבוססות על המורים האהודים כדוגמאות מופתיות. כמחציתם אינם רואים דווקא את המורים לחינוך גופני כמורים האהודים, על אף העובדה שרוב הספרות הקיימת מתארת גורמי חיברות משפיעים מתוך הספורט כנ"ל.

אכפתיות הודגשה ע"י המשתתפים במחקר כמאפיין מרכזי בעל השפעה ניכרת ביותר של מורים אהודים. ההשפעה מתבטאת, לפי דבריהם, בהחלטות ללמד בתפיסת עצמם כמורים ובחשיבה על פרקטיקות עתידיות בכיתה. הדבר נמצא גם במחקרים אחרים בקרב אוכלוסייה זו (McBee, 2007, Alder, 2002). זוהי תכונה המופיעה בעקביות כמאפיין מרכזי של מורים טובים או אפקטיביים גם בהתייחסויות של תלמידים ביסודי ובתיכון וגם של מורים( Mowrer-Reynolds, 2008 Murphy et al., 2004,).

על מורי מורים לעודד מתכשרים להוראה לזהות, לשאול ולחשוב רפלקטיבית על הנעות להוראה ולהיות מעורבים בכך לאורך כל תקופת ההכשרה. זהו תהליך חיוני ליצירת מחויבות חוזרת ונישנית למקצוע (Dome et al., 2005). סיפורים על מורים אהודים עשויים להיות כלי שימושי להשגת מטרה זו בדרך לא-פולשנית ותוך הדגשה וסיוע למתכשרים לחקור ערכים, אמונות ומושגים על הוראה ולמידה שנלמדו באמצעות חברות תעסוקתי. כתיבת הנרטיב היווה הזדמנות למתכשר לא רק לחלוק את סיפורו עם אחרים, אלא גם להבין ולבנות משמעות חדשה כתוצאה מרפלקציה על הסיפור ומהשיתוף בו (Richardson, 2000). הסיפורים מהווים עדויות להשפעה של מורים על תלמידים ולהצלחות שנחשפות ומתוגמלות רק לעיתים רחוקות.

 מקורות המידע המצוטטים במאמר

Alder, N. (2002). Interpretations of the meaning of care: Creating caring relationships in urban middle school classrooms, Urban Education, 37, 241-266.
Armour, K.M., & Yelling, M. (2004). Continuing professional development for experienced physical education teachers: Towards effective provision, Sport, Education & Society, 9, 95-114.
Corbin, J., & Strauss, A.C. (2008). Basics of qualitative research: Techniques and procedures for developing grounded theory (3rd edition), Thousand Oaks, CA: Sage.
Crotty, M. (1998). The foundations of social research, Thousand Oaks, CA: Sage.
Curtner-Smith, M.D., et al., (2008). Influence of occupational socialization on beginning teachers' interpretation and delivery of sport education, Sport, Education & Society, 9, 95-114
Dome, N., et al., (2005). I don't like not knowing how the world works": Examining preservice teachers' narrative reflections, Teacher Educators Quarterly, 32(2), 63-83.
Lawson, H.A. (1983a). Towards a model of teacher socialization in Physical education: The subjective warrant, recruitment and teacher education (part 1), Journal of Teaching in Physical Education, 2, 3-16.
Lawson, H.A. (1983b). Towards a model of teacher socialization in Physical education: Entry into schools, teachers' role orientations and longevity in teaching (part 2), Journal of Teaching in Physical Education, 3, 3-15.
Lawson, H.A. (1986). Occupational socialization and the design of teacher education programs, Journal of Teaching in Physical Education, 5, 107-116..
Li, C., & Cruz, A. (2008). Preservice PE teachers' occupational socialization experiences of teaching games and understanding, New Horizon in Education, 56(3), 20-30.
Lortie, D.C. (1975). Schoolteacher, Chicago, IL: University of Chicago Press.
Matanin, M., & Collier, C. (2003). Longitudinal analysis of preservice teachers' beliefs about teaching physical education, Journal of Teaching in Physical Education, 22(2), 153-168.
McBee, R.H. (2007). What it means to care: How educators conceptualize and actualize caring, Action in Teacher Education, 29(3), 33-42.
Mowrer-Reynolds, E. (2008). Preservice educators' perceptions of exemplary teachers, College Student Journal, 42(1), 214-224.
Murphy, P.K., et al., (2004). The good teacher and good teaching: Comparing beliefs of second-grade students, preservice teachers and in-service teachers, The Journal of Experimental Education, 72(2), 69-92.
Rovegno, I., & Dolly, J.P. (2006). Constructivist perspectives on learning? In: D. Kirk et al., (Eds.), The handbook of physical education, Thousand Oaks, CA: Sage 242-261.
Schempp, P.G., & Graber, K.C. (1992). Teacher socialization from a dialectical perspective: Pretreating through induction, Journal of Teaching in Physical Education, 11, 329- 348.
Stan, m., & Curtner-Smith, M.D. (2009). Influence of occupational socialization on two preservice teachers' interpretation and delivery of the sport education model, Journal of Teaching in Physical Education, 28(1), 38- 53.
Webster, R.S. (2004). Changing preservice purpose of education through existential crises, Australian Journal of Education, 48(1), 82-94.
Zeichner, K.M., & Gore, J. (1990). Teacher socialization, in: W.R. Houston et al., (Eds.), Handbook of research of teacher education, New York, NY: Macmillan, 329-348.